עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מנחת עני

מנחת עני קכד

Minchat Ani 124 · מנחת עני · free full Hebrew text

Open in the reader →

מלפניכם ויבטלו החוחים ובפרט תשמרו מטענת היצה"ר שאין הקב"ה מקפיד לזה מסיים אני ד' אלקיכם בתחלה אני רחמן כשמי ד' אבל אם תחטאו אז אני אלקיכם להפרע מכם במדת הדין

לכן אין טוב לאדם כשחטא כי אם לשוב מיד ולהחזיק במדת הרחמים של הקב"ה טרם יתעורר עליו מדת דינו ועפ"ז יבואר מה דאיתא במדרש רבה פ ויחי אקרא לאלקים עליון בראש השנה לאל גומר עלי ביוה"כ לידע איזה לשם ואיזו לגזירה בחיק יוטל את הגורל זה גורלו של יוה"כ ומד' כל משפטו לידע איזו לשם ואיזו לעזאזל עכ"ל בפי' מדרש תמו' זה יש לומר דידוע מה שאמרו רז"ל שבר"ה נשפטו כל יושבי תבל אבל לא נשלם המשפט עד יוה"כ שאז הוא חתימת הדין וזה מה שאמר אקרא לאלקים עליון בר"ה אשוע אליו שאצדק בדינו למען יגמור עלי ביוה"כ לטוב: ומה שאמר לידע איזה ואיזה לגזירה זה מפרש המדרש בסיפא בחיק יוטל את הגורל זה גורלו של יוה"כ וכו' דאם אמנם אין מי שיודע איך יצא משפטו אם לזכות אם לחוב עכ"ז בזמן שביהמ"ק קיים הי' להם סימן לזה בגורל כדאמרינן ביומא טרף בקלפי והעלה שני גורלות חטף בחטיפה שלא יכוון ליטול את הגורל לד' בימין שסימן טוב הי' כשעלה בימין שמודיע שנתכפרו העונות וכן אמרינן בר"ה פ' ד' ארבעים שנה קודם חרבן הבית לא עלה הגורל בימין ומזה ידעו שלא נתכפרו עוונותיהם וזה פי' המדרש בחיק יוטל את הגורל זה גורלו של יוה"כ אעפ"י שבחיק יוטל את הגורל מבלי ראי' ומבלי בחינה עכ"ז מה' כל משפטו כבר נשפט מד' לידע איזה לד' ואיזה לעזאזל שהוא שופט אם נתכפרו העוונות להודיע אם הגורל לד' בימין או בשמאל ואם לעזאזל בימין או בשמאל ולכן אקרא בתפלתי בתחנונים בר"ה לשופט כל הארץ על כפרת העוונות ולא אמתין עד יוה"כ למען בשעת הגורל ביוה"כ כבר יגברו רחמיו עלי לידע איזה לד' ואיזה לעזאזל שיעלה הגורל לד' בימין

עוד י"ל בפי' המדרש כשנחקור להבין מעט עד מקום ששכלינו הקצר מגיע מה הוא הענין של שני שעירים שווים במראה בקומה ובדמים והם מתנגדים בכפרתם מקצה לקצה שהאחד אף שג"כ נקרא חטאת נקרב דמו בקדש הקדשים מקום משכן השכינה והאחד מובא לעזאזל מקום משכן הטומאה לכפר שם ואולי יש לומר ע"פ מה דאיתא במדרש תהילים ל"ב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה דהוא סולח לעוונינו כל שנה ושנה כדכתיב והי' זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל אחת בשנה אתה מוצא ביוה"כ בא השטן לקטרג על ישראל והוא פורט עוונותיהם של ישראל ואומר ישראל גנבים הם והקב"ה פורט זכיותיהם של ישראל ושקולים שתי הכפות והשטן הולך להביא עוונותיהם וליתן בכף העוונות ולהראם מה עשה הקב"ה נוטל מהעוונות מהכף ומטמינם תחת פורפירא שלו והשטן בא ואינו מוצא עון שנאמר יבוקש עון ישראל ואיננו ואומר השטן רבש"ע נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה ולכך דוד משבח אשרי נשוי פשע כסוי חטאה עכ"ל ולהבין דברי המדרש שודאי רק דרך משל נאמרו דאיך שייך שהקב"ה יש לו כף מאזנים ושמטמין העבירות תחת פורפירא שלו וכל הענין שאינו רק גשמיות ואין לו שייכות על רוחניות ולבאר זה נקדים מדרש פ' אחרי ונשא השעיר עליו נוטל הקב"ה כל עונותיהם של ישראל ונותנם על שר שלעשו שנאמר ונשא השעיר עליו באותו שעה אומר כמה כח יש בו שאתה נותן עליו כל עונות של יעקב באותה שעה נוטל הקב"ה העוונות ונותנם על בגדיו והם נעשים אדומים שנאמר מדוע אדום ללבושיך וחוזר ומכבסם עד שנעשו לבנים שנאמר לבושי' כתלג חור עכ"ל וי"ל מה זה לשון של שר של עשו כמה כח יש בו שמשמע שיש לו כח לסבול העוונות אבל לא כח כ"כ הרבה ואיזה שיעור יש בזה וגם מה שטוען שאתה נותן עליו כל עונות של יעקב משמע שהוא מודה במקצת שיש לו לסבול עוונות של יעקב רק לא כל העוונות ומה הם אשר מודה ומה הם אשר כופר לא נתבאר גם מה זה ענין המשל שהקב"ה נוטל העוונות ונותנן על בגדיו והם נעשים אדומים וחוזר ומכבסם עד שנעשים לבנים ולבאר זה י"ל ע"פ מה שאמר המשורר הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד ופי הפסוקים י"ל שיש ב' מיני עונות מזיד שנקרא עון ושוגג שנקרא חטאת וידוע מה שאמרו רז"ל מי שחטא ועשה תשובה מיראה זדונות נחשבו לו כשגגות ועפ"ז בארנו במ"א מה שאמר דוד כי עווני אגיד אדאג מחטאתי שאמר על עווני שהוא המזיד אגיד ואתודה ואם שיש לי תקוה שנמחל המזיד עכ"ז אדאג מחטאתי מחטא השוגג הנשאר עוד ממנו וזה מה שאמר גם פה הרב כבסני מעוני שהוא המזיד ועוד אזעק אז שגם מחטאתי שהוא חטא שוגג שנשאר ממנו טהרני כי פשעי אדע פשע שהוא עון מזיד אני אדע ואעשה תשובה עליהן אבל עכ"ז וחטאתי נגדי תמיד החטא השוגג הנשאר עוד נגדי תמיד לכך אני אתפלל שמאחר שמחלת לי על המזיד גם מהשוגג טהרני

והנה יש להבין אחר שאמר הקב"ה לנח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואמרינן בסוכה פ' ד' שהקב"ה מתחרט על שברא יצה"ר כמו שנאמר ואשר הרעותי א"כ למה נענש החוטא על חטאיו הלא היצה"ר הוא הגורם אבל זה אינו שהיצה"ר אין לו כח רק להטות רצונו של אדם לחטא אבל