מנחת עני קעח
Minchat Ani 178 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →שנאבד ממנו העושר בענין רע ע"י שמפזר אותו לתענוגים כ"א נטלו ממנו גם את כל מה שהיה אצלו שהם הזכיות שכבר זכה בהן נאבדים ממנו לפעמים ע"י שמתחרט על הטוב שעשה וזה ענין גזילת הלסטים והנה מלך בו"ד שנתן מתנה אינו יכול לשמור מן הלסטים על הדרך אבל הקב"ה שבוחן לבבות הוא יודע שאם ירא שמים יסתכן ע"י לסטים כאלה יכול לשמרו כדכתיב חונה מלאך ד' סביו ליראיו ויחלצם ואם גלוי לפניו ששמירה כזה לא תועיל להציל את העשיר מן הסכנה לאבוד זכיותיו וחלקו בעולם הבא אז שומר אותו על הדרך אשר אמרנו שנוטל ממנו העושר או לא נותן לו מתחילה וכמאמר אליהו יאי עניותא לישראל וזה ענין שמירה אצל הקב"ה וע"ז נאמר יברכך ד' בממון וישמרך מן הלסטים
ובמה שאמרנו יש לבאר ג"כ מה שנאמר במדרש תנחומא ביום השביעי נשיא לבני אפרים ור"י בן קרחה היו דורשין את השמות אלישמע אלי שמע ולאדונתו לא שמע עמיהוד עמי הי' הודו ולא עם אחר גמליאל בן פדהצור אמר יוסף גמל חל עמי גמולים טובים בן פדהצור פדני צור מצרתי ומבית הסוהר וכן כתיב יגמלני ד' כצדקי כבור ידי ישיב לי כל אדם שהוא עני ירא מן הקב"ה וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראת שמים אבל יוסף כשהי' עבד ירא את ד' שאמר ואיך אעשה הרעה הגדולה וחטאתי לאלקים וכשנעשה המלך הוסיף יראה שאמר את האלקים אני ירא וכשירדו אחיו אצלו כתיב וטבוח טבח והכן אין והכן לא שבת שנאמר והיה ביום השישי והכינו א"ל הקב"ה אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה חייך שאני עושה שבן בנך יהי' מקריב בשבת שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים שבת היה עכ"ל וי"ל אם התנאים האלה דרשו משמות נשיאי מנשה ואפרים בני יוסף רמז צדקתו ויראתו למה נרמז זה כפלים בשם הנשיא ובשם אביו הלא די באחד גם מה שמסיים המדרש וכשירדו אחיו אצלו וכו לפי הנראה אין לו חיבור עם מה שקדם אבל יפורש ע"פ דברינו שהן העשיר והן העני לפעמים מרפין ביראת שמים העני חושב בעניו מה אפסיד עוד הם לא אלך בדרכי ד' הלא מלא כוס צרותי והעשיר בעשרו ע"י שרירות ישכח ד' ותורתו אבל לו ישכילו יבינו שהענין בהפך העני יחשוב כי אין מעצור ביד ד' להושיע ואולי במהרה ישקה אותו כוס ישועות ושמחות אם יעשה רצונו והעשיר יחשוב כי עליו להודות לד' על כל הטוב אשר גמל עמו ואיזה תודה נבחר לד' מלילך בדרך התורה ובדרך מצותיו ולה הבחינות נרמזו בשמות הנשיאים ובשמות אבותיהם שבשם הנשיא של אפרים ובשם אביו נרמז השבח אשר בו שבח הקב"ה ליוסף אביהם ובשם נשיא מנשה ואביו נרמז מחשבות יוסף בלבו איך הודה לד' חסדו שהקב"ה אמר כשהי בעניו עבד נכנע לפוטיפר ולאשתו אלי שמע ולא לאדונתו וכשהי' בהוד מלכות עמי הי' הודו ולא עם אחר ועל זה השיב יוסף מה שנרמז בהשמות גמליאל בן פדהצור לא עשיתי בשביל כבוד אבי שבשמים רק מה שמוטל עלי והכרתי לטוב לי כי בעניי וימי מרודי חשבתי הלא גמל אל עמי הרבה חסדים מעודי עד היום הזה ואולי יגמול עמי עוד טוב וחסד לשלוח לי ישועה מצרותי וכאשר עליתי לגדולה אמרתי פדה צור אותי מכל צרותי ועלי לשלם תודתי להיות לו בלב שלם לעבד עולם. ואולם למה נרמז זה בקרבנות הנשיאים לזה מסיים המדרש וכשנעשה מלך הוסיף יראה שאמר את האלקים אני ירא וכשירדו אחיו אצלו כתיב וטבוח טבח והכן וכו' ויבואר זה על מה דאיתא במדרש עוד ביום השביעי נשיא לבני אפרים זה שאמה"כ ויבוא מלך הכבוד שהוא חולק מכבודו ליראיו זה יוסף הצדיק שהי' מתיירא מן הקב"ה כנאמר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים ונתן כבוד להקב"ה שלא נגע בה מפני יראתו אמר לו הקב"ה חייך לבן בנך אני פורע שתחלוק לו כבוד שאתן לו רשות להקריב את קרבנו ביום שבת קודש שלי ולא יהיה ניזק הה"ד ביום השביעי נשיא לבני אפרים עכ"ל והנה מלבד שיש לדקדק איזה מדה כנגד מדה יש בזה שניתן לו רשות להקריב קרבן ביום ש"ק גם י"ל שמה שאמר והיה מתיירא מהקב"ה נראה שפת יתר אחר שקראו כבר יוסף הצדיק ופשיטא שאין צדיק שאינו מתיירא מהקב"ה וכן מה שאמר ונתן כבוד להקב"ה שלא נגע בה מפני יראתו נראה יתר אחר שהביא הפסוק שאמר זה בפירוש וחטאתי לאלקים גם י"ל מה שמדייק להקריב את קרבנו ביום ש"ק שלי שנראה די אם נאמר להקריב קרבן ביום ש"ק ולבאר זה נקדים מה דאיתא במדרש אחת דבר שקים זכור ושמור בדבור אחד נאמרו וכן מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים ערות אשת אחיך לא תגלה ובמה יבא עליה לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך עכ"ל ויש להבין אחר שנחשבו בזה המצות שבאו בהתנגדות זו כנגד זו אשר על כן נאמר שבדבור אחד נאמרו למה לא נאמרו ג"כ שבת ומילה בדבור אחד שהרי גם בזה יש התנגדות שמילה דוחה שבת וכן מילה וצרעת שיש בהם התנגדות שמצות מילה דוחה ל"ת דהשמר בנגע צרעת ולתרץ זה יש לומר דיש ליתן טעם למה המצות אלה שמתנגדים בדבור אחד נאמרו מאת הבורא יתברך דכלל גדול בידינו שלא יחליף הקב"ה דתו לעולמים ושהמצות קיימים לעולם לישראל בכל עת ושגם לימות המשיח לא ישתנו כל זמן שבני אדם חיים על האדמה בגוף ונפש והלא