מנחת עני קעד

בזמירות לזה אמר לו הקב"ה בזה תהי' עלול לשכוח מה שיעלה בידך רק ע"י יגיעה שקשה עתיקא מחדתא כדברי רז"ל ותטעה גם בדברים שתינוקות של בית רבן יודעים ולא שאמר לו הקב"ה זה בדברים אלא ע"י העונש מדה כנגד מדה שצוה להביא הארון בעגלה ושכח מה שנצטוו בני קהת בכתף ישאו שלהחזקת התורה צריך יגיעה ולא תענוג

ואם ע"פ מה שאמרנו העונג אשר לא לכבוד שמים הוא אפילו בלימוד תורה לא נאות על אחת כו"כ שלא יתענג בחכמות אחרות כי אם כפי השיעור והמדה שצריך אליהם לחיזוק התורה וכמו שדימה אותן הרמב"ם ז"ל לרקחות וטבחות מול התורה שהיא הגבירה. ואולי זה כוונת אחת מהחידות של רבב"ח ב"ב פ' ה' שנאמר שם ואמר רבב"ח ח זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וחזינן האי צפרא דקאים עד קרסולי במיא ורישיא ברקיעא ואמרי ליכא מייא (היינו סבורין שאינן הואיל ולא קאי במייא אלא עד קרסולי) ובעינן ליחות ליעקורי נפשין (ובקשתי לירד להמים לקרר עצמי) ונפק בת קלא ואמר לן לא תיחותו הכא דנפל לה חציצא (גרזן או מעצד) לבר נגרא (חרש עצים) הא שב שני ולא קא מטיא אארעא (מהלך שבע שנים לא הגיע החציצא לקרקע) ולאו משום דעמיקי מיא אלא משום דרדפי מיא (מתוך חריפות הנהר לא הי' נצלל עדיין) אמר רב אשי האי זיז שדי היא דכתיב וזיז שדי עמדי (ראשו מגיע לרקיעא) עכ"ל לבאר זה נקדים הפסוקים ריש תהלים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמר ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ויש לדקדק שכי אם בתורת ד' חפצו אינו ההיפוך ללא הלך בעצת רשעים שהי' לו לומר כי אה הלך בעצת צדיקים ועמד בדרך ישרים גם י"ל הכפל בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה אכן יבואר זה ע"פ דרשת ר"ש בן פזי בע"ז פרק א' שאמר וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד ומכיון שלא עמד מהיכן ישב אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר ולצת לבדך תשא עכ"ל ויש להבין הלשון עליו הכתוב אומר ולמה עליו דוקא ויש לומר שרצה לישב הלשון לבדך תשא שוודאי העון שעשה האדם הוא לבדו ישא כי מי ישא בעד אכן יש לפרש שדרך הרבה בני אדם שרוצים לראות ולידע כל המאורעות וכל הנראה חדש בעיניהם הן בידיעות וחכמות והן במעשה העולם ומתוך כך לפעמים מקרב אדם עצמו לעדת רשעים באשר שאומר לבו מה יזיק לי הראיי' על איזה רגעים אכן משבא לשם יתעורר חפצו לדעת ולראות הדברים על מכונם ויתעכב שם יותר ממה שהי' בדעתו מתחלה כשהלך לשם מה שהוא בגדר העמידה ומשבא לידי מדה זו עוד יותר יתעורר חפצו להשוות ידיעתו לידיעת הרשעים והלצים ויתעכב שם להיות בחברתם והם יפתו אותו להיות דעתו כדעתם ויתלוצץ על החכמים העוסקים בתורה ויבזה התורה עצמה שתהי' בעיניו ככלי אין חפץ בו אלו הם המדריגות שאמר דוד בתחלה הלך כהלך שעובר לדרכו בלי להתעכב ואחר כך עומד להתעכב שם ואח"כ יושב להיות בחברתם להיות חפצו כמוהם בדברי לץ אמנם אולי לץ כזה יחשוב שיש לו התנצלות ליום הדין באמרו מה הייתי יכול לעשות דעתי ושכלי התעו אותי מדרך הטוב להתחבר לכת הלצים והם היו בעוכרי שהם גרמו תעותי לזה אמר אין לך בזה התנצלות כ"א לצת לבדך תשא שאתה גרמת את זה שהלכת לראות במעשה עדת רשעים כי אם הי' חפצך בתורת ד' ואם בתורתו הגית יומם ולילה לא הי' לך עת ולא חפץ לבוא לידי כך ולכן זה באמת הוא ההיפוך מהליכה בעצת רשעים מה שמסיים כי אם בתורת ד' חפצו וגו' כי איש כזה לא יבוא לילך ולעמוד ולישב עם הלנים ואשרי לו:

ומה שאמר כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה הכפל הוא על הענין שאמרנו שגם החפץ והתענוג בתורה לא יהי בעבור עצמו כ"א באשר שהיא תורת ד' והמופת על ה היא שכוונתו לבד בחפצו לכבוד השם הוא אם בתורתו יהגה יומם ולילה כי מי שמבקש תענוגים יאהב החילוף ביניהם ויאהב הקל יותר להתענג אבל אם יהגה וייגע בתורה וגם מבלי חילוף תענוגים אחרים כי אם יומם ולילה זה אות ומופת שחפצו בתורה הוא באשר היא תורת ד' וכמאמר התנא כך היא דרכה של תורה וכו' ובתורה אתה עמל אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא הרי שגם כן מתנה ב' תנאים בתחלה פת במלח תאכל שלא יתענג בתענוגי העולם ושנית בתורה אתה עמל שלא יניח מללמוד מה שצריך עמילות ויגיעה וזה מה שאמרנו שלימוד התורה צריך יגיעה יומם ולילה ולכן כשנשאל חכם מתלמידו אחר שעסקתי בתורה הרבה מהו ללמוד חכמת יונית השיב לו למוד אותה בשעה שאינה לא יום ולא לילה שהרי חיוב לימוד תורה מוטל עליך ביום ובלילה כנאמר והגית בו יומם ולילה ועל כן אם החכמים הגדולים עסקו גם בשאר חכמות אחרי שמילאו כריסם בלימוד התורה לא הי' זה למען לנוח מיגיעת התורה ולהתענג בשאר חכמות כי אם כוונתם היתה לשם שמים הן בשביל שחכמה לפעמים מסייע להבין דברי התורה והן למען לידע מה להשיב לאפיקורוס כאשר ביארנו פ' תזריע

ובזה נבוא להבין על מה מרמז חידת רבה בר בר חנא

שספינה הוא משל חיי העולם הזה שהולכים עליו מן העולם הזה לעולם הבא כאשר כבר ביארנו במקומות