מנחת עני קכג

בין החוחים שקשה על בעלה ללקוט אותה לא מפני חזקת עצה ושרשה כ"א מצד החוחים אשר סבבו אותה

ובזה יפורש הפסוק או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטוי' ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ד' אלקיכם במצרים לעיניך ומה שיש לדקדק בפסוק בפרט השינוי בין השמות שבתחילה אמר הנסה אלקים ואח"כ ד' אלקיכם יש לפרש ע"פ הדברים שהוכיח עלי לבניו שמואל א' ב' אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים ואם לד' יחטא איש מי יתפלל לו בפי' דברי תוכחתו י"ל שהוכיחם שישובו ולא יבטחו שהקב"ה ותרן הוא דידוע ששם שקים הוא מדת הדין ושם ד' הוא מדת הרחמים וזה מה שאמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים שבעונות שבין אדם לחבירו בזה לא ישלוט הקב"ה במדה"ר כי מה שהוא זכות לזה הוא חוב ולכן בכזה ישפוט שם אלקים מדה"ד לבד וגם אם לד' יחטא איש שהחטא הוא בדבר שבין הקב"ה לאדם אשר בזה יוכל להשליט מדת רחמיו מי יתפלל לו אם לא החוטא בעצמו שישוב אליו בכל לבבו ובכל נפשו ולכן אתם שחטאתם לבני אדם ולהקב"ה אל תבטחו להנצל מן העונש אם לא תטיבו מעשיכם:

והנה בהצלת ישראל מיד מצרים הי' נס כפול האחד שנאבדו מצרים מפני ישראל אף שהי' גוי בקרב גוי שנשוו במעשיהם הרעים למצרים וזה מה שנאמר שלקחם באותות ובמופתים במלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה מה שלא שייך בהקב"ה מצד הכח והגבורה שעומד כנגדו דאשר בדברו שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם לא יצטרך למלחמה וליד חזקה להכניע בנ"א כ"א המלחמה היתה בעצמו ובכבודו נגד מדת דינו ועוד נס שני הי' בגאולתם שנעשו המכות במצרים לעיניהם שכבר דרשו רז"ל למה שנאמר ללוט אל תביט אחריך שמי שניצול לא בזכותו כ"א בזכות אחרים כמו שניצול לוט רק בזכות אברהם לא יוכל לראות במפלת שונאו:

ובזה יפורש מה שאמר המשורר ד' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי די"ל מה לשון בעוזרי עזרי הל"ל אבל דוד רצה לומר אם באמת לא בזכותי כ"א רק בחסד הקב"ה לבד נצלתי משונאי לא הייתי ראוי לראות נקמה בהם אבל מזה ידעתי שחוץ מעזר הקב"ה שעמדה לי גם מעשי הטובים היו בעזרי ולכן אני אומר ד' לי בעוזרי ולא עזרי לבד וזה ידעתי באשר ואני אראה בשונאי כי אם לא נצלתי גם ע"י זכותי לא ניתן לי זאת לא בלבד להנצל משונאי כ"א גם לראות נקמתי בהם:

. ובזה יפורש הפסוק או הנסה שקים לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' שאמר משה לישראל ראו הנסים שעשה לכם הקב"ה שאף ששלט בשם אלקים ובמדה"ד עכ"ז לקח אתכם גוי מקרב גוי ממצרים ששויתם להם במעשיהם הרעים ככל אשר עשה לכם ד' שקיכם במלחמה ובזרוע נטויה שכבש לכם מדת דינו להיות לכם ד' בלבד בשליטת מדת רחמיו ולא זו בלבד כ"א גם עשה המוראים הגדולים שעשה במצרים לעיניך שאתה ראית נקמתך בהם כאילו נצלת בזכותיך אכן הלא יקשה איך באמת עשה הקב"ה כן נגד מדת דינו לזה ממשיל לישראל לשושנה בין החוחים כי אף בעוד שהשושנה שם אין לבעלה תועלת ממנה באשר שלא יכול להריח בה עכ"ז אחר שטרח ללקוט אותה מבין החוחים אז יתענג בריחה הטוב והנעים כן הענין לישראל כמו שאמר הקב"ה כבר למשה בתחילת שלוחו כששאל באיזה זכות יגאלו ישראל השיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה

ובזה יתיושב הפסוק כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו דכנראה מה שאמר אשר ישבתם בה ואשר אני מביא אתכם שמה מיותר הוא אחרי שהוא דבר ידוע אבל יאמר שכמו שהיו ישראל במצרים זמן רב בין עובדי ע"ז ועושי תועבות כן היו מיועדים גם כשיבואו לארץ כנען לישב זמן מה בין עובדי ע"ז כדכתיב מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ וזה מה שאמר המדרש עכשיו שאתם נכנסים לארץ כנען היו דומים לשושנה בין החוחים: והנה שני דברים יש שמעבירין את האדם מדרך בחירתו השכלית האחד הוא הרגילות בפרט בדבר עבירה כמו שאמרו רז"ל כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר והשני הוא ע"פ מה שאמר הנביא ירמיה ב' פרה למוד מדבר באות נפשה שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה בחדשה ימצאונה שהמפרשים נלאו לפרש הלשון בחדשה ימצאונה אבל יש לפרש דהנביא מקונן על ישראל שהם כפרה למוך מדבר אשר באות נפשה שאפה רוח שחפצה בחפשית מבלי הטות צוארה לעול ולעבודה וזה מצד העבירות ומצד קיום המצות שיבוקש מהם קונן תאנתה מי ישיבנה מי יכול להשפיע תאוותה אשר רק בחדשה ימצאונה שתמיד תבקש חדשות ותמאס בישנות וזה מה שקראנו הבחינה השנית אשר תעביר את האדם מדרך בחירתו השכלית באשר יבקש תמיד חדשות אף שרעה מהישנה אשר מעביר מפניהן וזה מה שסיים המדרש תנו דעתכם שלא תעשו לא כמעשי אלו ולא כמעשי אלו שרצה ליישב בזה מה שדקדקנו למה הוצרך הכתוב לומר אשר יצאתם משם ואשר אני מביא אתכם שמה שר"ל שהכתוב מזהירם ליתן דעתם שלא יתעו מדרך הישר לא ע"י הרגילות במצרים אשר ישבתם בה ולא מפני בקשת החדשות בארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה אשר תמצאו שם תועבות חדשות למען לא תחדלו להיות כשושנה אף כי בין החוחים תפריחו עד אשר תפרו ואגרש הכנענים