מנחת עני יז

וזה ענין העשירות השלישי שאמרנו לשמוח בתורה יותר מבהון רב וזה מעולה עוד יותר מענין עשירות הראשון להיות שמח בחלקו שזה לא יקבל תועלת העשירות רק בדרך שלילות שלא ירגיש לו מחסור אבל השמח בתורה יקבל תועלת העשירות באמת וע"ז נאמר ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה שכל מיני נזיקים שיצמחו מן העשירות לא יקרבו אליו ולא יגעו בו ולא יהי' לו עצב רק תמיד שמחת לב ונפש

עוד יש לפרש מה שנאמר ולא יוסיף עצב עמה ע"פ מה שיש לבאר הויכוח שבין רבי יהושע לסבי דבי אתונא בבכורות (דף ח') אמרו לי' אימא לן מילי דבדיאי אמר להו הוי ההוא כודניתא דילידא והוי תלי לי' פיתקא וכתב בי' דמסיק בבי' אבא מאה אלפי זוזי אמרו לו וכודניתא מי ילדה אמר להו הי ניהו מילי דבדיאי פי' דהסבי ד"א אמרו לרבי שיאמר להם דבר שקר ואמר להם פעם אחת ילדה פרדה ולד והי' תלוי שטר בצוארו שכתוב בו שהלו' לבית אביו מאה אלפי זוזי שיש לו לקבל אותם משם ואמרו לו הלא הפרדה לא תלד כי הפרדה נוצר מסוס שבא על החמור ועל שנוצרה משני מינים לא תלד והשיב רבי יהושע באמת שקר הוא והלא בקשתם שאומר לכם דבר שקר והנה אין מן הצורך להעיר שלא יתוכחו חכמים מפוארים בדברי הבל כאלה ובפרט ששאלו ממנו דבר שקר ומה נקל יותר מלומר דבר שקר ועוד כששאלו וכודניתא מי ילדה וכי שכחו שבקשו ממנו לומר דבר שקר אכן יש לפרש דברי החדה דשלמה אמר עשיר ורש נפגשו עושה כלם ד' בפי' זה י"ל משל לשני אחים בני איש אחד שנתגדלו יחד וכאשר גדלו הלך כל אחד לדרכו לדרך מרחוק לעשות מסחר והאחד נתעשר מאוד והאחר נשאר עני ויאמרו קרוביו אל העני מדוע לא גם אתה עושה מסחר בטוב כמו אחיך להרבות הון ויען העני מה אעשה אם כל' יגיע שלי לא הצליח בידי ויתיעלו לו ליסע אל אחיו העשיר ולשמוע ממנו איך יצלח במסחרו ולעשות כמותו ויבוא אליו וישאל לאחיו מה לעשות ואיך יתנהג ויען לו אני עוסק במסחרי בחריצות וביגיעה מן הבוקר עד הערב מבלי בקש תענוגים ובזה הוצלח בידי למצוא עושר ויאמר לו העני הלא גם אני כזה מתנהג ולא הצליח לי ובזה אדע כי לא כחך ועוצם ידך עשו לך את העושר כי אם רצון ה' ובזה נתקיים עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה' כי בכל עת שלא נפגשו יחד אז להעשיר עולה בדעתו כי יגיעו והתנהגו במסחרו הביא לו אח העושר והעני חשב כי לא יודע לעשות מסחר כהגון אבל כשנפגשו וראו יחד שהושוו שניהם בעסק מסחרם ועם כל זה לזה הצליח ולזה לא הצליח בזה יכירו וידעו כי ה' הוא המוריש ומעשיר: וכזה דבר המלך המשורר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וגו' שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לכם הענבים כן יתן לידידו שינה: ובזה נמצא פתרון החדה שהסוס אחת ממעלותיו שמנו רז"ל היא מעט שינה שלא ישן רק שיתין נשמי והחמור מעלת לישא משא מבלי לבקש מנוחה ועונג כדכתיב חמור גרם רובץ בין המשפתים וכן דברו רז"ל לעולם ישים אדם עצמו כחמור למשא ולכן הפירדה שנתהו' מהתחברות הסוס בחמור היא משל להתחברות מעט שינה עם הרצון לישא משא בלי הרגיעה ואשר קרא המשורר משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לכם העצבים כי המשכים לקום מנדד שינה מעיניו והמאחר שבת ואוכל לחם העצבים לא ייעף ולא ייגע לישא עול ומשא עד תוך הלילה מבלי בקש תענוג ומנוחה

והנה שאלו הסבו ד"א מרבי יהושע לומר להם דבר כזב והבין מדבריהם שלא מבקשים שקר בלבד שניכר לכל ששקר הוא שאין שיעור ומספר לדברי שקרים כאלה ולכן רצה לומר להם דבר שקר שמחשבים רוב בני אדם לאמת והשיב להם הי' לנו פרדה שילדה ופיתקא על צווארה שהלוה לבית אביה מאה אלף זוזי וכוונתו בהמשל כי רוב בני אדם חושבים כי מי שמשכים קום ומאחר שבת שמחבר מיעוט שינה עם רב יגיעה מבלי בקש תענוגים לא יבצר ממנו למצוא עושר ולהרבות כבוד ביתו כמי שהלוה לבית אביו הון רב ובטוח הוא לגבותו משם אבל זה שקר וכזב כמו שאמר המשורר שוא הוא והסבי לא הבינו כוונתו ושאלו ופרדה מי ילדה והלא זה שקר שניכר לכל והשיב היינו מילי דבדיאי כמו ששקר מוחלט הוא שתלד הפרדה כמו כן שקר הוא שמה שנמשל אליה התחברות מיעוט שינה עם רב יגיעה מוליד העושר והכבוד כי מי שבחר בו ה' יתן לו עושר כשהוא ישן ולא אוכל לחם העצבים וע"ז נאמר באמת ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. לפרשת וירא ממדות המעולות והמשובחות שידבק בהן האדם היא להיות אוהב שלו' ורודף שלו' כדכתיב בקש שלו' ורדפהו פי לא בלבד אם נקל לך להיות בשלו עם בני אדם והוא נגדך תתפוס בו אלא גם אם תצריך לבקשו ולא זה בלבד שתבקשהו אם יש לך תקו' למצוא אותו אלא גם אם הרחיק ממך רדפהו עד שהשיג אותו. וגודל שבח השלו'