מנחת עני קל

עצמו יאהב ולכן ואהבת לרעך כמוך כולל הג' חלקים בין אדם לחבירו ובין אדם למקום ובין אדם לעצמו אבל בן עזאי הוסיף שבפסוק זה ספר תולדות אדם ג"כ נכללו שלשה חלקי המצות דכתיב זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלקים אדם בדמות אלקים עשה אותו ואחרי שנאמר בו שהקב"ה בראו ובראו בצלמו ודאי אין טעם גדול מזה שנתחייב לעבוד להקב"ה ולאהוב אותו על החיבה יתרה שברא אותנו בדמותו ונצמח מזה גם החיוב לאהוב לחבירו באשר שנברא בדמות הקב"ה וגם להגין על עצמו באשר גם הוא נברא בצלמו כדכתיב שופך דם האדם וגו' כי בצלם לקים עשה את האדם וכתיב ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ולכן פסוק זה כולל יותר מפסוק ואהבת לרעך כמוך לא בלבד שבאשר שממנו נדע טעם לחיוב אהבת הקב"ה ורעהו ועצמו אלא גם דמלרעך לא נשמע רק מי שהוא רעו אבל זה ספר תולדות אדם וגו' בדמות אלקים עשה אותו כולל כל האדם אמנם הקדושה שנצטונו בה כוללות עוד מין אחר של קדושה כדאיתא במדרש קדושים תהי' הה"ד ישלח עזרך מקודש מקידוש מעשים שיש בידך ומציון יסעדך מציון מעשים שיש בידך עכ"ל ולבאר מה ענין קידוש מעשים וציון מעשים נקדים מה דאיתא שבת ד' ק"ז בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חברך לכף זכות א"ר יוחנן ששה דברים אדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעוה"ז ז והקרן קיימת לעוה"ב ב אלו הן הכנסת אורחים וביקור חולים והשכמת בית המדרש ועיון תפלה והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן חבירו לכף זכות עכ"ל ולבאר למה דוקא באילו המצות יש שכר כפול בעוה"ז ובעוה"ב י"ל שיש חילוק רב בין עושה המצוה כשבאה לידו ובין רודף אחריה שתבוא בידו לידי קיום שבמה שמקדים למצוה בזה בעצמו מקיים מצוה ויש בידו מצוה כפולה וזה הענין בששה דברים שאמרנו שמי שמאכיל רעבים כשמבקשים מאכל הוא עושה מצוה פשוטה אבל מי שמחזיר אחר האורחים ומכניסם לביתו להאכילם זה כבר טרם קיום מצות צדקה בהאכילם כבר קיים המצוה שמבקש אחריהם וזה הי' מדת אברהם אבינו כדכתיב וירא וירץ לקראתם וכן ענין ביקור חולים שלא ישהא עד שהחולה מבקש ממנו לעשות לו צרכיו כ"א הוא מקדים ומבקר את החולה לראות מה שצריך להספיק לו וכמו שסיפרו רז"ל מר' עקיבא שהחי' את החולה במה שביקר אותו שזה מקיים מצוה בביקורו את החולה עוד טרם שסמכו וכן השכמת בית המדרש שאינו מצפה עד שתבוא זמן בית המדרש אלא משכים ובא לבל יאבד ממנו דבר וכן ענין עיון תפלה הוא מה שמכין עצמו לכוון בתפלתו כראוי וכדאמרינן בברכות חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת מלהתפלל כדי שיכוונו לבם למקום ויליף מקרא אשרי יושבי ביתך שההכנה לתפלה מועלת לכוון בה כראוי וזה ענין עיון תפלה שנתפאר בדברי ר' יוחנן נגד עיון תפלה אחר שעליו אמר רבי יצחק ר"ה ד' ט"ז שהוא מהדברים המזכירים עונותיו של אדם ולכן גם בעיון תפלה יש מצוה בהקדם למצוה וכן המגדל בניו לתלמוד תורה לא אמר הלומד תורה לבניו שהיא מצוה פשוטה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם אבל המגדל בניו לת"ת כולל עוד זכות שמכין בניו בגידולו להיות חשקם בתורה ושלא יהי להם ביטול ולכן הגידול הוא מצוה מלבד הלימוד וכן הענין הדן אדם לכף זכות שאם האדם מזכה את מעשיו בעצמו אין חידוש בזה שלא ידונו לחוב ושלא יכחיש האמת אבל אם בעוד שלא שמע דברי זכות מארם על מעשיו שיש לדונם לחובה ולזכות הוא דן אותו לכף זכות בזה מקיים מצוה לעצמו לא בלבד שלא לחייב את הזכאי כ"א גם במה שהוא מקדים למצוא במחשבתו לו זכות והנה אמרו רז"ל העוה"ז דומה לפרוזדור בפני העוה"ב שנקרא טרקלין ועל כן אם בכל המצות שכרם הוא לעוה"ב דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא עכ"ז מי שמקיים ששה מצות האלו שעשה הקדם והכנה למצוה משלם לו הקב"ה מדה כנגד מדה שגם יש לו שכר על ההקדם וההכנה בעוה"ז שדומה לפרוזדור טרם יקבל השכר מצוה בטרקלין שהוא העוה"ב

וזה פי' המדרש ישלח עזרך מקדש מקידוש מעשים שיש בידך ומציון יסעדך מציון מעשים שיש בידך שלשון קידוש נאמר על ההכנה לדבר כמו שפי רש"י בפסוק וקדשתם היום ומחר והזמנתם שיכינו עצמם היום ומחר וציון נאמר על הדבר המצויין בנראה וזה מה שמפרש המדרש קדושים תהי' בב' מיני קדושות ועל זה יהי' שכרך כפול שישלח עזרך מקדש מקידוש מעשים שיש בידך שהוא בעד ההכנה למעשה המצוה ומציון יסעדך בשביל ציון מעשים שיש בידך שהוא אחר שציינת המעשים כשעשית אותם

אמנם עוד בענין אחר אפשר לאדם לכפול שכרו גם בעוה"ב כדאמרינן חגיגה פ' ב' בשם רבי עקיבא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם ועפ"ז יש לבאר מה דאיתא ב"ב פ' ה' ואמר רבב"ח זימנא חדא הוי אזלינא בספינתא וחזינא האי כוורא דיתבה לי' אכלה טינא באוסי' ואדחוה מיא ושדיוה לגודא וחרוב מני' שתין מחוזי ואכלו מני' שתין מחוזי ומלחו מני' שתין מחוזי ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינן דהוי קא מנסרי מנגרמי' מטללתא ויתבי למיבנינהו הנך מחוזי עכ"ל בביאור המשל התמוה אולי י"ל דאמרי רז"ל ותעשה אדם כדגי הים מה דגים שבים כשעולים ליבשה מיד מתים כך ת"ח כשפירש מן