מנחת עני קלא

התורה מיד מת הרי שת"ח נמשל לדג, עוד אמרו רז"ל ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות שנכלל בהם כל התורה שבמשנה ששים מסכתות הן כמו שפירשו המפרשים דשלשה בבות ב"ק ב"מ ב"ב נחשבות למסכת אחת וכן מעשרות ומ"ש למסכת אחת תחשב ועי"ז הן ששים מסכתות. עוד נאמר חגיגה פ' ב' בשם רבי עקיבא ותמורתו כלי פז מה כלי זהב וכלי זכוכית כיון שנשבר יש לו תקנה כך ת"ח כשסרח יש לו תקנה. ואיתא ברעיא מהמנא פ' פנחס על חוטא כד אתתרך מאתריה ואתנטע באתר אחר' אתמר בי' ולא יכירנו עוד מקומו בגין דעפר אחר יקח וטח את הבית. ודא איהו רזא ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו. ואינון גרמין וגידין ובשרא דהו' חזר עפרא מה כתוב בי' ונחש עפר לחמו. בגין דהו' מנוגע ולבתר ועפר אחר יקח וטח את הבית ובני לי' וגידין ואתחדש כבית ישנה דעבדין לה חדשה עכ"ל ואמרינן בשבת פ' א' בחזקיהו בן גוריון שדרש ספר יחזקאל שהעלו לו תלת מאה גרבי משחא ופי' רש"י למאור ולמזונות:

והנה התורה מביאה ג' מיני שכר שכר בעוה"ז ושכר בגן עדן ושכר עוה"ב ותנן בעדיות משפט של רשעים בגהינם י"ב חדש ועפי"ז יש לבאר המשל דרבב"ח שסיפר זימנא חדא הוי אזלינא בספינתא ספינה הוא המשל של חיי העוה"ז ז שהולך אדם על ידו לעוה"ב ומספר שפעם אחת ראה ת"ח גדול שלמד כל התורה כולה אבל נזרק בו קצת מינות ופירש מן התורה ועי"ז מת מיתה רוחנית ונשכחה ממנו התורה שלמד אבל מזכות תורתו אכלו ת"ח אחרים הן בעוה"ז והן בג"ע ועוד נשאר מהם זכות לעוה"ב על דרך שאמרו נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע אבל התבוננתי שאעפ"י שת"ח שסרח אבד זכות תורתו והניח לאחרים עכ"ז כשקיבל עונשו בגהינם יהי' לו תקנה שיבוא בגילגול ויבנה מחדש שינחול עוד התורה שלמד עם שכרה וזה ענין המשל שסיפר חזינא האי כוורא ראיתי הרג שהוא הת"ח דיתבא ליה אוכלא טינא באוסי' שישב לו שרץ קטן בנחיריו כמו שפירש"י טינא הוא לשון מינות כדאמרינן בחגיגה על אחר טינא הי' בלביה ור"ל תחת הנשמה קדוש' שנתנה באף האדם כדכתיב ויפח באפו נשמת חיים יתבה ליה שרץ טמא של המינות באפו ואדחוהו מיא ושדיוהו אגודא כאשר פי' למינות התורה השליכו ליבשה ומת כדאמרינן ת"ח כשפירש מן התורה מיד מת וחרב מניה שתין מחוזי כשמת מיתת רוחני נחרבו הששים מסכתות שלמד שהם כלל התורה שנאבדו ממנו אבל ת"ח אחרים אכלו זכות תורתו של ששים מסכתות בג"ע ומלחו מיניה שתין מחוזי דהיינו זכות התורה מלחו מניה לעוה"ב ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי דמשחא כלומר מעט שכרו אכלו בעוה"ז שתלת מאה גרבי דמשחא הוא המשל לשכר מזונות בעוה"ז כמו בחזקיהו בן גוריון שהעלו לו למזונות כן אבל התבוננתי שעכ"ז לא נאבד זכות התורה מהת"ח שסרח דכשעברו י"ב חדש שהי' בגהינם יבנה מחדש והזכות התורה שלמד יעמוד גם ל כשיטיב דרכו כמו שאמרו ת"ח שסרח יש לו תקנה וזה מה:

שאמר וכי מהדרין לבתר תריסר ירחי שתא חזינן דהוה קא מנסרין מגרמיה מטללתא ויתבי למבנינהו הנך מחוזי פי' התבוננתי שבא בגילגול ונבנה מחדש כאילו מעצמותיו נבנה כמשל הרעיא מהימנא ועי"ז המליצים שלו רצו לזכותו שיבנה מחדש ללמוד הששים מסכתות שהם כלל התורה ויירש על ידם מחדש שכר בעוה"ז ובעוה"ב

והנה במה שביארנו שאחד ממהסרי האמונה הוא בקשת ההתחדשות יבואר מה שנאמר בפ' זו מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך אני ד' וכי יגור אתך בר בארצכם לא תונו אותו וי"ל הסמיכות של שתי מצות האלו וגם היתור של אני ד' אחר שאמר ויראת מאלקיך ולבאר זה נקדים מה דאיתא בירושלמי עירובין פ' ב' והי' כל מבקש ד' כל מבקש משה לא כתיב אלא כל מבקש ד' מלמד שכל המקבל פני רבו כמקבל פני שכינה רבי חלבו אמר ויאמר אליהו התשבי חי ד' אשר עמדתי לפניו מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני כאילו עמד לפני השכינה כתוב והנער שמואל משרת את ד' לפני עלי מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי כאילו שרת לפני השכינה תנא דבי ר' ישמעאל ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים מכאן שכל המקבל פני חברים כאילו מקבל פני שכינה עכ"ל וי"ל למה הביא ארבע ראיות וגם לא שמר בהם סדר הכתוב שהקדים המאוחר ואיחר את המוקדם אכן י"ל שכל אחד מהראיות מוסיף על הקדום שמן כל מבקש ד' אין ראי' רק שמי שמבקש תורה מפי רבו כאילו מקבל פני השכינה אבל מאליהו אשר אמר עמדתי לפניו יש ראי' יותר שאפילו אינו מבקש תורתו כ"א עומד ומצפה עד שיורה רבו לו תורה שגם זה כאילו מקבל פני השכינה ושוב מוכיח יותר בראי' שלישית משמואל שאפילו בשעה שאינה מבקש ומצפה לתורה כ"א משרת את רבו כדכתיב והנער שמואל משרת את ד' לפני עלי שגם זה נחשב כאילו מקבל פני השכינה ושוב הביא ראי' דבי ר' ישמעאל מן ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם שאפילו כשהנאת גשמי נלוה עם קבלת פני חברים שגם זה נחשב כקבלת פני השכינה ולכן נקט ד' ראיות האלו וכסדר הזה דוקא שכל אחת מוספת על שלפניה: ובזה הראינו חז"ל איך גדול הענין להדר ולכבד תלמידי חכמים שהשוה הקב"ה בענותנותו כבודם לכבודו וזה מה שאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שדרשו רז"ל זקן זה שקנה חכמה אפילו יניק ואל תאמר למה אכבד אדם כמוני לזה