מנחת עני קסב

(הטיל רעי וסתם לירדן) עכ"ל וטרם נבא לביאור הענין אקדים שכבר הורונו קדמוננו שדברי רבב"ח בב"ב וקצת משארי אמוראים שמספרים דברים מופלאים שקשה להאמין שיש בטבע כן הם משלים כדרך החכמים לספר בדרך משל ולכן זה פותר ענין המשל בכה וזה בכה ובעקבותם דרכתי גם אני אמנם מהמאמר הזה לכאורה יש סתירה לזה שלפי הנראה בזבחים דף קי"ג ששקיל וטרי הראם היאך נצול במבול אחרי שהי' גדול מלכנוס לתיבה לקח הגמרא דברי רבב"ח כפשוטו שהי באמת כן ולא משל אם לא שנאמר שע"פ דברי המשל שקיל וטרי כן אכן גם אם דברי האמוראים משלים הם קשה למצוא פתרון האמת ובפרט אם רמזו לדברי סודות ועל כן בין במאמר הזה ובין במאמרים כאלה שביארתי ושאבאר עוד בעזה"י לא אומר שבאתי למצוא פתרון המשל אלא שהספור של האמורא יש להמציא למשל דברי מוסר השכל ולכן חילוק ולא נתעה מדרך האמת בין אם היו הסיפורים כפשוטם ובין אם נאמרו מהם למשלים על דברים הנעלמים ממנו:

ובהקדם זה נאמר שמצאנו בדברי רבב"ח האלה משל איך יתחלק חיי האדם לתכלית התורה אשר בא למענו לעה"ז להשיגו דאמרינן מגילה ד כ"ט ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל וכו ומזה למדנו שסגולת הר תבור הי' שבא ללמוד תורה גם ידוע שחיי האדם נחלק לארבע עתות שהם הילדות הבחרות האישות והזקנה והם נחלקים בענין למוד וקיום התורה. הילדות אין עליו עול מצות שחיוב קיומם הוא בלבד לשלשה העתות האחרות. אכן עיקר עת למוד התורה הוא בזמן הילדות כמו שאמרו רז"ל הלומד ילד למה"ד לדיו כתובה על נייר חדש שהאישות והזקנה אינם מסוגלים כ"כ ללמוד תורה כמשארז"ל. ריחים בצוארו ויעסוק בתורה. הבחרות יש עליו חיוב המצות מבן י"ג ולמעלה וגם הוא עת הלמוד במחציתו הראשונה כמאמר התנא בן חמש עשרה לגמרא. הראם היא החי' הגוברת על הכל כדכתיב וקרני ראם קרניו בהם ינגח אפסי ארץ ואמרינן בברכות דף נ"ז הנפנה בחלום סימן יפה לו שנאמר מיהר צעה להפתח ופי' רש"י סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו. וכל זה נרמז במשל רבה בב"ח שהשמיענו שבראם נמשל גדולת האדם כשמגיע לתכליתו שהוא ללמוד תורה ולקיים מצותי' שביום שנולד הי' כהר תבור שסגולתו לבא ללמוד תורה ומדת גדלו הוא ארבע פרסי שמרמז על ד' עתות חייו ואורך צוארו הוא שלשה פרסי שהצואר הוא הנושא את העול וזה מרמז שעול המצות נושא האדם בשלשה עתות חייו שהם הבחרות והאישות והזקנה אבל מקום ראשו שעובד ד' בראשו שהוא שכלו ללמוד התורה הוא פרסה וחצי שהוא עת הילדות וחצי הבחרות ואם ישלים כזה את תכליתו אז רמא כופתא ישליך מעליו כל סרחון וגנות שיהי מכובד בעיני אלקים ואדם וסכר לירדן שזה מרמז שסותם לשטף מים רבים אשר על זאת יתפלל כל חסיד שטף מים רבים אליו לא יגיע ואשרי וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא. ספר במדבר. לפרשת במדבר. במדרש הובא בבחיי למה נסמכה פרשת חומש הפקודים לפרשת תמורה ללמדך מה הקב"ה אחד ואין לו תמורה שנאמר אין קדוש כד' כי אין בלתך כך לא ימיר ישראל באומה אחרת כשם שאין ממירין בהמה בבהמה כך אין אני ממיר אתכם עכ"ל ויש לדקדק מה ראי' מפ' חומש הפקודים שהקב"ה אחד ואין לו תמורה ושלא ימיר ישראל באומה אחרת ואם בלבד רצה לומר שאין הקב"ה ממיר את ישראל באומה אחרת כשם שאין ממירין בהמה בבהמה לאיזה צורך מקדים ללמדך מה הקב"ה אחד ואין לו תמורה ולבאר זה נקדים מדרש רבה בזכות מה יצאו ישראל ממצרים אמר רבי יב"ל מפני שצפה הקב"ה שיעשו להם המשכן כדכתיב אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם לפיכך כשהוא בא למנות את ישראל בראש הספר הוא מזכיר אוהל מועד ויציאת מצרים שנאמר במדבר סיני באוהל מועד בצאתם מארץ מצרים אבל שבט לוי שיצאו בזכות עצמן לא מזכיר במנינם לא אוהל מועד ולא יציאת מצרים עכ"ל וגם בזה יש להבין מה ענין שעשו לו משכן להזכרת מניינם שצריך להזכיר אוהל מועד טרם מניינם אבל יש לומר דיש להבין דרך כלל אם הי' רצון הקב"ה למנות את ישראל ולהודיע למשה ולהם מספרם לאיזה צורך הי' המנין הלא לפניו נגלו כל תעלומות