מנחת עני קס

יחטא רק כשגבר עליו התאוה אשר לא יעמוד נגדה אבל כשהוא שבע מן התאוות לא יעבור על מצות ד' וגם לא יניח היתר ויהנה מן האיסור אבל מי שמכחיש בדבר ד' ואומר בלבו כי רק מחשבתו ורצונו ימשלו על מעשיו הוא לא יחלק בין היתר לאיסור ובין אם יש לו תאוה או אין לו תאוה ליהנות מן האיסור כי אצלו הכל היתר. והנה אם הביא הקב"ה לישראל בברית האלה זה לא יפעל רק להמאמין בדבר ד' אבל לא במי שהולך אחרי שרירות לבו וכופר בתורה ובמצוה עלי' ועפ"ז יפורשו הפסוקים שכבר כתב הרמב"ן שתיבת למען לא בא תמיד על הסיבה לאמר תעשה כן למען יהי' כן כי אם גם לפעמים על המסובב לומר כי מן המעשה יהי' המסובב כן כמו דכתיב למען הכלם למען תפוש בני ישראל וכדומה וכן פי' הרמב"ן גם פה למען שהוא המסובב ממי שאומר שלום יהי' לי ונדרוך בעקביו ויפורשו הפסוקים בטוב טעם שאחרי הביא משה את ישראל ע"פ ד' בברית האלה והזהיר בהם העונשים של התוכחה אם יעברו אמר כנגד הכת הראשונה מן החוטאים שלכך אני מזהיר אתכם על זה פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ד' אלקינו ללכת לעבוד את אלהי הגוים האלה ולכן הזהרתי אתכם בדברי האלה למען תשובו ותפנו לבבכם אל ד' אבל אמר עוד פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה שהוא מן הכת השני של החוטאים שלא מאמין בדבר ד' ואצלו יהיו השני ענינים אשר אמרנו דהיינו בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך דהיינו שיאמר לא אירא מדברי האלה כי לבי הוא מחוקקי ואחריו אלך והרעה השני אשר תצמח מזה יהי' למען ספות הרוה את הצמאה שירבה חטאיו גם כשהוא שבע מן התאוות לאותן שנהנה מהן בצמאון אליהן ועל זה אמר לא יאבה ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' באיש ההוא יאמר אז יעשן להוציא הכת הרשעים הראשונה שהם לא מיועדים שירבצו בהם דברי האלה שלא נאמרה להם רק להורם שישובו וכדברי המדרש הנ"ל שלכך הקללות נהפכים הו' קודם ה"ה מפני שמיועדים מחסד עליון שיהפכו על החוטאים לברכות כשישובו ולא עליהם תחרה חמת ד' ורק במי שמכחיש בדברי האלה ואומר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך באיש ההוא יעשן אף ד' וקנאתו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה

ובמה שאמרנו יפורש גם מדרש רבה פרשה זו תני בשם ר"א הסייף והספר נתנו כרוכים מן השמים אמר להם הקב"ה אם שמעתם מה שכתוב בספר הזה הרי אתם נצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם שנאמר ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים תני בשם רשב"י הככר והמקל נתנו מכורכים מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי לחם לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו עכ"ל והנה ענין מכורכים יש לפרש שרצה לומר שאולי יאמר האדם אם נתנה התורה לקבל שכר על קיומה לא ארצה בשכר ולא אקיים מצותי אכן כבר אמר התנא לא אתה בן חורין להבטל ממנה שאין ברשותך לפטור עצמך מן המצות גם אם תמחול על השכר וזה הפירוש ממה שאמר הספר והסייף והככר והמקל נתנו כרוכים יחדו מן השמים שאם תקיים את התורה תקבל שכר ואם לא תקיים לא תנצל מן העונש: אכן מה ענין השני משלים שר"א ממשיל אל הספר והסייף ורשב"י ממשיל אל הככר והמקל יתבאר ע"פ הנ"ל שיש שני מיני שכר ועונש הא בעולם הזה והא' בעולם הבא ובעולם הבא יש ב' מיני עונשים העונש האחד והוא הקל הם ייסורי גיהנם והם הקלים באשר יש להם קצבה ואמרו רז"ל משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש אבל העונש היותר קשה אותו שירא עשו ממנו במשל הנ"ל שיפסוד חלק העולם הבא והוא הקשה ביותר מפני שאין לו קצבה ונמשך לעולם וכמו שייעד הנביא ישעי' באמרו כה אמר ד' שקים הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם יצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבושו. והנה מה שאמר ר"א הסייף והספר נתנו כרוכין וכו' ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם ודאי אין כוונתו על הסייף הגשמי והריגת גשמי שהרי מביא על זה הפסוק ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עד את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך ץ החיים ומי מבני אדם אשר פגע בעה"ז להכרובים או שנהרג מן החרב המתהפכת ולכן וודאי זה רק משל על המיתה הרוחני שלא להגיע לשכר העולם הבא הנקרא בשם עץ החיים באשר האוכל ממנו חי לעולם ולכן ר"א מדבר מן השכר והעונש של העולם הבא שהוא העיקר שאומר בשם הקב"ה אם שמרתם מה שכתוב בספר התורה הרי אתם נצולים מן הסייף ואין צריך להזכיר שכר אחר כי אם נצולים מן הסייף הרי השכר מאליו שידרכו על דרך עץ החיים ויגיעו אליו מבלי עיכוב אבל אם לא תשמעו הסייף הורג אתכם שיעכב אתכם מלהגיע אל עץ החיים לאכול ממנו לחיות לעולם. ורשב"י הוסיף שלא בלבד שכר ועונש העה"ב נתנו כרוכים אלא גם שכר ועונש העה"ז מה שממשיל בככר ומקל שהם עניני העה"ז לאכול וללקות שאם תעברו חלקו בעונשי העה"ז ואם תשמעו טוב הארץ תאכלו

ובענין הגנת התורה מעונש עולם הזה מבואר סוטה פרק ג' בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ז בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך בעוה"ב משל לאדם שהי'