מנחת עני קכ

גם עוד אשלם נחומיו לו ולאבליו נגד הצער שגזרתי עליו אתן לו שמחה לו ולמיודעיו אשר התאבלו עליו

והנה כאשר נרפא מצרעתו צוה הכתוב שלשה עניני טהרה בתחילה בעץ ארז ואזוב ושני תולעת וצפרים ואח"כ שישב מחוץ לאהלו שבעת ימים ויגלח את כל שערו ואח"כ ביום השמיני יביא שלשה קרבנות חטאת ואשם ועולה ויש ליתן טעם לזה למה הוצרכו שלשה מיני טהרה האלו שגם אילו הם מדה כנגד מדה כי בכל הדברים יבואו על הבחינה שלשה ענינים המקור אשר ממנו נובע והמעשה אשר יעשה והפעולה אשר יפעל

ומעתה המקור אשר ממנו נובע חטא לשון הרע כבר אמרנו שהוא הגאוה. ה המעשה אשר יעשה הוא דבר שקר ורע על אחרים. וה והפעולה היא לעורר מדנים ולהגדיל השנאה בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו וכנגד אלה צותה התורה שלשה מיני טהרה: נגד הגאוה היא הטהרה בעץ ארז וציפרים ומים ע"פ מה שאמרו רז"ל אם הגביה עצמו כארז ישפיל עצמו כאזוב וכן בציפרים ומים יש למצוא רמז על השפלת הגאוה שהעוף אשר יגביה עוף להנשא מעל הארץ הוא סימן הגאוה והמים הוא סימן ההכנעה כמו שאמרו רז"ל שאינו עומד במקום גבוה כ"א יזל למקום נמוך ולכן אם הגביה עצמו כעוף בגאוה ישפיל עצמו כמים: נגד המעשה שדיבר דברים של חטא עם אחרים ציותה התורה שישב מחוץ לאהלו שבעת ימים שאשתו הקרובה אליו ביותר מכל אדם ואשר ביותר מדבר עמה מעם אחרים ממנה יפרוש וזה לו לרמז שיפרוש מלדבר דברים של חטא כמו שאמרו רז"ל אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ק"ו בשל אחרים: ונגד פעולת הלה"ר צותה התורה להביא שלשה קרבנות חטאת ואשם ועולה דאמרו רז"ל לה"ר הורג שלשה המדבר לה"ר והמקבלו ממנו ומי שנאמר עליו ובשלשה אלה המדבר הוא החוטא ביותר והמקבלו אף שגם הוא חוטא עכ"ז חטאתו פחותה מפני שהוא בשב ואל תעשה ונגד זה הם ג' קרבנות אלו שהחטאת שכפרתו גדולה שמכפר על חייבי כריתות הוא לרמז לכפרה על המדבר שחטא ביותר והאשם שכפרתו אינה גדולה כ"כ שאינו מכפר על חייבי כריתות ומיתות ב"ד מרמז לכפרה על המקבל לשה"ר והעולה שנקרא רק דורון לקונו ואין לו כפרה כדאמרינן בזבחים הוא מרמז על מה שפגם במי שלא חטא כלל שהוא הנאמר עליו וכן בשלשה מיני טהרות האלו תושלם טהרת וכפרת המדבר לה"ר לאחר שנרפא מצרעתו ע"י ששב מחטאו ונתקבלה תשובתו

ובמה שאמרנו ששלשה הנגעים נגעי אדם ובגדים ובתים הם לעונש על מה שחטא בקנאה תאוה וכבוד יבואר מדרש פ' זו איש כי יהי' זב מבשרו הה"ד וזכור את בוראך בימי בחורחיך תנן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו' לפני ממ"ה הקב"ה שלשתן דרש רבי עקיבא מתוך פסוק אחד וזכור את בוראך בימי בחורותיך בארך בוראך בורך בימי בחורותיך ביומי טליותך עד דחילך עלך עד אשר לא יבואו ימי הרעה אילו ימי זקנה והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אילו ימי משיח שאין בהם לא זכות ולא חובה עכ"ל בפי' מדרש הזה שכפי הנראה אין לו המשך י"ל דעקביא בן מהללאל הזכיר שלשה דברים שיצילו את האדם מן העבירה והם לחשוב שבא מטיפה סרוחה ושהולך למקום עפר רימה ותולעה ושעתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה והלא יקשה למה צריך לשלשה דברים ולא די באחד מהם ובפרט בחשבו שצריך ליתן דין וחשבון על מעשיו שכולל הכל אבל יבואר זה כי רבים מבני אדם לא יחשבו לחטא רק מה שנראה להם מעשה שאסרה התורה אבל לחשוב מחשבות פיגול ורע נחשב להם כהיתר ולא ייראו מיום הדין בפרט באשר יודעים שאין הקב"ה מעניש על המחשבה כדכתיב און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד' ולכן הגאוה ורדיפה אחר הכבוד לא חושבים לחטא ולא ייראו מליתן דין עליו ומ"מ הן הנה מהסיבות שמוציאין את האדם מן העולם לא בלבד מפני שהן חטאים בעצמם אלא שגורמים גם החטאים גדולים ולכן אמר התנא למען לא תבוא לידי עבירות הסתכל בשלשה דברים נגד הגאוה הסתכל מאין באת מטיפה סרוחה ואיך תתגאה בחשבך כי ממקור נבזה באת: נגד רדיפה אחר הכבוד הסתכל שאתה הולך למקום עפר רימה ותולעה שתהי' עפר שהכל דורסים עליו ושגופך יאכלו בריות נבזים רימה ותולעה ואיך לא תשבע כבוד בעודך בעוה"ז: ונגד התאוה שלא תביאך להתאוות במה שאסרה התורה למען לא יגבור עליך יצרך הסתכל שאתה עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיך לפני הקב"ה ואיך יכריעו רגעות השבעת תאוותך הבושה והעונש אשר יבואו עליך ולכן צריך שלשה הסתכלות האלה שכל אחד מהם מתנגד למקור אחר של חטא ולזה נתן ר"ע סימן במה שכלל שלשתן בתיבה אחת שאמר וזכור את בוראך קרי ביה בארך לומר זכור את הבאר אשר ממנו נובעת שהוא טיפה סרוחה וזכור את בורך שהוא הקבר אשר אתה הולך לשם וזכור את בוראך שאתה עתיד ליתן דין וחשבון לפניו

אכן הזכירה הזאת תהי' בימי בחורותיך בעוד אתה בכחך עד אשר לא יבואו ימי הרעה אלו ימי הזקנה כי בימים האלה שכבר בטלה התאוה לתענוגי העוה"ז וגם הגאוה ורדיפה אחר הכבוד שבתו ע"פ הטבע לא תועיל לך