מנחת עני קסד

יעקב כאשר נראה לו מהקב"ה סילוק שכינתו פתח בברוך שם כבוד מלכותו שהוא השבח הראוי לו ואחרי שהשבח הזה לא יהי' בפי ישראל רק אחר שחטאו ונסתרה השכינה מהם הוא להם לגנאי וזה המשל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה שאחר שהיא בת מלך כל מעדנים לא יחסרו ממנה ועתה באה עלי התאוה מחמת רעב לציקי קדירה הלא זה גנאי הוא לה וכן ישראל אחר שמיחדים ד' בכבודו ובעצמו כאשר הורה אותם משה כששוב יאמרו ברוך שם כבוד מלכותו שמזכיר אותם שאחר שהיו להם כל מחמדים ומעדנים בקרבת ד' נעשו עתה רעבים לחמוד לציקי קדירה היינו להכירו רק מצד כבוד מלכותו כאשר יכירו אותו כל שאר באי עולם זה נחשב להם לבושה ולכך התקינו לאומרו בחשאי עד בוא העת שנאמר עלי והי' ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי ד' אחד ושמו אחד יכירו כל יושבי הארץ עמם ד' מצד שם עצמותו וישוה כבוד שם מלכותו לשם עצמותו

ועל פי הדברים האלה נבאר מדרש רבה תמוה פרשה זו והי' מספר בני ישראל כחול הים אמר ר' ברכי הכהן והי מספר הסופר כמספר התורה נתבקש להם שכך אמר ע"י משה ברוך תהי' מכל העמים וכו' הוי והי' מספר בני ישראל עכ"ל בביאור מדרש תמוה הזה יש לומר שרצה לתרץ מה שכבר הוקשה בגמרא שאחרי אמר והי' מספר בני ישראל כחול הים אמר אשר לא ימד ולא יספר ואם לא יספר היאך קוראו מספר אבל יאמר דהנה מספר הדבר הוא סימן לחשיבותו שדבר שבמנין נקרא ע"פ דברי חז"ל דבר חשוב ואיתא במדרש פרשת עקב ברוך תהי' מכל העמים אמר ר' חייא בר אבא אין שבחה של מטרוניתא בשעה שמתקלסת מקרובותי אלא בשעה שמתקלסת מצרותי הרי שמפרש שישראל יהיו חשובים גם בעיני העמים אם ישמרו את התורה כדכתיב והי עקב תשמעון וגו' ברוך תהי' מכל העמים וזה פירוש הפסוק והי' מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר לומר אפילו אם אתם מבוזים בין האומות ותחשבו כחול הים אשר לא ימד ולא יספר מפני שאינו חשוב למדדו ולמנותו עם כל זה תהיו ממספר חשוב כאשר תקויים מה שמסיים הפסוק והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי דהיינו כשתשובו אל ד' ותקיימו מצותיו אז תהיו חשובים לפניו וגם בעיני העמים תקראו בני אל חי ואז תהיו מספר שהוא דבר חשוב כדכתיב ברוך תהי' מכל העמים וזה מה שפירש המדרש והי' מספר הסופר כמספר התורה ע"י התורה תהיו מספר להחשב דבר חשוב שסופרין אותו שכך אמר להם ע"י משה ברוך תהי' מכל העמים הרי שגם אויביכם יברכו אתכם ויחשבו אתכם כשתקיימו התורה וזה כמספר הסופר שסופר דבר חשוב. עוד יש לומר בפירוש המדרש דיש להבין איך אפשר לומר על אנשים שאין להם מספר אפילו יהיו כמה וכמה רבוא הרי אפשר למנותם ואיך יהיו דומים לחול הים אשר בחמת אי אפשר להספר אבל יפורש דלישראל ע"י קיום התורה יש שני מיני שיווי בערכם שלפי המנין האישי האחד הוא אחד אבל לפי זכותו האחד ימנה לרבים לפי ערך זכותו שכן דרשו רז"ל מה שנאמר במלחמת עי שהכו אנשי העי כשלושים וששה איש שזה יאיר בן מנשה שהי' שקול כשלשים וששה וביותר מצאנו במשה שאמרו רז"ל שהי שקול כששים רבוא ועל רבי חנינא בן דוסא יצאה בת קול שכל העולם ניזון בשבילו ובזכותו הרי שלפי ערך הזכות של הצדיק נחשב לרבים ולא בלבד על הצדיקים נאמר כן אלא גם על הרשעים כשישובו כדאיתא במדרש פרשת עקב לא יהי' בך עקר ועקרה אמר ר"י לא יהי' בך עקר ועקרה מן התשובה פירוש שלכלם יהיו תולדות מעשים טובים ע"י התשובה ושלח יקשה הרי היו גם רשעים שלא עשו תשובה ונשארו עקרים ועקרות לזה הוסיף לא יהי' בך עקר ועקרה בך דייקא לומר בקרב ישראל כי רשעים כאלה שלא שבו לא הם מזרע ישראל כי אם מהערב רב כדאיתא בזוהר:

וזה פירוש המדרש והי' מספר הסופר כמספר התורה לומר שהמספר של ישראל לא ימנה לגברים כי אם כפי מספר התורה שהוא המספר שיהי' לכל אחד ע"פ זכותו ע"י לימוד וקיום התורה והוא כחול הים אשר לא ימד ולא יספר נתבקש להם פי' כי אם גם ימנו הגברים אבל הכי נתבקש למנות מספרם באמת אשר לא נודע רק להקב"ה כמה עולה מספרם ע"פ זכותם כי לכל אחד יש תולדות הרבה שמרבה מספרו שכן אמר משה ברוך תהי' מכל העמים לא יהי' בך עקר ועקרה שאין אחד שהוא מבני ישראל באמת שאין לו תולדות כאלה מן התשובה ועל כאלה נאמר אפילו פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ולכן אמר והי' מספר בני ישראל דייקא אשר לא יספר רק ע"פ מספר התורה:

וזה פירוש המדרש והי' מספר בני ישראל כשם שהוא אומר ויצא בן אשה הישראלית ושם איש ישראל המוכה לאלה יש מספר אבל לצדיק אין מספר עכ"ל והוא מבואר היטב ע"פ דברינו שלאלו שהיו רשעים יש מספר שאין נמנין רק לאחד אבל לצדיק אין מספר שהוא נמנה ע"פ רוב מעשיו

ובזה יבואר גם מה דאמרינן ביומא כתיב מספר וכתיב אשר לא ימד ולא יספר הא בעושין רצונו של מקום הא באין עושין רצונו של מקום עכ"ל ולא מבואר היאך נרמז כן אבל ע"פ דברינו זאת הכונה שיש מספר לבני ישראל