מנחת עני קיז

תנחומא אמר הקב"ה לישראל רצונכם להמלט מגהינם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים בעולם הזה ובעוה"ב שנאמר מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע ויש לדקדק איך יליף מפסוק זה שזוכה בהרחקה מלשה"ר בעוה"ז ובעוה"ב וי"ל דאמרינן בערכין אר"ח בר חנינא מה תקנתם של מספרי לשה"ר אם ת"ח הוא יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים אם עם הארץ הוא ישפיל עצמו ר"א בר חנינא אמר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר יכרת ד' כל שפתי חלקות אלא מה תקנתו שלא יבוא לידי לשה"ר אם ת"ח הוא יעסוק בתורה אם ע"ה הוא ישפיל עצמו עכ"ל מזה למדנו שהתורה היא סם חיים נגד סם המות של לשה"ר או לכפר עליו או לשמור שלא לבוא לידי כך: והנה הפסוקים מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' יש לפרש בשני אופנים. אופן אמר מי האיש החפץ חיים להשיג חיים נצחיים הוא אשר אוהב ימים לראות טוב אשר אוהב לראות בימיו בעוה"ז טוב זה התורה כמו שאמרו רז"ל אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם ושוב מתחיל בענין אתר נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה: ואופן שני יש לפרש שהפסוקים מחוברים יחדיו וכוונתו מי האיש החפץ חיים נצחיים וגם אוהב ימים לראות טוב שאוהב לראות טוב בימיו בעוה"ז לזה אני מזהיר נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה וכפי הנראה המדרש תנחומא מפרש כפי השני ולכן אמר הרחיקו עצמכם מלשה"ר ואתם זוכים בעוה"ז ובעוה"ב ויליף כן ממי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב שחיים הכוונה על החיים הנצחיים וימים לראות טוב הכוונה על עוה"ז

ויש נפקותא בין שני הפרושים שלפי' הראשון דאוהב ימים לראות טוב קאי על עסק בתורה יש ראי' שגם הת"ח צריך אזהרה מלשה"ר שאין התורה משמרתו שהרי מיד אחר שאמר אוהב ימים לראות טוב מזהיר נצור לשונך מרע אבל לפי' השני לא מוכח כן כמובן שהרי לא דיבר מעוסק בתורה: ובזה מובן המאמר שהרוכל הי' מפרש הפסוק כפי' השני שהוא פי התנחומא כנ"ל ולכן הכריז מאן בעי סם חיי ב' פעמים לומר מי מבקש סם חיים לעוה"ז וגם לעוה"ב ומי ששאל ממנו למכור לו הסם חיים אמר לו נצור לשונך מרע כדברי התנחומא הרחק עצמך מלשה"ר ואתה זוכה בעוה"ז ובעוה"ב ולכן כשחפץ ר' ינאי לידע מה הוא הסם חיים א"ל לא אתה ולא דכוותיך צריך כלומר לא אתה ולא ת"ח כמותך שהתורה משמרתן שלא לבוא לידי לשה"ר כדברי ר"א בר חנינא בערכין

אכן כאשר הפציר בו ר' ינאי להזכיר לו הסם חיים לא ידע הרוכל מה לעשות דאמרינן בשבועות ד' ל"ו יכך שקים זו היא אלה הכתובה בתורה יתיב רב כהנא קמי דר"י ויתיב וקאמר הוא מתניתן כדתנן אמר לו כנה (פי רש"י ר"י א'ל כנה הפוך דבריך כנגד אחרים אמור יכהו שלא תקללני) יתיב האי מדרבנן קמי' דר"כ ויתיב וקאמר גם אל יתנך לנצח וגו' אמר ליה כנה תרתי ל"ל מ"ד ה"מ מתניתן אבל בקראי אימא לא מכנינן קמ"ל עכ"ל מזה למדנו שדרך מוסר הוא שלא להזכיר אפילו פסוק נגד החשוב אשר יראה כפוגם בכבודו ולכן כאשר ביקש ר ינאי מהרוכל להזכיר לו סם חיים לא רצה לומר לו נצור לשונך מרע שנראה כאילו מוכיחו על זה ולכן התחכם בהוציא לו ספר תהילים לרמז לו אני בל אומר אליך נצור לשונך מרע אבל ראה וקרא אתה בפיך מה שאני קורא סם חיים והנה רבי ינאי הי' מפרש הפסוקים כפי' הראשון מי האיש החפץ חייה חיי עוה"ב אוהב ימים לראות טוב שיהי' עסקו בעוה"ז בתורה שנקר' טוב ועל זה אמר נצור לשונך מרע שגם הת"ח צריך לנצירה זו שאין התורה משמרתו אבל כששמע מדברי הרוכל כפי' השני הודה לדבריו והביא ראי ממה ששלמה מכריז ואומר שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו שמה שאמר צרות לשון רבים נראה שמרמז על שני מיני צרות בעוה"ז ובעה"ב וכמאמר התנחומא שע"י הרחקה מלשה"ר זוכה בעוה"ז ובעוה"ב שנאמר מי האיש החפץ חיים בעוה"ב אוהב ימים לראות טוב בעוה"ז נצור לשונך מרע וזה מה שאמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע להיכן הוא עד שבא הרוכל הזה כלומר כל ימי הייתי מפרש הפסוק כפי' הראשון עד שבא הרוכל הזה ולמדני לפרש כפי' השני

ומזה למדנו שאין טוב לשמירה מלשה"ר כעסק בתורה אבל גם למי שחטא נתנה תורה תקנה כדאמרינן בערכין בעי ר' שמואל בר נחמני מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין אדם לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו עכ"ל וי"ל על הקושי' מה נשתנה מצורע אולי הקפידה התורה שלא יחלו גם אחרים בחולי הצרעת לפיכך אמרה בדד ישב וגם י"ל למה פרט הכפל בין איש לאשתו ובין אדם לרעהו ולתרץ זה נקדים מה דאיתא ריש פ' חלק א"ר שמואל בר נחמני מניין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה שנאמר ויאמר אלישע שמעו דבר ד' כעת מחר סאה סלת בשקל וגו' וכתיב ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות ודילמא קללת אלישע גרם א"כ לכתוב וירמסוהו וימות מאי בשער על עסקי שער עכ"ל וצריך ביאור איך מתרץ הקושי' במה שאמר על עסקי שער וי"ל דכתיב והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימות כאשר דבר האיש האלקים ברדת המלך