מנחת עני קכב

מחשבות עקשות ועקלקלות ולזה נרמז המעלה עשן שניתן בקטורת שתכליתו שהקיטור עולה כמקל דרך ישר למעלה בלי עיקוב ופתלתול וזה מרומז בתיבת לפניך לומר אז תכון תפלתי שתעמוד על כנה ותקובל אם היא כקטורת בצירוף רבים וגם לפניך שעולה דרך ישר בכוונה שתבוא לפניך ולא בכוונות עקושות: ואשר נאמר על התפילה יאמר ג"כ על כלל עבודת ד' כנ"ל שנחמד ונעים להקב"ה עבודת רבים כמו שדרשו רז"ל בת"כ פ' בחקותי אין דומה יחידים המקיימים את התורה לרבים המקיימי התורה ולכן גם ע"ז נאמר שעבודת ד' בכלל תהי' כקטורת אבל גם בתנאי שתהי' לפני ד' בכוונה רצוי' אשר תבוא לפניו כי מחשבות און לא ישמע ד' ולא תבואנה לפניו והנה הצדוקים מכחישי התורה עשו לעיקר בעבודת המצות אשר קיימו תכלית בני אדם מה שמועיל להחברה באמרם כי רק בזה ירצה ד' וזה רמזו במה שהקטרת יתוקן מבחוץ ואח"כ יבא לפנים שהחוץ הוא מה שמועיל בהנהגת המדיני והחברת ב"א ועל פיהן יתוקן הקטרת שהוא קיום המצות ואח"כ יבא לפני ד' וירצה לו אבל החכמים הורו כדכתיב שיתן הקטרת על האש לפני ד' שרק מה שהוא על פי ציווי ד' הוא הנרצה לו וכל תועליות אחרות יכבשו תחת רצונו והפסוק שהביאו הצדוקים לראי' כי בענן אראה על הכפרת דרשו שאפילו יעשו המצות בלי שינוי כפי מצות ד' מכ"מ צריך ג"כ שיהי' בקטרת מעלה עשן למען יעלה עבודת המצות אליו דרך ישר בלי מחשבות עקומות ועקלקלות כאשר ביארנו

אמנם יש עוד ענין אחר בבחינת עבודת ד' שצריך להשמר ממנו שהוא טענת היצר הרע שהקב"ה וותרן הוא ואינו מקפיד כל כך על קיום המצות כתיקונם ועל עבירות שחפץ חסד הוא ומוחל עונות ועפ"ז יבוארו דברי הנביא הושע י"ב וד' אלקי הצבאות ד' זכרו ואתה באלקיך תשוב חסד ומשפט שמור וקוה אל אלקיך תמיד כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא ואנכי ד' אלקיך מארץ מצרים עוד אושיבך באהלים כימי מועד בפי' הפסוקים האלה שע"פ פשוטם אין להם חיבור י"ל שהנביא מזהיר את ישראל על הדבר אשר אמרנו שלא יבטחו במעשיהם על חסד הקב"ה כ"א ייראו מדת דינו כשחטאו וישובו באופן שע"פ מדת דינו יצדקו ואל ישמעו על טענת היצה"ר שהקב"ה ותרן הוא ושע"פ חסדו לא יתבע החוטא לדין וזה מה שאמר וד' שקי הצבאות ד' זכרו אמת כי שמו וזכרו הוא שם ד' של מדת החסד והרחמים אבל אתה אל תבטח בזה כ"א באלקיך חשוב תשובה שלך תהי' באופן שתצדק גם לפני שמו אלקים שהוא שם מדת דינו, חסד ומשפט שמור נגד בני אדם לא בלבד ע"פ משפט תנהג עמהם שלא לעשות עול כ"א גם חסד שמור אבל אתה אל תבטח על חסד הקב"ה כ"א וקוה אל אלקיך תמיד שמעשיך יהי' באופן שתוכל לקוות אל אלקיך שגם במדת הדין תצדק ומה שאני מזהירך בזה הוא מפני שכנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב כנען הוא שם סוחר (כדכתיב כנעניה שרי ארץ) ואומר כנען הסוחר הגדול שהוא היצה"ר שמוכר תענוגי העוה"ז נגד העוה"ב בידו מאזני מרמה לעשוק אהב שאומר לך במרמה טוב סחרך ואל תירא שתאבד משכרך בעוה"ב כי ד' ותרן הוא ואינו מקפיד ובזה רוצה לעשוק אהב לעשוק הנאהב מאביו שבשמים ולרחקו מעליו וע"פ עצתו יאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי נעשרתי ונחזקתי בעבודת ד' כל יגיעי לא ימצאו לי און אשר חטא כלומר גם אם יגעתי לחשוב על מעשי לא אמצא לי עון אשר חטא (מלשון והייתי אני ובני שלמה חטאים) אשר יגרע לי משכרי בעוה"ב וכ"ז יאמר אפרים באשר האמין לדברי מרמה של הסוחר הגדול שיאמר לך הקב"ה ברחמיו לא יגרע לך משכרך על אשר חטאת בעולם הזה ולכן אני מזהירך ואתה באלקיך תשוב שתהי' תשובתך בכל מעשיך למען תצדק במה"ד:

ואם תאמר הלא באמת ד' זכרו ומנהג עם בריותיו במדת החסד והרחמים לזה הוסיף הנביא בשם הקב"ה ואנכי ד' אלקיך מארץ מצרים עוד אושיבך באוהלים כימי מועד זה יבואר ע"פ מה דאיתא במדרש פ' זו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה הה"ד כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות א"ר ברכיה אמר הקב"ה למשה לך אמור לישראל כשהייתם במצרים הייתם דומים לשושנה בין החוחים עכשיו שאתם נכנסים לארץ כנען היו דומים לשושנה בין החוחים ותנו דעתכם שלא תעשו לא כמעשי אלו ולא כמעשי אלו עכ"ל י"ל מה הלשון ותנו דעתכם שלא תעשו למה הוסיף על הפסוק שאמר בקיצור לא תעשו אבל יבואר ע"פ מה דאיתא עוד במדרש מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללקוט כך הי' קשה גאולתן של ישראל לפני הקב"ה הה"ד או הנסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי אילו ואילו מגדלי בלורית אילו ואילו ערלים א"כ לא הי' מדת הדין נותנת שיגאלו ישראל ממצרים לעולם עכ"ל בפי' המדרש י"ל דללקוט נטיעה מחיבורה יקשה על ב' אופנים או שקשה לעקרה מצד חיזוק חבורה בארץ או שקשה ללקטה מפני שא"א להגיע אליה והנה אם נמשל קושי גאולת הקב"ה לישראל ממצרים ללקיטת שושנה ודאי אין הקשה מפני אופן הראשון דלפני גבורתו מי יעמוד אבל הקשי הי' באופן השני מפני קיטרוג מדה"ד על שסבבו לשושנה מעשים הרעים של ישראל שנשוו בהם למצריים וזה המשל שהיו כשושנה