מנחת עני קלו

בזירוז הדליקו את נר הזה לפני כלומר קיימו מצותי כי נר זה נתתי בידכם כאשר נרכס בידי שהיא הנשמה שנקרא גר ובזה יצדק מה שנאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך כי אחר שהנר מרמז על המצות לכן צריכים להביא משלהם שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואמר ויקחו אליך ולא לי כי גם לאור המצות איני צריך כנאמר אם יצדק מה יתן לך אבל אליך יקחו שאתה תזכה על ידם כמו שאמרו רז"ל משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו

והנה מסדר העולם להאכיל לעני ולהחכים לסכל אבל לא להאכיל לעשיר שאין צריך למזונות של אחרים וגם לא להחכים לחכם בחכמה שהוא יודע כבר ועיקר החכמה זו חכמת התורה והמצות כדכתיב כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וזה מה שאמרו רז"ל הרוצה להחכים ידרים והרוצה להעשיר יצפין וסימנך שולחן בצפון בדרום יאמר שלכך שולחן בצפון ששם מקור העושר ומנורה בדרום ששם מקור החכמה וזה מה שאמר ר' זריקא שולחן בצפון ומנורה בדרום בזה רמז הקב"ה לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך כאלו יאמר הלא אני בראתי מקור העושר בצפון ומקור החכמה בדרום ולכך שולחן בצפון ולכך מנורה בדרום ומזה תכירו שלא לשניהם אני צריך

וע"פ הדברים האלה מבואר המדרש צרופה אמרתך מאוד כצורף הזה וכו' שמצות הדלקת הנרות נאמרה שלשה פעמים בתורה. בראשון בפ' תצוה שם נאמר להעלות נר תמיד באהל מועד אבל לא נאמר שם על איזה מקום ידליק את הנרות. שנית נאמרה בפ' אמור ושם הוסיף המקום של הנרות שנאמר על המנורה הטהורה יערוך את הנרות ושוב פעם שלישית כתובה בבהעלותך ושם הוסיף עוד איך יאירו הנרות שנאמר אל מול פני המנורה יאירו ויש לפרש שבזה רמז הכתוב איך יש בקיום המצות ג' מדריגות זו למעלה מזו: המדריגה התחתונה היא כשמקיים המצות שלא לשמה כ"א לקבל שכר ואף שזה אינו מן המובחר עכ"ז אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה: המדריגה השניה היא שלומד ומקיים מצות לשמה אבל עושה בפרהסיא למען יפארוהו בני אדם: והמדריגה העליונה המובחרת היא שלומד תורה ומקיים מצותי' לשמה בהצנע לכת עם אלקיו אין יודע בו אלא בוראו כמו שאמרו רז"ל בסוכה סוף פ' ד' חמוקי ירכיך כמו חלאים כמו שירך בצניעות כך דברי תורה יהיו בצניעות. ואחרי אשר ביארנו שהנרות מרמזים על התורה והמצות המנורה אשר עליו הודלקו מרמז על האדם המקיימם ונרמז זה בקומת המנורה שהיתה שלש אמות כקומת אדם וזה מה שנרמז בג' ציווים של הדלקת הנרות בתחילה נאמר הדלקת נרות סתם לומר שיקיימו המצות ושוב נאמר על המנורה הטהורה ידליק את הנרות שכוונתו תהי' הטהורה לשמה כזהב הנצרף מסיגים שהם הכוונות שלא לשמה ומשם יעלה למדריגה העליונה שלא יאירו נרותיו לחוץ לעיני בני האדם להתפאר כ"א אל מול פני המנורה יאירו להאיר לבו בנר ד' בהצנע לכת עם אלקיו

וזה פי' המדרש צו את בני ישראל רבי יצחק פתח צרופה אמרתך מאוד ועבדך אהבה כצורף הזה שמכניס הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שמזקקו כך פ' זו נאמרה ונשנית ונשתלשה והוא על דרך שאמרנו שנשתלשה הפ' לרמז איך יצרף האדם את מעשיו בקיום מצותיו לפני בוראו בתחילה אפילו שלא לשמה כנרמז בציווי הנרות בפ' תצוה ואח"כ לשמה ואפילו בפרהסיא כנרמז בפ' אמור ואח"כ לשמה ובהצנע לכת כנרמז בפ' בהעלותך

וכמו שרמז המנורה בדרום על חכמת התורה שה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה כן רמז השולחן בצפון על הפרנסה שד' יתן עישר וכבוד שהיו על השולחן י"ב לחם שנחלקו לשתי מערכות של שש שש חלות ואולי ניתן רמז בזה על י"ב חדשי השנה שנחלקים לשני מחלוקות מניסן עד תשרי הוא זמן הקצירה והאסיפה שבניסן היא הקצירה הראשונה של שעורים ובאלול הוא זמן האסיפה של תבואות ופירות מן השדה ושאר ששה חדשי השנה הן זמן האכילה מה שגדל ונאסף בימי חדשי הקיץ והנה שברכת האסיפה באה מאת הקב"ה הוא ידוע והתורה בהרבה מקומות מודיע זה שאם ישראל עושים רצונו של מקום יתן ד' ברכתו אכן גם האכילה צריכה ברכת ד' כדכתיב בקהלת איש אשר יתן לו אלקים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא שיש להבין אחרי אשר אמר ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה משמע שאוכל כתאות נפשו איך אמר ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו גם י"ל הכפל שאמר זה הבל וחלי רע הוא אכן נבין זה במה שאמר שלמה עוד גם כל האדם אשר נתן לו אלקים עושר ונכסים וישליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלקים היא שיש להבין למה להאחד לא ישליטנו האלקים לאכול ממנו ולהאחד השליטו לאכול ממנו גם מה זה הענין ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו לאנה ישא אותו אבל יבואר במה שאמרו רז"ל הבא לטהר מסייעין לו לכן מי שנתן לו אלקים עושר וכבוד והוא מכיר שהעוה"ז הוא הבל וכל ההנאות שנהנה בעוה"ז אינם לו במה שהוא אדם דהיינו להנשמה כ"א לגופו שהוא חלק בהמיותו אשר יבלה ויכלה בעפר וכמו שאמרו מרבה בשר מרבה רימה ומי שמכיר את זה אינו נהנה מן