מנחת עני טז

אתן לבניך מצות מסוגלים לשומרם מד' רעות האלה ולזה נאמר אתה אמרת אם מחוט אני מטהר את בניך במזבח שתהי' מוקפת בחוט של סיקרא דידוע דחוט של סיקרא הי' מקיף את המזבח באמצעו להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים כדאמרינן בזבחים ודם חטאת נזרק למעלה מחוט הסיקרא ודם עולה למטה מחוט הסיקרא ויש ליתן טעם לזה דחטאת בא לכפר על חייבי כריתות ולכן דם כפרה ניתן למעלה להזכיר להחוטא ליתן עיניו למעלה ולבקש מד' כפרה כמו שדרשו רז"ל בר"ה על מה שנאמר עשה לך שרף ושים אותו על נס כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים אבל עולה אחת מכפרות שהיא מכפרת היא על גסות הרוח כמו שדרשו רז"ל לשון עולה לכפר על מי שהעלה עצמו בגאו' ולזה ניתן דם כפרה של עולה למטה מחוט הסיקרא להזכיר להחוטא למטה וישפיל את רוחו הגסה והמתגאה וזה שבישר הקב"ה לאברהם אני אתן לבניך מזבח כפרה עם חוט הסיקרא להזכירם להשפיל עצמם לשמרם מן הגאוה ושלא יקבלו נזק אם ירבה חילם ועשרם ע"י הגאוה וגסות הרוח: עוד בישר לו הקב"ה שכר על מחוט ואמר לו בשכרך שאמרת אם מחוט אני נותן לבניך מצות חוטין של ציצית ובישרו בזה שינצלו גם מהנזק השני של עשירות שלא לעזוב ולשכח מצות ד' ע"י מצות ציצית כדכתיב וראיתם אותם וזכרתם את כל מצות ד': וגם נגד הנזק השלישי להיות בעלי תאוה בישרו הקב"ה שיתן מצות שמראים להם איך התאוה דבר מתועב הוא וזה נרמז במצות חליצת נעל דכבר דרשו רז"ל במה שנאמר למשה של נעליך מעל רגליך שרמז לו הקב"ה בזה לפרוש מן האשה וכן יש לומר שיש רמז במצות חליצה להורות מוסר להיבם שאמר לא חפצתי לקחתה ועל אשר לא חפץ בה עזב מצות ה' להקים לאחיו שם לכן תחלוץ נעלו מעל רגלו ותרוק בפניו לבזותו על שבשביל תאותו שלא לישא אשה שלא מצאה חן בעיניו לא גמל חסד לאחיו המת להקים לו שם

ונגד הנזק הרביעי שיצמח מן העשירות לירא מן המות לזה בישרו הקב"ה אני נותן לבניך מצות אכילת פסח שכתוב בו נעליכם ברגליכם דכבר אמרו חכמי המוסר שאחד מטעמי מצות הפסח ירמוז איך יתנהג האדם בחייו להכין עצמו לעוה"ב וליציאתו מן העוה"ז כמו שהכינו ישראל עצמם באכילת פסח לצאת ממצרים מקום הטומאה ולקרב עצמם להר ד' מקום הקדושה וכמו שנצטוו במצרים נעליכם ברגליכם שתהיו מזומנים לצאת בשמחה כאשר אקרא אתכם ליצא ממצרים כן יהיו בני אדם מזומנים בכל עת ליסע בשמחה מפה וזה מה שאמר הקב"ה אני נותן להם מצות פסח עם נעליכם ברגליכם שבישרו בזה שיעורר לבבם ע"י מצותיו להיות מוכן בכל עת לצאת בשמחה מן העוה"ז כאשר יקרא אותם לבלתי ייראו מהמות ועל זה נאמר ברכת ד' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה שאם העשירות תהי' ברכת ד' לא יוסיף בה עצב לגרום הארבע אבות נזיקין האלה

עוד יש עשירות שלישי הנרמז בירושלמי שקלים שנאמר שם אמר ר"ח ב"ר ר"ח מפסולות של לוחות העשיר משה שנאמר פסל לך שיהי' הפסולות שלך אמר רבי חנין מחצב אבנים טובים ומרגליות גילה לו הקב"ה באהלו ומשם העשיר משה אמר הקב"ה דין הוא שיטול משה אותן פסולת למה ישראל שלא נתעסקו במצות נתתי להם כל טוב ארץ מצרים ומשה שעסוק בעצמותיו של יוסף יהי' עני אתן לו את הפסולת שיעשיר עכ"ל ויש להבין במאי פליגי ר"ח ב"ר ר"ח ור' חנין שזה אמר מפסולת של לוחת נתעשר משה וזה אמר ממחצב אבנים טובים ומרגליות שהיו לו משם העשיר ויש לפרש ע"פ המעשה שנשנה בפרקי אבות א"ר יוסי בר קיסמא פעם א' פגע בי אדם א' וכו' אמר לי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפי אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות והשיב לו ר יוסי אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות שבעולם איני דר לא במקום תורה וכן דוד הוא אומר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף הרי שחשב ר' יוסי מקום תורה יותר מכל זהב ואבנים טובים ומרגליות וכי יש מקום תורה יותר מאהלו של משה ששם מקור מים חיים של תורה כדכתיב ומשה יקח את האוהל ונטה לו וגו' והי' כל מבקש ד' יצא אל אוהל מועד ומי יותר ממשה שעליו אמר הקב"ה בכל ביתי נאמן הוא חשב התורה על כל הון עולם הזה וזה שאמר ר' חנין מחצב אבנים טובים ומרגליות גילה לו הקב"ה באהלו ומשם העשיר שלא הוצרך למשה עשירות של הון כי באהלו הי' לו מחצב של אבני טובים ומרגליות שאהלו של תורה הי' לו המחצב הזה כמו שאמר ר"י בן קיסמא טוב לי מקום תורה מכל אבנים טובים ומרגליות שלך וזה הי' עשירות של משה אבל ר"ח ב"ר ר"ח דעתו שרצה הקב"ה להראות במשה איך יברך מקיימי מצותיו גם בעוה"ז בעשירות שהם הפירות בעוד שהקרן שלהם לעוה"ב אשר בהם תלמוד תורה כנגד כולם וזה שאמר מפסולת של לוחות נתעשר משה שלוחות הם כלל התורה שהוא הקרן הקיים לעוה"ב והפסולת הם הפירות שנופלים מן הקרן הקיים לעולם ולכן אמר מפסולת נתעשר משה שהי' לו עשירות ממש כדי שלא יהי' עני אחר שעסק בעצמות יוסף שהוא גמילות חסדים שג"כ הוא מן המצות שאוכל פירותיהם בעוה"ז ז והקרן קיימת לעוה"ב ועוד מפני שלא אסף לו מטוב ארץ מצרים בעת הזאת כאשר עשה ישראל