מנחת עני קנז

בהיפוך האותיות לרמז שמיועדים להתהפך לברכה וזה מה שאמר ר' יונתן חשבתי ברכות חשבתי קללות וכו' א"ר אבין אם זכיתם הריני הופך לכם קללות לברכות

אמנם מה שמסיים המדרש אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחוקותי תלכו צריך ביאור מה משמיענו בזה שפשיטא שאם זכיתם לא יהי' רק בשמירת התורה ומה ראי צריך לזה מאם בחוקותי תלכו יותר מהרבה פסוקים שבתורה שמזהיר הקב"ה לשמור תורתו ולקיים מצותיו ולבאר זה נקדים דברי הנביא ירמיה כ"ג כה אמר ד' צבאות אל תשמעו אל דברי הנביאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי ד' אומרים אמור למנאצי דבר ד' שלום יהי' לכם וכל הולך בשרירות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע שיש לדקדק הסתירה בתחילה אומרים דבר ד' שלום יהי' לכם אומרים כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע הלא הם בעצמם אמרו דבר ד' שלום יהי' לכם וגם י"ל מה שאמר כי מי עמד בסוד ד' מה נתינת טעם בזה למה שאמר לא תבוא עליכם רעה וגם תיבת אמרו מיותר אחר שכבר התחיל אומרים אמר למנאצי ולבאר זה י"ל שיש שני מיני רשעים העוברים על התורה ומצות יש רשעים המודים בתורה שמן השמים היא הם יודעים רבונם ומורדים בו בטענת שוא וכזב שלא הי' רצון הבורא שיהיו המצות נצחיות ושעל כן יש לשנות אותם או להניחם לגמרי כפי צורך חברת בני אדם בכל זמן וכת רשעים האלה נקרא מנאצי ד' ויש כת אחרת מהרשעים הכופרים שהתורה מן השמים באמרם מעולם לא דבר הבורא עם בני אדם ולא הודיע להם רצונו ועל כן הטוב לאדם לילך אחרי שרירות ומחשבות לבו ובזה ימלא רצון ד' וזה מה שמזהיר הנביא א תשמעו אל דברי הנביאים החונפים להפושעים ולמורדים לדבר לכל אחד כפי מחשבות לבו אומרים אמור למנאצי שהם כת הראשונה מן הרשעים שמודים בתורה מן השמים ומנאצים ד' במעשיהם להם אומרים דבר ד' שלום יהי' לכם שמענו דבר ד' שלח תענשו על מה שעברתם על התורה והמצות כי שלום יהי' לכם באשר שגם זה רצון ד' כשתעשו מה שעשיתם ולכת השני מהמורדים שהם ההולכים בשרירות לבם שלא מודים בתורה להם אומרים אל תפחדו מדברי התראת הנביאי האמת לא תבוא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע ולכן לא יאומן שהודיע רצונו לבני ארם ושמתרה על העוברים על דברי התורה ויעניש אותם כן דברי הנביאים שקר החונפים לכל כת כפי מחשבתה ומכינים לה מעדנים כאשר תאהב ועל זה ירמי' מזהיר בשם ד' שלא ישמעו גם הטובים בישראל את דבריהם

והנה אם אמרנו למעלה שהבחינה השנית מעובדי ד' הם העובדים לקיים המצות לא מאהבת הבורא המצוה כ"א מאהבת המצות בעצמם שמכירין בגודל תועלתם לחברת בני אדם ולהעלות את האדם למעלת אנושי אין זה רק בשמכירין ומודים שהתורה נתנה מהבורא ית' לטובת האדם אבל לא אותם שלא מאמינים בתורה ומקיימין המצות רק ע"פ שכלם שהם לא בלבד שלא יחשבו לעובדי ד' במעלה השנית כ"א לכופרים ומורדים בד' והסימן הגמור במה ניכר שמקיים התורה ע"פ ציווי ד' ולא ע"פ שכלו לבד היא אם מקיים גם החקים שנקראו המצות שאין למצוא להם טעם ע"פ שכל אנושי ושעל כן היצה"ר מסית עליהן ביותר וזה פי' המדרש אחר שאמר שלא בלבד שהברכות יבואו עליכם כ"א גם הקללות מיועדים להתהפך אלקיכם לברכה מסיים אימתי יהי' זה כשתשמרו את תורתי לומר לא כשתשמרו את המצות בלבד ע"פ שכלכם כ"א כשתשמרו אותם באשר הם תורתי שנתתי לכם ומסיים הה"ד אם בחוקותי תלכו שלכך פתח הפרשה של הברכות והקללות באם בחוקותי ולא באם את מצותי תשמרו שהכל בכלל לומר שרק בתנאי זה יבואו עליכם הברכות אם תאמינו שהתורה מאתי תצא מה שיהי' ניכר אם בחוקותי תלכו

ועל פי הדברים האלה יש לפרש מה דאמרינן ברכות ד' ס"א תניא ריה"ג אומר צדיקים יצר הטוב שופטם שנאמר ולבי חלל בקרבי רשעים יצר הרע שופטם שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי ובינונים זה וזה שופטם שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו אמר רבא כגון אנו בינונים אמר לי' אביי לא שבק מר חיי לכל ברי' ואמר רבא ידע אינש בנפשי' אי צדיק הוא או רשע הוא ואמר רבא לא אבראי עלמא אלא לצדיקים גמורים ולרשעים גמורים ואמר רבא לא נברא העולם אלא בשביל אחאב בן עמרי ור' חנינא בן דוסא לאחאב העולם הזה ולר' חנינא בן דוסא העוה"ב עכ"ל בפירוש יצר הטוב ויצר הרע שופטן כתב רש"י שיצה"ט שולט בו לטוב ובהיפך היצה"ר מסיתו לרעה והמהרש"א כתב דלשון שופטן לא משמע כן שזה אין צריך ראי' שהיצר טוב מפתה את האדם לטוב והיצה"ר לרע ולכן פירש ששופטו שאם יצדיק חוטא יצר טוב שופטו לחייבו בדין ואומר לו שחטא וכן ברשעים היצר הרע שופטן לחייבן בדין ואומר לו לרשע שפשע וחייב בדין ולענ"ד זה עוד דחוק יותר בפרט מה שכתב דיצר הרע שופט לרשעים ואומר בלבו שהוא פושע וחייב בדין שידוע שהוא בהיפך שאדרבה היצר הרע מסיתו לחטוא יותר ואיך