מנחת עני קד

ובערב ע"י חולשה: ולזה ג"כ יש רמז בקרבן אהרן שהראה בקרבנו כלל עבודת ד' שמחציתו בבקר ומחציתו בערב לרמז על עבודת האדם בבקר ובערב שני חייו שכל אחת אינה אלא החצי ורק בהתאחדם תושלם עבודת ד'

וכמו שצריך השלמה בקיום המצות על דרך שאמרנו כן צריך ג"כ השלמה בריחוק העבירות ע"י תשובה ועל פי זה יבואר מדרש תמוה תהלים קי"ט יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש אמר דוד קדרה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים למען שלא אתבייש ולכך נאמר ולבי חלל בקרבי וכתיב יהי לבי תמים בחקיך וכתיב לב טהור ברא לי אלקים הלב יודע ומתבייש מעצמו שנאמר לב יודע מרת נפשו עכ"ל ולבאר מדרש תמוה זה נקדים שבענין הכשר בהגעלת כלים ציוותה התורה שלשה פנים בכלי חרס נאמר אשר תבושל בה החטאת ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומורק ושוטף במים הכשר שלישי נאמר בפ' מטות וכל אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ומנינו רמז בזה על עניני התשובה שהעונות יש להם שלשה מקורות אדם חוטא ע"י תאוות הבהמיות כאשר לא יותן רסן להם ע"י רצון הטוב או חוטא ע"י התאוות שמתעורר הוא עצמו בקרבו ע"י שכלו או חוטא ע"י שהטה שכלו מדרך הישר ונוטה למינות לומר שאין חטא ועון מה שחוטא נגד מצות התורה

בבחינה הראשונה נמשל לכלי חרס שאדם יסודו מעפר כמו החרס ועל ידה יתהוו בטבעו התאוות הגופניית ותקונתו היא שבירה שיחשוב על קצו שישבר ככלי חרם וישוב אל האדמה אשר לוקח ממנה וכדכתיב זבחי לקים רוח נשברה: בבחינה שני' דומה לכלי נחושת שמרמז על הנחש המתעה אותו מדרך החיים ומתעורר בקרבו מחשבות להטותו לדרך מות שנחושת מרמז על נחש כמו שדרשו רז"ל ויעש משה נחש נחשת לשון נופל על לשון וזה צריך תשובה יותר מריקה מבחוץ ושטיפה מבפנים כנאמר בכלי נחושת ומורק ושוטף דהיינו שמבחוץ ייטיב מעשיו ואל ישוב לכסלו ומבפנים ישנה דעותיו ומחשבותיו המתאווים לרע: בבחינה שלישית שהיא הנטיה למינות שדומה לאש בשני פנים האחד שהאש אוכל עד היסוד וכן המינות אוכל כל התורה עד היסוד והשני שהאש אוכל כשיתגבר גם בכל סביבותיו ולא במקום אשר נבער בלבד וכן המינות מתעה גם אחרים לעשות אותם כופרים בתורה משא"כ החוטא מפני תאוות הגופנים או מפני שהולך אחרי שרירות לבו הרע שזה מאבר רק עצמו אבל לא אחרים עמו ובאשר שהמינות דומה לאש תקנתו תעבירו באש וטהר שלדעות מופסדות כאלה אין תקנה כ"א ע"י התורה שנקרא אש כנאמר מימינו אש דת למו והוא שיטרח להבין התורה על בורי' ואז יפקח עינו ויכיר ויבין כי הותעה במחשבותיו מדרך האמת וישר ועליו נאמר כל אשר יבא באש תעבירו באש וטהר

אכן גם אחרי שהבעל חשובה שהרחיק מקרבו כל תאוות רעות וכל מחשבות און נעשה ככלי הנכשר והנטהר מבליעת איסור כדכתיב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו עוד צריך שני דברים לתשלמותו שהן שיחליף מעשיו הרעים במעשים טובים זה כנגד זה הן בסיגופים והן ברדיפה אחר מצות ועוד שנית שיקיים בעצמו וחטאתי נגדי תמיד שתמיד יזכור ויתבייש ממעשיו הראשונים וכשיתחזק בזה יבקש מהקב"ה שיתן לו לב חדש ורוח חדשה להתחזק ביראתו ובאהבתו לבל ישוב לכסלה וזה מרומז בשלשה פסוקים שהביא המדרש הנ"ל בתחילה יקיים ולבי חלל בקרבי כמי שמערה דבר ליכלוך מכלי ונעשה ריקם וחלול ואחרי כן יקיים יהי לבי תמים בחקיך שימצא לבו החלול בתמימות בחקי ד' ואז יתפלל לב טהור ברא לי אלקים למען לא אבוש עוד בזכרון מעשי הראשונים זה ודומה זה לקדירה שבשלו בו חולין ורוצה לבשל בו קדשים שבתחילה מערה החולין מתוכה עד שיהי' ריקם ואחרי כן ימצא בה קדשים אכן אם רוצה שלא יזכר שם חולין על הקדשים לוקח קדירה חדשה לבשל בו הקדשים. וזה פי המדרש יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש אמר דוד קדירה שאכלתי בה חולין לא אכלתי בה קדשים אף שהתורה לא ציותה רק שהקדירה שאכל בה קדשים לא יבשל בה חולין עכ"ז גם להפך הקפדתי למען לא אתבייש על לבי שחרשתי בו מחשבת און שלא יהי' ראוי עוד לקבל תמימות והמצות ולהזכירני ממעשי הראשונים ולכך נאמר ולבי חלל בקרבי שהוא המדריגה הראשונה לבער החולין מתוכו. וכתיב יהי לבי תמים בחקיך והוא הבחינה השני למלא הלב בתמימות וחקים ואח"כ בקשתי יותר בהתפללי לב טהור ברא לי אלקים שהלב יודע ומתבייש מעצמו שנאמר לב יודע מרת נפשו לכן למען אנצל מבושה זו אבקש ממך בוראי וגואלי לב טהור כאילו מחשבתי הראשונה נגזרה מנגד עיני. לפרשת שמיני

במדרש בת"כ פ' אחרי בקרבתם לפני ד' וימותו רבי יוסי הגלילי אומר על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה רבי עקיבא אומר כתוב אחד אומר בקרבתם לפני ד' וימותו וכתוב אחד אומר ויקריבו לפני ד' אש זרה הכריע בהקריבם אש זרה לפני ד' הוי על ההקרבה מתו ולא מתו על הקריבה עכ"ל כן הגרסא נכונה וכן היא בילקוט ובת"כ