מנחת עני קנה

אור וכן מי שעובד רק מפני אהבת השכר ויראת העונש כשיצר לו בעוה"ז גם כשמקיים מצות ד' כאשר יגזור חכמתו יתעלה עליו כן לטוב לו גם הוא ימאס בטוב ויבחר ברע כשיחשוב שתקותו להשיג השכר העוה"ז נכזבה וזהו מה שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו כפל והי' ד' מבטחו אחרי כבר אמר אשר יבטח בד' לומר לזה יפואר באשרי אשר יבטח בד' באופן והי ד' מבטחו שלא ישגיח בדבר אחר כ"א בר' שהוא לבד מקום בטחונו שיודע שכל מה שמצוה ויגזור הוא רק לטוב לו כי הבוטח כזה הוא כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום שהתורה הנקראת מים היא המחזקת שרשיו ולא יראה כי יבוא חום שהוא אש היצה"ר להסיתו להחליף טוב ברע ולהוביש עלי רענן תקותו וגם בשנת בצורת לא ידאג לו עת בצורת שחסר ממנו שכר העוה"ז עכ"ז לא ידאג ולא ימוש מעשות פרי קדש הלולים מה שאינו כן מי שעובד רק ע"פ הכרת שכלו כי לו יש סכנה להתעות מדרך הטוב כי עקוב הלב מכל ר"ל בקל יתעקב הלב לילך דרך עקלקלות ואנוש הוא שאם חלוש וחולה הוא מי יודיענו מי יודיע לו שהלך בדרך עקלקלות ושלבו חלוש ואנוש אם הוא לבד שופט בשכלו על מצות ד' וגם מי שעובד במדריגה השלישית מפני אהבת שכר לא בלבד שהוא בסכנה לפול ברשת היצה"ר לעזוב דרך הטוב כשלא ימצא מה שקותה נפשו אלא גם יהי' לו הפסד במדת שכרו כי הלא אני ד' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו על דרך שאני בוחן לבו ומצאתיו נאמן לפני אני מיעד שכרו ואם הוא עוזב אהבתי וגם ממאס במצותי מצד עצמם ולא יקיים אותם רק מפני השכר אז שכרו מועט ולכן הלא טוב לו לעבוד במדריגת השלימות למען ירבה שכרו גם בעוה"ז

עוד י"ל בפי' פסוקי ירמיהו ע"פ מה דאיתא במדרש רבה פ' נשא פ' י' אמר רבי שמואל ב"נ בשלש מקומות שמעו אומות העולם שהקב"ה מוכיח את ישראל ושמחו ולבסוף יצאו בבושת פנים ואלו הן לכו נא ונוכחה יאמר ד' אמרו עכשיו הוא מכלם מן העולם אפשר לאלו להתוכח עם בוראם כיון שאמר להם אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אמרו זו התוכחה לא בעי אלא מתפוגנה עם בניו ודכותיה מה שכתוב במיכה שמעו הרים את ריב ד' והאיתנים מוסדי ארץ כי ריב לד' עם עמו ועם ישראל יתוכח אמרו עכשיו הוא מכלם כיון שאמר להם עמי מה הלאתיך ענה בי אמרו זו תוכחה לא בעי אלא מתפוגנה עמהם ודכותיה מה שאמר בהושע וריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו אמרו עכשיו מכלה אותם וכיון שאמר להם בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלקים אמרו לא זו תוכחה אלא מתפוגנה עמהם עכ"ל וי"ל אף שחיו השלשה הנביאים ישעיה מיכה והושע בזמן אחד שכולם נבאו בימי יותם אחז יחזקיהו אשר על כן אפשר ששמעו אוה"ע ע את דברי כולם בעת אחת עכ"ז אחרי שכבר ידעו מאשר שמעו בראשונה שלא רצה להוכיח אלא להתפגן למה שמחו בדברי הנביא השני וקיוו שהוא מכלם ויותר יקשה למה קיוו ג"כ בדברי השלישי גם י"ל בהמדרש שלא חשב הנביאים כסדרן דע"פ סדר הנביאים בתרי עשר קדם הושע למיכה ולבאר זה י"ל שגם בפסוק י"ל מה שאמר ריב ל' עם יהודה למה עם יהודה דוקא ולא כמו בשני נביאים האחרים שמוכח עם כלל ישראל וגם מה ויכוח יש במה שאמר בבטן עקב את אחיו וכי זה יחשב ליעקב לחטא ולפרש זה י"ל ע"פ מה שנאמר בפ' תולדות שעשו אמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי בזה רצה לומר שנקרא שמו יעקב על שם העתיד שירמה אותו אבל הכתוב מעיד שקרו שלא נקרא יעקב כ"א על שאחז בעקב עשו בבטן אמו כדכתיב וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב הרי שהכתוב מעיד שנקרא יעקב על שם העקב והנה עשו אשר לא מש שנאת אחיו מלבו מסתמא שמח כששמע שאחיו שנאו את יוסף הבן הנאהב ליעקב כי אמר שנשתלם ליעקב מדה כנגד מדה באשר הוא רמה אותו ולא נהג עמו כאח אהוב לכן נתהו' השנאה בבני יעקב איש אל אחיו ומסתמא ביותר שמח כששמע בצרת יעקב כשנאבד יוסף ממנו וחשב שנהרג אכן נהפך שמחתו לאבל כשנשמע גדולת יוסף ואיך הצליח את אביו ואת אחיו ונעשה אהבה ואחוה ושלום ביניהם ואז מסתמא עיקר שנאתו הי' על יהודה שהוא הציל את יוסף שלא הומת מאחיו במה שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו לכו ונמכרנו לישמעאלים אשר משם עלה לגדולה ובאשר שנאת עשו ליעקב ירשו ממנו גם זרעו והנלוים עליהם מאוה"ע לכן כששמעו כי ריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו שמחו כי חשבו כי יריב ד' עם יהודה על שלא הניח להרוג את יוסף להיות נקמה לאביהם עשו ביעקב וביותר שמחו כששמעו שעתה יפקוד על יעקב כדרכיו שחשבו שיענוש ליעקב מה שעשה לעשו אביהם ומיודעם אבל כששמעו מה שאמר בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את שקים וישר אל מלאך ויוכל וגו' הבינו שהקב"ה רק משחק ומשתעשע עם בניו שלא מזכיר לו חטא רק מה שבבטן עקב את אחיו ושגבר על המלאך של עשו ונצחו שזה מראה לא בלבד שלא חטא במה שנטל בכורה וברכה מעשו אלא שגם פתרון שם יעקב של עשו על שעקב ורמה אותו שקר הוא שלא נקרא יעקב אלא על שאחז בעקבו וגם מורה על גדולת יעקב לפני הקב"ה שנתן לו להתגבר על מלאכו.