מנחת עני קנ

התכלית של האמונה לירש ימות המשיח וחיי העוה"ב שמצות גאולה שנתקשרה עם היובל כדכתיב גאולה תתנו לארץ מרמז על הגאולה העתידה כדאיתא במדרש אני עתיד ליתן לכם שכר אם תקיימו מצותי וכאשר תקרב שנת הגאולה אני גואל אתכם וכן מרמז על שכר העוה"ב כדכתיב ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו שמרמז שתשוב הנשמה אל האחוזה שלה שהיא המעלה העליונה אשר ממנה נחצבה ושתשוב אל משפחתה הן הנשמות הקדושות הנקשרות עמה להתענג עמהם עונג עולם ואולי לזה נקרא היובל ג"כ עולם כדכתיב ועבדו לעולם מפני שמרמז על העוה"ב: ובזה יוצדק שנקרא שמיטה בסיס מלמטה מפני שהיא המצוה נכללו בה היסודי עמוד התורה והיובל נקרא כותרת שהיא התקוה העליונה המפוארה הגאולה והתחי' אשר אליה כל הנפשות נכספות וזה פי' המדרש

והנה על ענין השגחת הקב"ה נאמר הנה עין ד' אל יראיו למיחלים לחסדו ואיתא ילקוט לפי שהוא אומר ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי זה כשהוא ישן עינו אחת קמוצה ועינו אחת פתוחה יכול אף הקב"ה כן ת"ל הנה עין ד' אל יריאיו עכ"ל וי"ל הלא אמר ודמה לך צבי ושוב אמר יכול אף הקב"ה כן א כיש סתירה באשר שאמר שאינו דומה לצבי ועוד איך מוכיח מן עין ד' אל יריאיו שאינו דומה לצבי אחר שגם הצבי רק עינו אחת פתוחה ועין כתיב לשון יחיד שמשמע אחת ולבאר זה י"ל דמצאנו לשון ער וישן אצל הקב"ה דרך משל על השגחה וסילוק השגחה כדכתיב עורה למה תישן ד' הקיצה אל תזנח לנצח ועונש הרשעים מצאנו בשני אופנים או שהקב"ה מסיר ההשגחה מהם ויהיו לבז למשחיתים שבעולם כדכתיב והסתרתי פני מהם והי לאכול או מה שיותר קשה שהקב"ה משגיח עליהם לרעה כדכתיב ונתתי את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו וידוע מה שאמרו רז"ל שימין אצל הקב"ה הוא מדת החסד והטוב והשמאל הוא מדת הדין לענוש וזה מה שאמר הכתוב הנה עין ד' אל יריאיו למיחלים לחסדו שאינו משגיח עליהם אלא בעין האחת הימין והטוב להנחילם חסד ולא גם בעין השמאל לדונם גם במדה"ד ובזה אמר דמה לך לצבי שג"כ רק עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה אכן על זה יאמר יכול אף הקב"ה כן שרק כשהוא ישן עינו אחת קמוצה ושגם הקב"ה ישן שאינו משגיח לגמרי על דרכי בני אדם לזה אמר הנה עין ד' אל יריאיו לומר דוקא אם יראי חטא הם אז עינו השמאל קמוצה שדונם בחסד ולא במדת הדין אבל אם אינה יראים אז אינו דומה לצבי מפני שאינו ישן אלא ער לענוש אותם על חטאם

ובזה יש לבאר מה דאמרינן ריש חגיגה יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה סומא באחת מעיניו פטור מן הראיה שנאמר יראה יראה מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו וכתבו התוספ' פי' רש"י מה לראותך בשתי עיניו כדרך שבא הקב"ה לראותך בשתי עיניו אף אתה בא לראותו בשתי עיניך ולא יתכן לר"ת דהא לא שייך ביאה גבי שכינה שבכל מקום הוא על כן גרס ר"ת יראה יראה מה ליראות בשתי עיניו שאדם בא להתראות לפני המקום בשתי עיניו של מקום אף האדם בא לראות המקום בשתי עיניו עכ"ל ולענ"ד יש ליישב הגרסא הישנה ופי רש"י שמה שהקשה הר"ת דלא שייך ביאה גבי שכינה שבכל מקום הוא באמת מצאנו כן ע"פ מה דאמרינן סוכה ד' נ"ב אמרו עליו על הילל הזקן כשהי' שמח בשמחת בית השואבה אמר (כן הי' אומר בשם הקב"ה) אם תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך אם אתה לא תבוא על ביתי אני לא אבוא אל ביתך שנאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך עכ"ל וכפי מה שכתבתי בספרי ע"ל שם נ"ל דהכי פירושו שמה שנראו ישראל בעזרה לפני המקום ברגל לזה הי' שתי תועליות התועלת האחת הי' לכבד להקב"ה בהתראות לפניו אשר על כן כתיב לא יראו פני ריקם שהי' צריך להביא עולה לדורן להראות הכנעתו לפני המקום והתועלת השני הי' להמתראה לקבל שפע ברכות מאת ד' כי במקדש הי' בפרט ברגל נפתח מקור הברכה כדכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי (שדרשו רז"ל על המקדש ששם הותר להזכיר השם ככתבו) אבוא אליך וברכתיך והנה ע"פ תועלת הראשונה הי' נקרא הבית ביתו של הקב"ה שעובדין אותו בו וע"פ תועלת השנית הי' נקרא ביתו של ישראל שמקבל שם ברכותיו אשר יתענג בהם וזה מה שאמר הילל בשם הקב"ה אם אתה תבוא אל ביתי שתבוא על המקדש בבחינה באשר הוא ביתי לכבדני ולעבוד לי אז אבוא אל ביתך גם אני אבוא שם בברכתי לברכך אשר עי"ז הוא לך בבחינת ביתך אבל אם אתה לא תבוא לביתי שלא תבוא לכאן בבחינת כבודי ועבודתי אז לא אבוא אל ביתך גם אני אמנע ממך ברכתי אשר על ידו בלבד נקרא גם ביתך והביא ראי' לזה ממה דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך לומר רק במקום אשר יזכר שמי ממך על הבית לכבוד ולשם ולתהילה שם אבוא אליך וברכתיך הרי עכ"פ נראה מן הכתוב ומדברי הילל ששייך ביאה אל המקום גם אצל הקב"ה וכפי רש"י

ועפ"ז יבואר ג"כ מה דאמרינן יראה יראה מה הוא בא לראות וכו' דמה דאמרינן בין לפי' רש"י בין לפי' ר"ת בא לראותך בשתי עינים מה ענין שתי עינים אצל