מנחת עני יג

יוליכום עמהם אל ארץ החיים כשיסעו למנוחות חיי עד. ועל דרך זה מפרש בספר כלי יקר מה דאיתא במדרש שקין והבל חלקו העולם שקין נטל קרקעות והבל נטל מטלטלין שרצה לומר שקין נטל לעצמו קניני והנאות העה"ז והבל נטל חלקו בעה"ב כענין החלוקה של יעקב ועשו שעשו נטל העה"ז ויעקב העה"ב

והנה החילוק בין קניני העה"ז ובין קניני העה"ב לא בלבד שקניני העה"ב שהם תורה ומצות הם בערכם שוין יותר אלפי רבבות פעמים מקניני העה"ז ז על ידי שכרם והנאותיהן כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעה"ב מכל חיי העה"ז אלא גם אופן הקנין להגיע אליהם קשה יותר בקניני העה"ז מבקניני העה"ב והחילוק הוא בשלשה דברים בראשון שקניני העה"ז ז לא יושגו רק ע"י שיתן מחירם כסף או שו כסף בשנית שבל יוכל להשיגם רק ע"י אחרים שמקנים אותם לו בשלישית שצריך להחזיק בהם בכל עוז לבל יאבדו ממנו ע"י פגעי הזמן ועל ידי גוזלים וחומסים אכן בקניני העה"ב לא נמצאו כל מגרעות האלה שניקנים בחנם כמאמר הכתוב לכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב שהם תורה ומצות ואין צריך לאחרים להקנות לו כדכתיב כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ואין לו יראה שיאבדו ויגזלו ממנו כמאמר מונבז המלך אני אצרתי במקום שאין היד שולטת בו ועל זה מרמזים דברי התנא נכסים שיש להם אחריות דהיינו קרקעות שאליהם נמשלו קניני העה"ז נקנין בכסף ובשטר ובחזקה שצריך לקנותם בכסף ובשאר דברים שאליהם נכספו בני אדם ובשטר דהיינו ע"י אחרים שמקנים אותם לו דומיא דקנין שטר שהמוכר כותב לו שדי מכורה לך ובחזקה שצריך חזקת יד להחזיק אותם לבל יאבדו ממנו אבל נכסים שאין להם אחריות שהם מטלטלין משל קניני תורה ומצות אין נקנין אלא במשיכה שאין צריך רק למשוך אותם אליו שהם ערוכים לפניו וקרובים אליו ואין צריך רק למשוך ולהביא אותם אליו והם שלו לעולם לא יאבדו ולא יגזלו ממנו

ואם אמנם מצורך חיי האדם הוא לעבוד האדמה למצוא מחי' וכלכלה עם כל זה על פי היושר לא היו קין נח ועוזי' מסוגלים לזה כי קין הי' הבכור והי' יכול לתפוס באומנות שהי' ג"כ הכרחי להיות רועה צאן שהוא אומנות מעולה יותר ולהניח אומנות עבודת קרקע לאחיו הבל הקטן ממנו וכן נח שהי' לו שלשה בנים שהיו יכולים לעבוד האדמה וליטע כרם לא הי' צריך לעסוק בזה וכל שכן עוזי' שהי' מלך שעליו מוטלים כל עניני המלוכה שבמעלות העליונות לא הי מסוגל להיות לו השגחה יתירה על עבודת האדמה הפתוחה בערכו וזה מורה שהי' להם דבקות יתירה עם האדמה ונמשכו אחרי' ועל כן לא הי' בהם תועלת על שנטלו חלקם במה שדומה לעניני העה"ז והעד על זה שנטו אחר ג' מדות המגונות שלפי מאמר התנא באבות מוציאין את האדם מן העולם והם הקנאה והתאו' והכבוד כמו שהזכיר הבעל עקדה אצל קין היתה הקנאה שקנא לאחיו שנתקבל קרבנו ועל תאומה יתירה שנולדה עמו ואצל נח היתה התאו' להתענג בשתיית יין ואצל עוזי' היתה הכבוד אשר השיא אותו להשתמש בכהונה ולהתכבד בכבודה

והנה אם שכל אחת מהמדות האלה משפילות לנוטה אחריהן עד עפר עם כל זה יש חילוק ביניהן באופני התפעלם באדם שהמקנא אין לו הנאה מנטיותו לארציות אדרבה כל ימיו מכאובים בכליון עינים ודאבון נפש וכמאמר הכתוב ורקב בעצמותיו קנאה ולזה יצדק עליו להקרא עובד אדמה שהוא מוכנע לחלק אדמתו ועובד לו אכן הבעל תאו' מושל על חלק האדמה שלו שמשתמש בו לכל אשר לבו חפץ ולכן יקרא איש האדמה דאיש לשון אדון כמו שפירש רש"י אצל נח והרודף אחר הכבוד הוא לא נכנע לאדמה שאין לו צער ויגון וגם לא מושל עלי' בעוד לא השיג הכבוד אשר מתאו' עלי' ולו יצדק השם אוהב אדמה שאוהב למה שנרצה באדמה שהיא הכבוד המדומה ולכן נקרא קין עובד אדמה ונח איש האדמה ועוזי אוהב אדמה על נטיותם לקנאה ותאוה וכבוד. אמנם אם מצד זה נצמד נח לשני אנשים בעלי מדות גרועות עם שהכתוב מעיד עליו שמצא חן בעיני ד' על כי שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה מצד אחר נצמד לשני אנשים בגרם המעלות ע"פ המדרש תנחומא אלה תולדות נח נח ג פעמים בפסוק זה למה זה אחד משלשה שראו שלש עולמות נח ודניאל ואיוב נח ראה עולם בישובו וראהו בחורבנו וחזר וראהו בישובו דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבניין בית שנית איוב ראה בניין ביתו וחרבנו וחזר וראהו בישובו עכ"ל בפירוש דברי המדרש איך מיושב בזה למה הוזכר נח שלשה פעמים בפסוק זה יש לומר שבדברי הפסוק מרומזים השלשה ראיות שראה נח אלה תולדות נח זה הי' מה שראה בישובו שאז העמיד תולדותיו מאה שנה קודם המבול נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו זה הי' לעת חרבנו של עולם שאז נאמר נאמר לו כן שהוא לבדו ניצול ודורותיו נחרבים כדכתיב בא אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה את האלקים התהלך נח זה נתקיים כשראה עולם בישובו אחר המבול כי אז כרת הקב"ה ברית עמו אחר הקריב קרבנו כדכתיב וירח ד' את ריח הנחוח וגו'.