מנחת עני קנו
Minchat Ani 156 · מנחת עני · free full Hebrew text
Open in the reader →ובזה יתיושב המדרש שאע"פ שבשלשה מקומות נודע לאוה"ע ששמחו על שוא כשקיוו שהקב"ה מוכיח את ישראל ויענוש אותם עכ"ז בשני מקומות הראשונים עוד נשאר להם תקוה אבל בפעם השלישית אמרו שאין זה תוכחה שאז נשלם להם עצבונם ולכן נקט כסדר הזה שבתחילה שמעו דברי ישעיהו שאמר לכו נא ונוכחה יאמר ד' ושמחו בחשבם שעתה הוא מכלם מן העולם וכששמעו מה שאמר אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ויצאו בבשת פנים אולי חשבו שהחוטאים נצולו בזכות הצדיקים ושעל כן מחל להם עונם ולכן כששמעו דברי מיכה שמעו הרים את ריב ד' והאיתנים מוסדי ארץ כי ריב לד' עם עמו ועם ישראל יתוכח שי"ל הכפל עם עמו ועם ישראל אבל הפי' שהצדיקים נקראו עם ד' כמו שכתבו המפרשים וזה שאמר ריב לד' עם עמו עם צדיקים וגם עם אחרים שנקראו סתם ישראל יתוכח ופתרו אוה"ע הדברים כי ריב לד' עם עמו שהם הצדיקים על שלא מיחו בהחוטאים ועי"ז ועם ישראל יתוכח על חטאיהם שוב נתעוררה שמחתם בשמעם ע"פ מחשבותם כי קצף ד' גם על הצדיקים ועל כן לא יהיו מחסה להחוטאים מישראל אבל כששמעו סוף דברי הנביא דברי חיבה מה הלאתיך ענה בי יצאו שנית בבשת פנים שהכירו שלא רצה הקב"ה להתוכח אלא להשתעשע אכן אולי חשבו מה שהקב"ה מחסה לישראל ולא מענישם הוא בזכות אבות כמו שמשה הסיר חרון אף ד' מהם בעגל כאשר התפלל זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אבל כששמעו דברי הושע ריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו נתחדשה שמחתם בחשבם כ"א ד' יפקוד על יעקב מבחר האבות כדרכיו אז יעמוד להם זכות אברהם ויצחק שהיו גם אבות עשו אביהם ומיודעם ומעתה יבוא עונש גם על ישראל על כל מה שחטאו אבל כששמעו בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את שקים באשר על ידי זה נודע להם כי ד' אוהב את יעקב כאשר ביארנו ושכל דברי עשו וכל תרעומותיו עליו שקר וכזב הן שוב יצאו בבשת פנים ועתה נודע להם בבירור שלא יתוכח עם ישראל להרע להם. ועפ"ז יפורשו הפסוקים ברוך הגבר אשר יבטח בד' וגו' שכבר ביארנו פ' אמור שמה שהקב"ה משלם להצדיק שכר על מעשיו אין זה בשביל המעשה כי בזה הקב"ה מסייע לו כמו שאמרו רז"ל אם לא שהקב"ה ה עוזר לצדיק לא יכול לכבוש את יצרו אבל השכר בא לו על הרצון והמחשבה שבזה הצדיק הוא העושה לבדו כמו שאמרו שרק הבא לטהר מסייעין לו אכן בעונש על החטא אינו כן שהקב"ה לא מעניש על המחשבה כ"א על המעשה כדכתיב און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד' שאף שהוא בוחן לבבות עכ"ז מטמין המחשבה רעה תחת כנפי חסדו ולא יענש לחושב מחשבות און רק על המעשה אם פעל ועשה חטא וזהו מה שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בד' פי' אשר יבטח בד' שלא יתיאש שלא יכול לעמוד נגד תאותיו כ"א יבטח שאם יתחיל יהי' ד' בעזרו כי אז יהי' ד' מבטחו שתקותו לא תכזב כי ד' יהי' לו מעוז ומבטח והי' כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום הוא אש של יצה"ר והי' עליהו רענן וגם כשיהי' לו שנת בצורת כשיראה שיצרו רוצה להתגבר עליו ויעלה מחשבה בלבו לחטוא לא ידאג שיענש על המחשבה ולא ימיש מעשות פרי אלא יתחזק על יצרו לעשות הטוב פרי צדיק ולא יירא להענש על המחשבה כי אם גם עקוב הלב שהוא לשון עקב עקלקלות כמו שפתר עשו שם יעקב ואנוש הוא שחולה הוא מי יודיענו הלא אין יודע מחשבות רק אני ונעלמה המחשבה הרעה מהממונים ממני לענוש החוטאים אבל אולי על פי זה תירא שגם המחשבה הטובה לא תחשב למאומה ועי"ז גם לא יאות לך שכר שלם על מעשיך באשר אני הייתי בעזרך לזה אמר לא כן הוא אני ד' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו אם רק דרך בדרך הטוב ולא עלה בידו להשלים המעשה וכפרי מעלליו אם השלים המעשה ג"כ אשלם לו כאילו הם מעלליו ולא מעללי
עוד איתא במדרש בפי חשבתי דרכי ר' אבא בריה דר"ח בשם רבי יונתן אמר חשבתי ברכות חשבתי קללות ברכות מאלף ועד תיו וקללות מן ו' ועדה שהברכות מתחילין בא אם ומסיימין בת' קוממיות והקללות מתחילין בויו ואם ומסיימין בה' משה ולא עוד אלא שהן הפוכות א"ר אבין אם זכיתם הרני הופך לך קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחוקותי תלכו עכ"ל בפי' המדרש מה הוקשה לו שאמר חשבתי ברכות חשבתי קללות יש לומר דאחר שנודע שאצל הקב"ה מדה טובה יותר על מדת פורענות למה מספר הקללות מרובה על מספר הברכות ואם נאמר אחרי שהברכות מתחילין באלף ומסיימין בתיו שזה מרמז שנכללים כל הברכות בהם כמו שנכללים בהן כל האותיות מתחילה ועד סוף הלא זה גם בקללות שמתחילין בו' ומסיימין בה' שג"כ נכללים בזה כל האותיות וא"כ על כל פנים רק שוים הברכות לקללות ואינם יותר מהן כראוי למדת הטובה של הקב"ה ולא עוד אלא שבהקללות האותיות הפוכות כאילו בא לרמז שיבואו עליהם מופלאות שלא כדרך הטבע מה שקשה ביותר מאשר שע"פ הטבע בלבד נלקו וזהו קושית המדרש ועל זה משיב שאדרבא בזה הראה הקב"ה שאין ברצונו להביא הקללות כסידרן במספר כולן כ"א מגזם בהן כדרך שעשה בויכוח ושלא יהיו לישראל רק להתראה למען ייטיבו במעשיהם ואז כל ההתראות לרעה וקללה יהפכו להם לברכה ולכן הם נכללים