מנחת עני קנח

יאמר לו שפשע וחייב בדין וגם הפסוק שהביא לראי' נאם פשע לרשע מורה להיפך שהרי מסיים אין פחד אלקים לנגד עיניו וא"כ אינו מתיירא מן הדין גם יש לדקדק מה השיב רבא על תשובת אביי לא שביק מר חיי לכל ברי' והמהרש"א פי' שהתשובה היא מה שאמר רבא ידע אינש בנפשי אי צדיק או רשע הוא שרצה לומר בזה ידעתי שאינני מן הצדיקים אלא מבינונים ומתוך עניוות אמר ל' הכי שלא הי' רוצה להחזיק עצמו צדיק וע"ז יקשה דהא תינח אם הי' אומר כגון אני בינוני אבל הלא אמר רבא כגון אנו בינונים לשון רבים וכלל לכל הפחות אביי עמו ואיך יתכן שמפני עניוות שלו ישפיל גם אביי לחשבו רק כבינוני גם יש לדקדק מאין ידע אינש בנפשי' אי צדיק אי רשע הוא וגם איזה המשך יש עוד למימרא דרבא לא אבראי עלמא לצדיקים גמורים או לרשעים גמורים עם הקודם ולבאר כל זה נקדים מה שאמר אחד ממושלי משלים ליתן טעם למה דואגים הצדיקים שיפסידו חלק לעולם הבא והרשעים אינם דואגים כלל כאלו בטוח להם שינחילו לעולם הבא שידוע שיעקב ועשו חלקו העולמות שעשו חמד ולקח העולם הזה ויעקב לקח העולם הבא ואחר שגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה שט אחר כל הנאות שבעולם ויעקב איש תם יושב אוהלים לילה כיום יאיר לו לעסוק בתורה ולא נהנה מן העולם מאומה והנה עשו לא בלבד שמתוך הרבה הנאותיו יום יום נעשה בשרו רזון ומראית פניו רע אלא גם הדאגה נתנה בלבו מפני שידע שבכל יום הולך למות ונקרב אל קברו ואז כלו כל תאוותיו באשר שאין לו חלק לעולם הבא ולהיפך יעקב באשר ידע שבכל יום ויום נקרב לתקותו לנחול העולם הבא הי' מתענג בתקוה זו יותר מבכל תענוגות העולם והי' בריא בשר ופניו טוב ושמח. ועברו הרבה שנים שלא ראו האחים זה את זה שיעקב לא בא אל מקום תענוגי עשו ועשו לא בא אל בית המדרש של יעקב ויהי היום שהי' יום מועד והלך יעקב לטייל ולשאוף אויר ופגע בעשו ויהי כאשר ראה עשו את יעקב אמר רמאי אתה שחלקנו העולמות לי ניתן העולם הזה ולך העולם הבא וראה אותך ואותי אתה בריא אולם ושמן ופניך צהל ואני הלא אני חסר בשר ופני רע מאוד ופניך העיד בך שאתה נהנת מהעולם יותר ממה שנהנתי ולכן החלוקה בטל אני מבקש גם חלקי מהעולם הבא ויעקב טען נגדו מה אוכל לעשות אם אני בריא ופני טוב הלא אביא לך עדים נאמנים שקימתי דברי שלא להנות מהעולם הזה מאומה ושלא זזתי מבית המדרש כל ימי אבל עשו לא שמע על דבריו ואמר נגש למשפט ויבואו לפני השופטים כל אחד טען טענתו ולאחר ששמעו השופטים טענתם הוציאו אותם לחוץ ויתיעצו על דבר המשפט ודנו כזה בלי ספק יעקב צדק בדבריו והאמת אתו אכן הלא אין צער גדול מזה אם עשו יודע שהוא כשור לטבח יובל ובכל יום ויום מתקרב אל סופו להיות כלה ואבד ועל ידי זה יתמרמר חייו ואין לו תענוג שלם בעולם הזה ולהיפך ביעקב אחר שאין תענוג יותר מאשר ידע האדם שבכל יום הוא מקרב עצמו לתכליתו לנחול תענוגי עולם הבא על ידי זה יש ליעקב גם תענוג העולם הזה באמת מה שלא יאות לו וע"כ נתיעצו השופטים לבשר דבר המשפט לכל אחד לבדו וקראו תחילה אל עשו ואמרו לו צדיק אחה בדינך החלוקה בטילה ותנחול גם חלקך העולם הבא מבלי שיגרע ממך מה שאתה נהנה בעולם הזה ובשורה הזאת דשנה עצמות עשו ויהי לאיש אחר נעשה בריא ופניו שמח באשר שחשב שחוץ מה שנהנה בעולם הזה גם בטוח לו חלקו בעולם הבא ואח"כ קראו השופטים ליעקב ואמרו לו האמת אתך כי אתה קימת דבריך שלא להנות מהעולם הזה אך השמר והזהר אם רק פעם אחת תהנה מהעולם הזה יותר מה שצריך לך להחיות נפשך אז החלוקה בטילה ותפסר מחלקך בעולם הבא מבלי שנחשב לך מאומה מה שלא נהנית בעולם הזה אלה דברי המשל ששמעתי:

ובזה יש לבאר מה דאיתא בשבת ד' ל"א דרש רבא בר רב עולא דכתיב כי אין חרצובות למותם ובריא אולם אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שאינם חרדים ועצבים מיום המיתה אלא שלבם בריא להם כאולם ופי' רש"י כאולם שפתחו פתוח ורחב אמנם לא מבואר מה ענין לבם פתוח כאולם והמהרש"א כתב שלא בלבד שאינם עצבים על העבר גם אין חרדין על להבא ורצונם להיות בעוה"ז כבריא אולם אכן גם בזה לא נתבאר מה נתחדש בדברים האלה שרוצים להנות מהעולם ומה ענין שהקב"ה מקונן בזה הלשון עליהם אבל לפי דברי המשל יתבאר היטב שלשון דעתו רחבה נאמר על מי שיש לו לב שמח מבלי דאגה ואם הרשעים גם אינם היו מתייראין מן הדין לאחר המות אבל יודעים שלא יהי' להם חלק לעוה"ב אז אין שמחתם שלימה בתענוגי העולם הזה אבל היצר הרע שמסית אותם לחטוא לא בלבד שאומר להם כדבר נביאי השקר שלו' יהי' לכם ולא תבא עליכם רעה אלא שמבטיח אותם ג"כ שלא יפסידו מאומה מתענוגי העולם הבא כדברי השופטים אל עשו ועי"ז לבם פתוח כאולם לשמחה ולחדו' ומשלמת זה שמחתם בתענוגי העולם הזה ולעומת זה מצאנו להיפך בצדיקים שדואגים תמיד על מעשיהם שמא חטאו ויקבלו עונש לעתיד ויפסידו עולם הבא ומי לנו גדול בזה כרבי יוחנן בן זכאי שהי' מופלא במעשי צדיקים עד מאוד כדאמרינן סוכה ד כ"ח ועכ"ז כשבאה עת מיתתו בכה ואמר יש שתי דרכים לפני אחד לגן עדן ואחד לגיהנם ואיני יודע