מנחת עני קסז

לי אורייתא אימתי בחודש השלישי עכ"ל וצריך ביאור מה לשון מזל שלי סלקא וגם מה שמסיים המדרש אימתי בחודש השלישי צריך ביאור מאי קמ"ל בזה אבל יש לומר ע"פ מה דאיתא עוד במדרש למה נתנה תורה בחודש תאומים שלא יהא פתחון פה לאוה"ע אלו נתן לנו את התורה היינו מקיימים אותה אמר להם הקב"ה ראו שאני נותן לכם את התורה בחדש השלישי שהוא חודש תאומים של יעקב ושל עשו אם רצה לקבל יבוא ויקבל עכ"ל וע"פ זה יפורש דברי המדרש שאומרים ישראל יחלצני כי חפץ בי מזל שלי גורם למיתן לי אורייתא אימתי בחדש השלישי יאמר אחרי שהחודש השלישי הוא מזל תאומים שהוא מזל ישראל ע"י אביהם יעקב זה גרם לי שניתן לי התורה ונכפל מזל שלי שנשארה לי לבדי שעשו שהחודש השלישי הוא גם מזל שלו לא רצה לקבלה: אכן אף שמצד מן התאומים נראה לריק כי נתנה התורה בחודש מזל שלו עם כל זה דבר ד' לא ישוב ריקם באשר לבסוף העתים גם לעשו לזרעו ולסיעתו יאיר אור התורה אשר על כן התורה נקרא אור שמאיר והולך לאט לאט עד שיאיר תחת כל השמים לכל יושבי תבל וישראל יהיו כהני ד' שבידם ניתן דגל התורה להוליך אותו עד כל קצוי ארץ: וזה ענין ענבים שעליהם אמר יותם בן גדעון במשלו שהם הפרי המשמח אלקים ואנשים וזהו מה שאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל ומפרש זה סוף המדרש במה שאמר ובתוהו יליל ישימון לילה הי' העולם כיון שקבלו ישראל את התורה האיר העולם שנאמר כי נר מצוה ותורה אור לומר שלא לבדם בלבד נעשה התורה אור המאיר את חשכם כי אם לכל העולם ולכן מודה ישראל לאביו שבשמים לומר יחלצני כי חפץ בי ליתן אור תורתי בידי להאיר בה לכל העולם

ובזה יש לפרש המדרש רבי יצחק פתח סמכוני באשישות אש של מורי' ואשו של סנה עכ"ל ולפרש הענין שני אשות אשר עליהם אמרה כנסת ישראל שסמכוה יש לומר כי התורה צריך חיזוק על ידי שני ענינים הנראים מתנגדים ע"י התרוממות וע"י ענוה כדכתיב מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה יאמר שמשני צדדים בא לך מתנת התורה מן השמים שמעת הקול ליסרך ועל הארץ ראית את אשו הגדולה והוא להטביע באדם שתי המחשבות מחשבת התרוממות לחשוב איך נתגדל בעיני בוראו שהשמיע אותו את קולו והרי אם מלך בשר ודם יקרב אחד מעבדיו לדבר עמו פה אל פה הלא יתרומם להיות מעבדי המלך הנאמנים הדבקים בו באהבה ושלא להתערב עם שונים ומורדים בו על אחת כמה וכמה אם בורא העולמות ידבר עמו שיתרומם ויתנשא בנפשו על כל הבלי העולם הרוצים להתעות אותו מדרכי ד' ומקיום מצותיו ולכן מן השמים השמיעך את קולו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה להטביע בך מדת הענוה בהזכיר אותך כי אתה נברא מן האדמה ושאתה עלול להאכל מהאש הגדולה ככל בריות האדמה ושני המדות יחד יועילו להדריך את האדם בדרך הטוב והישר:. והנה באברהם נאמר בהר ד' יראה לומר שהאש הנראה על הר המורי' אשר שם הוכן לאכול את העולה את יצחק בנו הוא יראה תמיד בהר שהוא לשון התרוממות להזכיר את זרעו איך חשק בו ד' וקרבו לעבודתו מכל עמי הארץ והאש של סנה הי' סימן ההכנעה אשר נראה למשה להודיעו שבו בחר ד' מפני מדת ענותנותו לגאל את ישראל מפני ענים כנאמר ראיתי את עני עמי ישראל אשר במצרים וגו' וארד להצילו מיד מצרים ונאמר ואל זה אביט אל עני ונכה רוח ובזה יפורש המדרש סמכוני באשישות בשתי אשות אש של מורי' ואש של סנה שיאמרו ישראל ששתי אשות סמכוהו בקיום התורה אש של מורי' במדת התרוממות ואש של סנה במדת ענוה

ואיתא עוד במדרש וידבר ד' אל משה במדבר סיני ששה שמות נקראו לו הר אלקים הר בשן הר גבנונים הר חמד הר חורב הר סיני הר לקים למה שישב בו האלקים בדין שנאמר ואלה המשפטים הר בשן שבא שם הקב"ה הר גבנונים שפסל כל ההרים כשם שאתה אומר או גבן הר חמד שחמד הקב"ה לישב בו הה"ד חמד אלקים לשבתו הר חורב שבו נשמט החרב שנאמר מות יומת הר סיני שבו ירד שנאה לאו"ה עכ"ל ויש ליתן טעם למה נקרא ההר אשר עליו נגלה כבוד ד' ליתן תורה לישראל בשמות האלה אכן יש לבאר על פי הדברים הנ"ל שהכופרים ומואסים בתורה שגורים בפיהם ששה טעמים אשר בהם רוצים לחזק מעשיהם הרעים (א) שאומרים איך נקיים מצות שהם בלי טעם ובלי עזר לחזק אושר חברת בני אדם (ב) שהמצות לא נתנו רק לעת ההיא אבל לא להיות מצות לעולם (ג) שמעלת האדם היא להיות חפשי ולא להיות כשור נושא עול על צוארו (ד) מה יתן ומה יוסיף לבורא העולמות מעשה האדם אשר בארץ ותחת כאשר הראנו כי מדת התרוממות ומדת הענוה בדרך ישר הם סומכים התורה הכופרים מחזיקים במדות הללו בדרך עקש להרוס התורה שמחזיקים במדת התרוממות להחזיק עצמם חפשי לעשות כרצונם ומחזיקים עצמם כאפס נגד הבורא העולם לומר איך יחפוץ בעבודת ברי' קטן ונבזה כמוני (ה) אומרים מה אפסיד אם אעבור על המצות ושלום יהי לי אם אלך אחר שרירות לבי והם הכופרים בהשגחה ושכר ועונש (ו) כופרים בחיוב המצות המתנגדים להיות נאחדים עם שאר יושבי תבל ואומרים אחרי אשר חפץ ד'