מנחת עני קמו

בסוכות הושבתי את בני ישראל עוד הראונו קדמונינו שלשה טעמים אחרים (א) שנזכור שגרים ותושבים אנחנו בארץ שעל סוכה נאמר צא מדירת קבע ושב בדירת עראי לשבעת ימים וכמו כן נאמר לנשמת אדם שמחצבה בעליונים בעולם הנשמות אשר שם ישבה מעולם צא מדירת קבע זה ושב בדירת עראי בארץ שבעה עשיריות שנים ימי שנותינו שבעים שנה לעבוד את בוראך ולעלות במעלות עליונות כשתשוב אל בית מולדתך בכלות ימי חלדך וזה יהי' נגד זכרון האדם בשבתו בסוכה (ב) יזכור שנכנס לישב בצל הקדושה כי הסוכה היא קדש לד' ואסורה בהנאה כקדש כדברי רז"ל ועל ידי זה יה' נגד זכרון האדם שתכלית שבתו בעוה"ז לישב בצל האמונה הקדושה ע"י קיום התורה והמצות כדאיתא בזוהר פ' אמור (ג) יזכור שאם עושה רצון אביו שבשמים הוא פורס עליו סוכת שלומו לשמרו מכל רע כדכתיב כי יצפנני בסוכה רעה

ובזה יש ליתן טעם למה שהעירו רז"ל שתיבת סוכות כתיב בפ' אמור ב' פעמים חסר ו' ופעם אחת מלא ורז"ל דרשו מזה מנין מחיצות סוכה כידוע אבל ע"פ דברינו יש ליתן עוד טעם לזה דהנה משלשה הבחינות של מצות סוכה שאמרנו הראשונה שנעלה על לבבינו שהעולם הזה הוא דירת עראי ושלא נעשה אותו עיקר וכן הבחינה השנית שנשב בצל הקדושה פה תלויות בנו ולא יקויימו בשלמות כ"א חסר אולם הבחינה השלישית שהקב"ה פורם עלינו סוכת שלומו וחסדו זה הוא בשלמות בלי חסרון ועל כן ג' תיבות סוכות שאפשר שמרמזים על שלשה בחינות הללו שנים חסרים ואחד מלא

והנה בשלשה המצות שהזכירה הגמרא שמנו בימי עזרא כבימי יהושע שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה והפרישו תרומות ומעשרות בהם ג"כ נמצאו הג' בחינות כבמצות סוכה: בשמיטה וביובל כתיב והארץ לח תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ויש להבין שגרים ותושבים נראה כסתירה כי גר נקרא מי שהוא ממדינה אחרת וגר במדינה זו לשעתו ותושב נקרא מי שנולד ויושב בה לגמרי אבל יבואר זה כי האדם מורכב מגוף ונשמה הגוף הוא תושב בארץ שנברא מעפר ושב אל העפר אבל הנשמה שמקום מולדתה למעלה בעולם הנשמות היא גר בארץ וזהו מה שאמר הכתוב והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ ואין לכם אחוזה בה כי מה שאתם יושבים בה הוא בגדר גרים ותושבים רק הגוף הוא תושב בה ולו אין אחוזה באשר שקצובים ימיו וישוב אל העפר ויעזוב הכל לאחרים ואין זה בגדר אחוזה ומה שחי לעולם בכם שהיא הנשמה היא גר בארץ ולגר אין אחוזה ולכן לא תמכר לצמיתות שתזכרו שהארץ אין תכלית ישיבתכם פה כי יצאתם מדירת קבע וישיבתכם פה אינה רק דירת עראי

קדושת ערי חומה מרמז לקדושת אדם שינצל מיצה"ר שכבר המשיל המלך החכם בקהלת את האדם לעיר בצורה מוקפת חומה כדכתיב עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' ומצא בה איש מסכן חכם ומילט הוא את העיר בחכמתו שדרשו רז"ל על יצה"ט ומה שלא נלכדה העיר ע"י מלך גדול שהוא היצר הרע שבנה עליה מצודים גדולים זה בלבד מפני שהיתה מוקפת חומה דהיינו שהאדם הקיף עצמו בחומת הקדושה לבל ילכד מיצה"ר וכן כתוב עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו שמראה ג"כ שנמשל האדם אשר ימשול ברוחו לבלתי הלכד במצודת יצה"ר בעיר מוקפת חומה אשר על כן קדושת ערי חומה מרמז לאדם שיושב בצל הקדושה וסגר בעדו נגד הטומאה

תרומה ומעשרות נקראים ראשית כדאמרינן במתניתן דתרומות שבתרומה כתיב ראשית דגנך ומעשר ישבו תרומת מעשר שנקרא ג"כ ראשית ולכן תרומה ומעשרות מרמזים על ישראל שנאמר בהם קדש ישראל לד' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו רעה תבוא עליהם ובזה מרמזים על טעם השלישי של מצות סוכה שהקב"ה הוא מחסה לנו ופורס סוכת שלומו עלינו לשמרנו מאויבינו וזה הפי' ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות וכו' אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע בן נון מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה ונתחייבו בתרומות ומעשרות אף ביאתם בימי עזרא כן לומר כי אע"פ שודאי עשו ישראל סוכות גם בימי השופטים ובימי בית ראשון בפרט בימי דוד ושלמה עכ"ז לא עשו בשלימות כל כך כמו בימי עזרא שאז עשו המצוה עם כל הבחינות הפנימיות השלשה שהם גם בחינות המצות של שמיטין ויובלות וקדושת ערי חומה והפרשת תרומה ומעשר כאשר אמרנו וזה שכפל הפסוק ויעשו כל הקהל סוכות וישבו בסוכות להעיד על השלמת בחינת המצוה וכזה לא עשו מימי יהושע בן נון עד עזרא שמסתמא לימד אותם כן

אמנם מלבד הבחינות של מצות שמיטה ויובל אשר ביארנו להזכיר להאדם כי גר ותושב הוא בארץ עוד יש למצות האלו בחינות מעולות דאיתא במדרש ילקוט וידבר ד' אל משה בהר סיני אמר ר"א הקפר כתיב שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז העמוד הזה יש לו כותרת מלמעלה ובסיס מלמטה מה כתיב למעלה מן הענין ושבתה הארץ שבת לד' שמיטה ואח"כ יובל עכ"ל ולהבין מה ענין כותרת ובסיס לשמיטה ויובל יש לבאר ע"פ המכילתא פ' יתרו בפסוק לך אל העם ר' ישמעאל אומר בתחילת הענין מה הוא אומר