מנחת עני קכה

למעשה החטא אין לו כח להכריחו וזה עושה האדם מעצמו ולכך נענש בדין על המעשה ועל כן אמרינן סוף חולין שאין הקב"ה מעניש על המחשבה לחטא שזה נעשה ע"י יצה"ר: ובזה נבין הענין שהקב"ה נוטל עוונות של יעקב ונותנם על שר של עשו שאין זה עול כי השר של עשו הוא השטן הוא היצה"ר שהתעה את האדם לחטא לכן יש לו לסבול את החטאים אבל לא יצדק זה רק על חלק הרצון של עבירה אבל לא על חלק המעשה שלזה אין לו כח להכריחו וזה אשמת האדם לבדו וזה פי' המדרש ונשא השעיר עליו נוטל הקב"ה כל עוונותיהם של ישראל ונותנם על שר של עשו באותה שעה אומר כמה כח יש בו שאתה נותן עליו כל עונות של יעקב פי' שטוען אם גם יצדק שצריך לסבול מעוונות של יעקב חלק הרצון אבל הלא הי' לו כח להכריחו גם על המעשה ולכן למה ישא גם את חלק הזה של המעשה והקב"ה מודה לו שהוא שופט בצדק ועכ"ז רוצה בחסדו לטהר ישראל גם מחלק המעשה של העונות אחר שעשו תשובה ונוטל העונות ונותנם על בגדיו שהבגד הוא המשל של המדה שכמו שהבגד אינו עצמו של הלבוש בו אבל הוא הנראה ממנו ומכירו לאחרים כן הם המדות של האדם שעל ידן ניכר מהותו וערכו וביותר יצדק זה אצל הקב"ה שאין אנו מכירין ממנו אלא מדותיו המפוארות כדכתיב וראית את אחורי ופני לא יראו וכמו שפירש הרמב"ם ולכן נקרא מדה שהוא גם שם הבגד כדכתיב ולבש הכהן מדו בד ועפ"ז מה שנאמר בהקב"ה שנוטל העונות ונותנם על בגדיו פירושו שבמדותיו רחום וחנון ארך אפים ורב חסד סובל העונות של המעשים אבל הם נעשין אדומים שמראה האדום היא משל החטא כדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים וגם היא משל מדת הדין כדכתיב מדוע אדום ללבושך וגו' ולזה יאמר שאחרי שרוב התשובות של החוטאים הם רק מיראת עונש אשר ע"י זה לא נמחל העון לגמרי כי עדיין נשאר חטא שוגג לכן גם אחרי סבל העון על מדותיו עדיין נשאר האדום של חטא השוגג כמו שאמר דוד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי ואז גם המדות אדומים שאינם רחמים פשוטים שמעורבים במדת הדין ולכן לא יחדל החוטא מלבקש סליחה גם על השוגג וזה יצלח בידו כשיכניע לבו בחרטה גמורה על חטאו כמו שהתפלל דוד אחרי הרב כבסני מעוני שגם מחטאתי טהרני ואז הקב"ה מוחל גם השוגג וזה מה שמסיים המדרש וחוזר ומכבסם עד שנעשים לבנים לומר שמעביר מדת הדין לגמרי ומוחל מחילה גמורה

וזה ג"כ פי' המדרש תהילים אשרי נשוי פשע כסוי חטאה כי קשה להמדרש הכפל של נשוי פשע וכסוי חטאה ולמה אמר אצל פשע נשוי ואצל חטאה כסוי וליישב זה אמר כת שביוה"כ בא השטן לקטרג על ישראל ופורט עונותיהם ואומר ישראל גנבים הם ר"ל בזה אחר שרואה שישראל ביוה"כ עומדים בעינוי בתפלה ובתחנונים ומתודים על חטאיהם מתיירא אולי בזה יכופרו עונותיהם ולכן מקטרג שגנבים הם שגונבים דעת עליון כנאמר במדרש על קין ויצא מלפני ד' כגונב דעת עליון ור"ל בזה שתשובתם אינה רק לחוץ להנצל מן העונש אבל בלבם אינם מתחרטים על חטאם ובזה רוצים לגנב דעתך כן מקטרג השטן לפני הקב"ה אבל מפני שחפץ חסד הוא ורוצה לתקן את ישראל לא משיב לשטן רק שזכיותיהם אשר בכף השניה שקולים כעונותיהם והשטן רוצה למצוא עוד עונות וליתן בכף העונות למען יכריע ולכן נוטל הקב"ה אחרי שרואה שבדין לא ינצלו ושיכריעו העונות באמת ברחמיו את העונות מכף מאזניים ומטמינם תחת פורפירו שלו ר"ל במדתו נושא עון ועובר על פשע שהוא פאר לבוש מדתו תחתיה מטמין העונות שמקבל התשובה אף שעדיין אינה שלמה כ"א מיראה ומה שאמר פה מטמינם תחת פורפירו שלו ובמדרש הקדום אומר נותנם על בגדיו משום ששם ר"ל שמוחל על חלק המזיד של העון לגמרי ועדיין נשאר חלק השוגג אבל כאן למען לא ימצא השטן לקטרג שעדיין חטאים של שוגג עמוסים על ישראל לכן אמר במשל שהקב"ה נוטל העונות ומטמינם תחת פורפירו שלו שר"ל בזה שחלק העון של המזיד נושא ומוחל לגמרי והחלק השוגג מטמינו תחת מדתו של ארך אפים שממתין לישראל עד ישובו בתשובה שלמה שנמחל גם חלק השוגג וזה שאמר הכתוב ירמי' נ' יבוקש עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר יאמר אחרי ששבו ביוה"כ אף שתשובתם לא הי' רק מיראה עכ"ז חלק המזיד נמחל ולכן יבוקש עון ישראל דהוא המזיד ואיננו כי זה נבער ונמחל ואת חטאת יהודה יבוקש שהוא חלק השוגג על זה לא נאמר ואיננו כי עדיין הוא אבל ולא תמצאנה שאטמין אותו מפני המקטרג כי אסלח לאשר אשאיר שגם לחלק השוגג שהשארתי במחילתי כשמחלתי על העון גם לזה אסלח ואמתין על התשובה שלימה וזה מה שאמר השטן רבש"ע ע נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה יאמר לא אוכל לקטרג עוד אבל ידעתי איך צדקת את ישראל חלק העון נשאת וחלק השוגג שנקרא חטאת כסית לבל אמצאהו ואמר כל חט אתם בין מה שחטאו בשוגג מתחילה ובין מה שנשאר מן המזיד אחרי שלא שבו לגמרי כ"א מיראה שזדונות נעשות כשגגות את כלם כסית לבל אמצאם וזה מה שמסיים המדרש לכך דוד משבח אשרי נשוי פשע כסוי חטאה יאמר אשריו לחוטא המזיד ששב אפילו לא היתה תשובתו שלמה עכ"ז נשוי פשע חלק הפשע שהוא המזיד נשוי ונמחל לגמרי