מנחת עני קעה

אחרות. הצפור הוא העוף הטהור והוא משל הצדיק שנשמתו נמשל לצפור הפורח באויר כדאמרינן במנחות וכן בפ' חלק בשאלת אנטנינוס לרבי ממשיל הנשמה לצפור וכן במקומות הרבה בזוהר גם נקרא הצדיק זיז השדה דלפירוש רש"י בפסוק וזיז שדי עמדי זיז שהוא מלשון זז שפירושו תנועה הוא משל לצדיק העוסק בתורה לשמה שעליו אמרו רז"ל שאין לתלמידי חכמים מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא כדכתיב ילכו מחיל אל חיל ולכן יאות שם זה לצדיק שמתנענע תמיד על השדה אשר ברכו ד' וכן לפירוש האחר שזיז הוא מלשון זיו כדכתיב והתענגתם מזיז כבודה יאות שם זה לצדיק שהוא זיוו של עולם:

החכם בתורה נקרא בלשון רז"ל נגר והתלמיד בר נגרא כמו שאמרו לית נגר ובר נגר דליפרקינהו ומה שממשיל את החכם לחרש עצים הוא כמו שאומן הזה מכין העצים לבנות בית כמו כן החכם בתורה בונה מן התורה שנקרא עץ חיים בית נאמן לישב בו לעולם הבא ועל פי המשל הזה נקרא השכל הקרדום שבו מבקע חלוקי התורה להבינם על בורין כמו שהחרש עצים בקרדום מבקע את עציו ומתקן אותם לתכליתו ובזה יש לבאר דברי רבה בר בר חנא זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא כשהלכתי בחיי העולם הזה ראיתי פעם אחת האי צפרא דקאי עד קרסולי' במיא צדיק חכם בתורה שהיה עומד ברגליו מעט במי הארץ משל להחכמות החיצונות נגד התורה שנקראה מים העליונים ורישיה ברקיעא ראשו מגיע השמימה בעסק התורה שמקורה למעלה ברקיע ואמרי ליכא מיא אמרתי שאין המים עמוקים ואין סכנה לעסוק גם אני בחכמות החצוניות כמוהו כיון שאינם מגיעים לו רק עד קרסוליה ובעינן ליחות לאיקורי נפשין רציתי לנוח מעט מדברי תורה ולהתענג בלימוד חכמות האלה ונפק בת קלא ואמר לן לא תיחותו הכא שמענו קול יצר הטוב שמתרה בנו שלא לירד לחקירות חכמות האלה דנפלה לה חציצא לבר נגרא הא שב שני לתלמיד שעדיין לא מילא עצמו מתורת ד' כראוי אירע כן שהעמיק בשכלו בחכמות כאלה כבר שבע שנים משל שבעה עשריות שנים של אדם ימי שנותינו שבעים שנה ולא קא מטיא אארעא עוד מתעתע בספיקות מבלי למצוא יסוד אשר על כן עוד לא הגיע הגרזן שלו משל שכלו אל היסוד ולא משום דעמיקי מיא לא שחכמות האלה הם עמוק מאוד כי חכמת התורה עמוקה מהם מאוד שעליה נאמר עמוק עמוק מי ימצאנו ומה שלא בא בשכלו על היסוד הוא בלבד משום דרדפי מיא שבעלי חכמות האלה רודפים זה את זה זה בונה וזה סוחר אשר על כן אין נמצא להם יסוד מה שאין כן בחכמת התורה אשר אע"פ שזה אוסר וזה מתיר זה מחייב וזה פוטר עכ"ז רק תורה אחד הוא כמו שדרש ר"א בן עזריה בחגיגה ד' ג הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין שמא יאמר אדם היאך אני לומד תורה מעתה תלמוד לומר כלם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה עכ"ל ובשביל שהמים רדופים ושוטפים בקל תבוא לידי סכנה שישטפוך ותטבע בהם כדכתיב על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו ועל זה אמר רב אשי האי זיז שדי הוא דהיינו באשר אמרנו שהנשמה דרך כלל נקרא צפור מפרש הצפור שממנו סיפר רבה בב"ח שראשו מגיע עד לרקיע הוא החכם הגדול שנקרא זיז שדי אשר עליו אומר הקב"ה וזיז שדי עמדי

ועתה נבוא לבאר גם סמיכות ברכת כהנים לפ' נזיר דהנה אמרנו שבפ' גזל הגר ובפ' סוטה נרמזו השלשה מעילות בהקב"ה בקדשיו בידיעתו ובהשגחתו ושנגד זה הם שלשה דיני נזירות לקדש עצמו בהיתר נגד שלשה מעילות האלה ונסמכה לזה פ' ברכת כהנים שבהם נפרט השכר מי שהוא נאמן להקב"ה בקדשיו ומאמין בידיעתו ובהשגחתו על פי מה דאיתא במדרש פ לך לך ויתן לו מעשר מכל מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים רבי יהודה אומר מאברהם שנאמר כה יהי' זרעך וכאן נאמר כה תברכו רבי נחמי' אומר מיצחק שנאמר ואני והנער נלכה עד כה ורבנן אמרו מיעקב שנאמר כה תאמר לבית יעקב עכ"ל בפירוש זה יש לומר דהנה ברכת כהנים הם שלושה ברכות יברכך ד' וישמרך היא הברכה הגופניית דמפרש במדרש יברכך ד' בממון וישמרך מן הלסטים והיא נגד מה ששמר האדם עצמו שלא למעול בקדשי ד' לזה יתן לו הקב"ה ברכה בממונו וישמרנו שלא יאבד ממנו כאשר גם הוא שמר קדשי ד' וכבר אמרנו דהנהנה מע"ז בלא ברכה נקרא מועל בקדשי ד' כדאמרינן בברכות ובהרחבת הענין הוא כל שנהנה באיסור מהעה"ז: ברכה שניי' יאר ד' פניו אליך ויחנך היא נגד מה שנשמר האדם עצמו שלא להכחיש בידיעת הקב"ה ובחכמתו הכוללת הכל לזה יהי' לו הברכה של הארת פנים של ד' כדאיתא במדרש יאר זה מאור התורה שיאיר עיניך ולבך בתורה שהחכמה היא הארת פנים כדכתיב חכמת אדם תאיר פניו: ברכה השלישית ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום היא הברכה של השגחת הקב"ה בפרטית לשכר מי שתמיד במחשבתו שהקב"ה נגדו כדכתיב שויתי ד' לנגדי תמיד ובפרט נראה השגחה הפרטית במה שישלם הקב"ה מדה כנגד מדה.