מנחת עני קסה

כשאין עושין רצונו של מקום שאז אחד הוא אחד בלבד אבל אשר לא ימד ולא יספר יהי כשעושין רצונו של מקום כי אז הם כחול הים אשר לא יספר: ומה שמדמה לחול הים הוא מה שנאמר לאברהם ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ומה שמציין מספר הרב בב' משלים בכוכבים ובחול ומה שאמר כחול אשר על שפת הים דוקא הוא על פי מה שאמר דוד כל משבריך וגליך עלי עברו יומם יצוה ד' חסדו בפירוש זה יש לומר שהצרות נקראו משברים וגלים כמו שאמר רבי עקיבא כל גל וגל שעבר עלי נעניתי לו ראשי ואחרי שיש צדיקים ובעלי תשובה הצדיקים נמשלו לכוכבים כדכתיב ומצדיקי הרבים ככוכבים והם אינם צריכים לחסד כי זוכים בדין אבל הבעלי תשובה בפרט כשלא שבו עד שבאו עליהם צרות הם לא זוכים רק בחסד הקב"ה דוד שבענותנותו לא חשב עצמו לצדיק כי אם לבעל תשובה אמר כל משבריך וגליך עלי עברו ואז יומם יצוה ד' חסדו עלי כשניקתי מעוני ע"י צרות וידוע ששפת הים הוא המקום שנשברו הגלים ושם עוברים על החול וזה מה שבישר הקב"ה לאברהם שזרעו יהי' בלי מספר הן הצדיקים שהם ככוכבים והן הבעלי תשובה שהם כחול אשר על שפת הים אשר עליו משברים וגלים עוברים

ומה שמסיים הפסוק והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר בני אל חי מבואר במדרש והי' מספר בני ישראל כחול הים וכתיב כי אתם לא עמי מה ענין זה לזה אלא משל למלך שכעס על אשתו שלח אחר סופר לכתוב את גטה עד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו אמר המלך אפשר שיצא הסופר הזה מכאן חלוק אמר לו בוא כתוב שאני כופל כתובתה עכ"ל ולהבין המשל של כפילת הכתובה נאמר שהמדרש בא לתרץ דברי הכתוב שאמר והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם שעל זה יצדק יאמר עמי אתם אבל מה שיאמר להם בני אל חי אין זה דבר והפוכו לכן מפרש שיש לישראל שלשה מדריגות נקראו עבדי ד' עם ד' בני ד' עבדים נקראו כשאין עושין רצונו של מקום עם ד' נקראו כשעשו תשובה אבל לא בשלמות בני ד' נקראו כשהם שלימים במעשיהם וזה מה שאמר הכתוב והי' מספר בני ישראל וגו' אשר ע"פ דברינו זה הוא כשהם צדיקים אשר אז לא יספרו ואז במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יעלו שתי מדריגות שלא בלבד מעתה נקראו עם ד' כ"א בני אל חי וזה משל המדרש שתחת שכעס המלך על אשתו ורצה לגרשה כשנתרצה לה יכפול כתובתה

ובזה יש לבאר מה דאיתא במדרש וספרתם לכם וגו' שבע שבתות תמימות תהינה אימתי הן תמימות בזמן שישראל עושים רצונו של מקום עכ"ל ובפירוש זה יש לומר דאמרו רז"ל מצוה למנות ימים ומצוה למנות שבועו' מנין הימים הוא חמשים כדכתיב תספרו חמשים יום ומנין השבועו' הוא שבע וטעם לזה יש לומר שכבר אמרו קדמונינו דמנין ספירת העומר מרמז איך יספור האדם ימיו ושנותיו לעבודת ד' על דרך מה שאמר דוד הודיעני ד' קצי ומדת ימי מה היא אדע מה חדל אני והנה משבעים שנות חיי האדם רק חמשים הם שעומד בהם תחת שבט המוסר לפני דין של מעלה על דרך שאמרו רז"ל שבית דין של מעלה אין מענשים קודם עשרים שנה כדתנן בן עשרים לרדוף ואין הכונה שעד עשרים לא יהי' בר עונשין כלל ויכול לעשות מה שלבו חפץ שהרי הוא בר עונשין בבית דין של מטה למלקות ולמיתה מבן י"ג שנה אלא הכוונה שלא יבוא במשפט עד עשרים וטוב לו אם שב קודם שתגיע לו העת המשפט להענש על מה שחטא מעת שנעשה גדול אבל לעבודת ד' אין גבול שגם הילדות מסוגל לזה כמו שאמר המלך החכם שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך ודע כי על כל אלה יביאך שקים במשפט והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ ולבאר הפסוקים קשה ההבנה ובפרט שיש סתירה שבתחילה אמר שמח בחור בילדותך וגו' כאלו יועץ לו לעשות מה שלבו חפץ ושוב מסיים ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט א"כ הרי יעץ לו לרעה אבל נאמר שכבר פירש האלשיך מה שאמר עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' שאם חטא אדם ורצה לעשות תשובה אז התשובה לא נחשבה לתשובה שלמה רק בעת אשר לו חפץ לחטוא וחדל מפני כבוד בוראו וכן מה שמניח אדם מותאותיו לכבוד בוראו לא יחשב לו לזכות אלא אם הי' לו תאוה וחפץ ליהנות אבל בימי הזקנה שחדלו התאוות ממנו ואין לו חפץ בהם אז תשובתו לא נחשבה וגם מה שחדל מליהנות מהעולם לא נחשב לו לזכות ולכן אמר וזכור את בוראך וגו' עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ כי אז לא תועיל עוד לך זכירת בוראך וזה מה שאמר שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך לומר תשמח בילדותך ובימי בחורותך באשר שאז עת התאוה שתוכל לילך בדרכי לבך ובמראה עיניך ובכל אשר תחמוד כי לך הבחירה אבל לא תחשוב שלכן תשמח ויטיבך לבך באשר שתוכל לעשות מה שלבך חפץ כי אם דע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט גם על מה שחטאת בימי בחורותך ואם תשאל אם כן למה אשמח בילדותי ובחרותי שאוכל לילך בדרכי לבי ובמראה עיני אחר שאני אסור בזיקי המצוה שלא ליהנות כפי תאותי רק מעט