מנחת עני קעז

אל תתעו מדרך הישר להיות כסוס כפרד באשר אין לו בינה ניתן עליו מתג ורסן הנראה כעדי אבל באמת הוא ליסרו ולנהלו שלא יתעה מדרך הישר שיצטרך גם ליתן עליך מתג הזה ע"י תוכחה ויסורים להדריכך בדרך הטוב בל קרוב אליך כזה לא יקרב אליך כי אותך חנן בוראך בשכל ובינה לבחור מעצמך הדרך הטוב לך אכן אם לא עשית כן ובאו עליך יסורים ומכאובים להשיבך מדרך הסכנה אשר דרכת עליו אל דרך הישר אל תקוץ בתוכחת אביך שבשמים אלא תכיר כמו המתג להסוס עדי אהבתו כי רבים מכאובים לרשע רק לרשע נראים מכאובים אבל הבוטח בד' חסד יסובבנו הוא יכיר בהם חסד עליון:

. ובזה מיושב הסתירה של דברי אליהו יאי עניותא לישראל עם דברי המדרש יברכך ד בממון כי היודע מחשבות ולו נתכנו עלילות מתנהג עם האדם תמיד בדרך הטוב לו כי העושר ביד העשיר הוא המשלים שלמותו לעסוק בתורה ובמצות בלי ביטול לעבוד את בוראו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו ולו העושר לברכה אבל לרוב פעמים פעולת העושר הוא להיפך כדכתיב וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את ד' אלקיך וגו' ובידו העושר לקללה וכן הוא בעניות לפעמים ע"י עניות נכנע לב האדם לפנות אל בוראו בכל לבו ובכל נפשו באשר יודע שאין לו תקוה רק ע"י ישועתו אשר ע"כ כתיב במנחת עני ונפש כי יקריב כאלו הקריב את נפשו כמו שדרשו רז"ל ופעמים ע"י עניות נוטה מדרך הטוב כמו שאמרו רז"ל דקדוקי עניות מעבירין לאדם על דעת קונו וכמו שאמר המלך החכם ריש ועושר אל תתן לי וגו' שבשניהם יש סכנה להתעות מדרך הטוב ועל כן את אשר יבחן לבו לד' שטוב לו העושר לשלמותו לו נתן ממנו העושר לברכה ועליו נאמר יברכך ד' בממון אבל אם גלוי לפני הבורא שע"י העושר יתעה מדרך הטוב אז שולח לו עניות לנהלו על דרך הטוב לו:

ובזה יפורש הפסוק צרפתיך וצא בכסף פירוש השפעתי לך טובה במדת חסדי למען תהי' לי כבן אהוב אבל כשראיתי שלא נצרפת בכסף אשר נתתי לך בחרתיך בכור עוני בחרתי לצרוף אותך בכור עוני להסיר סוגיך למען תהי' לי וזה מה שאמר אליהו מאי דכתיב הנה צרפתיך וגו' מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות לישראל ולא מצא להם כעניות והוא על פי פירוש הפסוק צרפתיך כאשר אמרנו שמתחילה בוחן הקב"ה בעשירות וכשיראה שיתעה את האדם מדרך הטוב אז אין לו מדה טובה אלא עניות והנה שמואל כבר שמע מה דאמרי אינשי יאי עניותא לישראל כברזא סומקא לסוסיא חיורא אבל לא הבין ענין המשל שממשיל לברזא של סוס וגם אולי לא הבין למה יאי עניותא לישראל הלא העושר הוא ברכה יותר אבל כששמע דברי אליהו שהביא על זה הפסוק צרפתיך ולא בכסף על דרך הפירוש שאמרנו שרק אם נודע להבורא שהכסף והעושר רע לאדם נותן לו העניות לטוב לו אז הבין למה יאי עניותא לישראל שזה מבאר המשל כברזא סומקא לסוסיא חיורא כי ברזא היא הרצועה שמתנהג בו הסוס כפירוש הערוך ואמר כמו שניתן הברזא בפי הסוס לנהגו נגד רצונו עכ"ז אין זה לו ענין הכנעה כי אם ענין עדי ונוי שמיפים אותו בברזא סומקא אם הוא סוסיא חיורא מפני שע"י זה ניצול מן הסכנה לפול באחת הפחתים או לטבוע בנהר ע"ד הזה גם יאי העניות לישראל והוא לו לנוי בעבור שמראה לו אהבת ד' כי את אשר יאהב ד' יוכיח

ובזה נבין מה דאיתא במדרש רבה יברכך ד' וישמרך עם הברכה שמירה מלך בשר ודם יש לו עבד בסוריא והוא יושב ברומי שלח המלך בשבילו עלה ובא אצלו נתן לו מאה ליטרין של זהב טענו יצא לדרך נפלו עליו לסטים ונטלו כל מה שנתן לו וכל מה שהי' אצלו שמא הוא יכול לשומרו מן הלסטים לפיכך יברכך ד' בעושר וישמרך מן הלסטים עכ"ל וי"ל מה רצה לבאר בהמשל למלך שיש לו עבד כי הדבר מובן מאליו שהשמירה שלא יגזלו ממנו ברכה הוא וגם בהמשל עצמו נראה שיש בו דברים שאינם מענין המשל כגון עלה ובא אצלו וכן מה שאמר נטלו כל מה שנתן לו וכל מה שהי' אצלו שמה יתן ומה יוסיף בענין המשל שעלה ובא אצלו או שנטלו גם חוץ מה שנתן לו המלך כל מה שהי' אצלו אכן יש לבאר דענין הברכה של שמירה אצל הקב"ה נראה שלא שייך דאם בשר ודם נותן מתנה והיא נגזלת או נאבדת מן המקבל הוא חסר ממנה ולכן טוב לו אם יקבל השמירה עם המתנה אבל הקב"ה אשר לו הארץ ומלואה ואמר לי הכסף ולי הזהב למה צריך שמירה הלא אם נגזל מן המקבל היכולת בידו ליתן לו עושר אחר תחתיו אשר ע"כ מבאר המדרש וישמרך מן הלסטים בדרך אחר ממה שמובן ממנו בפשטות בהמשל ממלך שיש לו עבד בסוריא והוא יושב ברומי שהוא משל האדם בעולם הזה נגד אביו שבשמים שמופיע בהדר כבודו במרומים עלה ובא אצלו נתן לו מאה לטרין של זהב כלומר שלפעמים הוא נתן לו עושר וכבוד מה שנקרא עלייה כמו שהעניות נקראת ירידה על דרך שפירשו רז"ל אל תסג גבול עולים שהוא דרך סגי נהר על העניים הרי דעשיר נקרא עולה ומבאר זה יותר במה שאמר ונתן לו מאה דנרין של זהב שהקב"ה קודם שנוצר האדם כבר גזר עליו אם עשיר יהיה או עני כדאמרינן נדה פ' ב' והעבד יצא לדרך שהולך במהלכו בעולם הזה ובאו עליו לסטים שהם המתעים אותו מדרך הטוב לדרך הרע עד שהולך אחר תאוות העולם ע"ד דכתיב וישמן ישורון ויבעט ולא בלבד