מחנה חיים חלק א פג

להיות יוצאת מרשותו על רגע אחת אבל כאן במתנה ע"מ להחזיר דהוא מוכרח להחזיר לו במתנה דאל"כ לא חלה המתנה כלל ולכן אם המקבל מתנה רוצה שיהי' לו ג"כ בחפץ קנין הוא מוכרח ליתן במתנה בחזרה וא"כ איך יוכל הוא להקדיש על אחר החזרה הלא מעולם לא הי' לו כח על אותו חפץ על זמן אחר החזרה אז בודאי כיון שהחזיר ויצא לחולין לא חל הקדש שלו על חפץ חבירו וממילא כיון דקדושה לא תבוא בחזרה אין הקדושה פקעה והדק"ל במאי מקיים התנאי הלא אין אדם מקנה דבר שאין שלו ומצאתי און לי דוגמא בסברא בר"ן נדרים דף ל' ע"א בנותן לאשה ב' פרוטות דכ' הר"ן דלא דמי לשדה זו שאני מוכר לאחר שאקחנה דקדוש דשם אותו קדושה אשר יקדיש לבסוף יוכל להקדיש עתה אבל בב' פרוטות לקדש שתי פעמים אז הקדושין השניים לא יוכל לעשות עכשיו יעו"ש מתוק מדבש ונופת וה"ה כאן בגט הלא בידו עתה שתהי' נשארת לאותו זמן לאשתו אבל כאן עכשיו אין בידו להמשיך הקדושה לאותו זמן שיהי' אחר החזרה והבן כי קצרתי מאוד והוא פלא על גאון גדול כמותו ועוד פלא בעיני עליו הלא הוא בעצמו הביא אח"כ דכל קנין שאינו עולמית לא הוי קנין הגוף אפי' לממון אלא נחשב רק לקנין פירות כמבואר בר"ן וא"כ איך חל עליו ההקדש עד שעת חזרה הא כיון שצריך להחזיר ונפסק אז קנינו לא הוי רק קנין פירות ולא חל שום הקדש אלא על גוף החפץ דאיש כי יקדיש ביתו קודש מה ביתו שלו ומה ביתו ברשותו ודו"ק

ועתה באתי לבאר דברי נמ"י כפי אשר חנן ד' את עבדו והוא דלכל אדם יש לו בחפצו או בדבר שהוא שלו ב' דברים (א) הדמים שהוא השווי' שיש לחפץ איזה שווי' (ב) הוא גוף הדבר שגם אם יותן לו אלפי זהב לא יוכל איש ליקח חפצו בע"כ וליתן לו הדמי' ועיי' בב"מ לא תחמוד לאינשי אלא בלא דמי משמע אבל באמת אפי' אם יתן כפל כפלים כשווי' בכל זאת איכא לא תחמוד וק"ל ולענין הקדש או מכירה או מתנה צריך להקנות גוף החפץ דלולי זאת הגם אם יקנה לו השווי' של החפץ לא חל ההקדש ולא המכר ולא המתנ' דאיש כי יקדיש ביתו כתיב שצריך להקדיש גוף הדבר וכן במכר או מתנה לא פועל משיכה או הגבהה רק אם הקנה גוף החפץ דלולי כן כיון שנשאר החפץ לפלוני מאי פועל' המשיכה בגוף של חבירו והבן וה"ה אם מעות קונה צריך להיות הקנאה גוף החפץ דלולי כן הוי המעות הלואה והחפץ משכון או שיעבוד ויש לי בזה אריכות דברי' ופארות רבות בבע"ח קונה משכון ובאומן קונה בשבח כלי ובט"ה ממון ואין כאן מקומו אבל בהיפך אפי' אם אין לאדם בחפצו רק פחות משוה פרוטה שאין לו שווי' יותר בכל זאת ביתו מקרי ויוכל להקדיש ולמכור וליתן במתנה ועיי' בקצו"ח בסי' ל"ט והבן ובחקירה הנ"ל הארכתי להבין קנין שומרי' וקנין גזלן וענין יאוש במה הוא מובדל מן הפקר וסוגי' דשיעבודא דאורייתא ויש לי הערות רבות בענין הפקר ב"ד הפקר ועי' רשב"א גיטין ד' ל"ז אולי אזכה להפיץ אור בעולם

ולפ"ז אבוא לבאר בעזה"י הנה הרא"ש פסק בע"מ שתחזירהו לי יוכל לקיים התנאי בממון עיי' בדבריו בכלל ל"ה שמבאר הא דאמרי' בב"ב בשור זה עולה בע"מ שתחזירהו לי דלא הוי קדוש הוא הטעם יען דלא נתן דמים וה"ה במכרו או נתנו במתנה יוכל לקיים תנאו בממון ולכאורה יפלא א"כ מאי נשאר רק שיעבוד ממון הא הקדש מפקיע מידי שיעבוד אך זה שיבוש גדול מאוד דאין כאן שיעבוד בודאי יוכל לקיים התנאי בממון אבל כיון שלא קיים בממון והוא התנה שיחזירהו לו מידי דחזי לי' א"כ אין לו שיעבוד על ממון רק תנאי על גוף החפץ והבן זה וה"ה בע"מ שתחזירהו צריך להחזיר עכ"פ גוף החפץ בתורת חזרה ולא שיתן לו על החפץ שיעבוד דהוא התנה על חזרה בגוף הדבר אבל לא במשכון דמנה אין כאן אבל בע"מ שתחזירהו השווי' שבו לא יוכל להקדיש או למכור וליתן במתנה אבל השלו בעצם הכלי הוא מקדיש ומוכר ונותן ובאמת צריך המוכר או הנותן או ההקדש לשלם לו ממונו דהוא לו בגוף החפץ עכ"פ הקדש או מכור או מתנה אבל בע"מ שתחזירהו לי כיון שנותן גוף החפץ צריך שיוכל הנותן להנות מגוף החפץ כנלענ"ד שהוא דבר אמתיי וקצרתי מאוד תן לחכם ויחכם עוד

ואיידי דאיירי לא אכחד שבער אנכי מהבין דעת קדושי' שהבינו הגאון קצו"ח והגאון נתיבות דנמ"י איירי בנתנה ע"מ להחזיר ולכן התקשו מאוד למה מהני בע"מ שתחזירהו ולדעתי המעיין בלשונו יראה דלא איירו במתנה ע"מ להחזיר רק במי שהתנה על חפץ ידוע שזכה מחדש בהחפץ הנ"ל והוא הדין המבואר בר"ן וברא"ש ע"ז פ"ה לענין פועל ועיי' ברמ"א סי' רנ"א ובתה"ד סי' שי"א דשם לא שייך לשון רק ע"מ שתתן לי חפץ פלוני דנמ"י הוכיח רק מגמ' הנ"ל דתיבת לי מורה על מידי דחזי לי וצע"ג איך שגו ברואה מורי ישראל הלא הנמ"י מודה דלא מהני במכר או מתנה רק שור זה הקדש מהני בע"מ שתחזירהו והוא נקודה נפלאה

(ד) מה שהביא ראי' משער המלך דיוכל ליתן אתרוג רע תחת טוב מגמ' הואיל ופטר עצמו בכבש פלא בעיני שזה שיבוש גדול דשם קרבן אינו בר דמים רק לכפר ויוכל גם לכפר בקרבן קטן אבל אתרוג שיוכל למכור ולעשות בו כל מה שירצה איך הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו וכמדומה לי שזה רבות בשנים ראיתי חילוק זה במ"ל בה' קרבנות ואין פנאי כעת לחפש וכ"ת לא נתן ללבו לבחון בכור השכל דבר זה כי יסוד גדול גדול בלימוד שלא לקבץ בלי הבחנה חוץ הלכ' למשה מסיני וקבלת אבותינו מדור דור

ומה שהביא ששמח שמצא מבואר במחנה אפרים דמהני חזרה בע"כ אני לא זכיתי מעולם לראות ספר הנ"ל ואולי יוכל כ"ת נ"י לזכות אותי אם יבא לידו ואני אשלם לו באלף תודו' אשר יתן בעבורו במקח אבל ד' ראה בעמלי כי היום בחצות הלילה מצאתי בנתיבות סי' רמ"א אות ז' וז"ל ועיי' עוד בתשו' הרא"ש סימ' שמ"א דבמתנה ע"מ להחזיר בעי' שיחזיר ברצון אבל כשלא החזיר ברצון וכפאו אותו הב"ד להחזיר נתבטלה המתנה למפרע עכ"ל וכן הביא בחדושים שישו בני מעיי עם ספיקות שלכם אבל חפשתי ברא"ש ולא מצאתי ובודאי יש ט"ס כי הרא"ש נכלל בכללים ולא בסימנים נאמן עלי גאון הגאוני דיין כל ישראל ואקוה מד' שישמח בהערות אלו וישים לבו עליהם היטב כי לפעמים קצרתי ורמזתי על ענינים יקרים בעזה"י

ואיידי אעתיק מה שכתוב אצלי בסוגי' דפרה וטלית גמ' לא צריכא דקאמרי עדים ידענו דלא הי' לו קרקע מעולם והקשה בש"מ דלמא אחד הקנה לו קרקע במתנה ע"מ להחזיר וע"ג קרקע הנ"ל שיעבד המטלטלי' ומהך קרקע לא ידעו עדים יען שאינה שנו לעולמי' ותי' ונ"ל דכל כה"ג לא קנה מטלטלי' אגב קרקע לטרוף ממשעבדי כיון שהוא קרקע דאקני אגבי' מטלטלי' לאו בר גביינא הוי דהא לא אקני' ניהלי' אלא ע"מ להחזיר לאלתר איהו ודאי לענין ששינו נכסי' שאין להם אחריות נקני' עם נכסי' שיש להם אחריות ודאי קונה מטלטלי' אגב קרקע שנתנוה למוכר ע"מ להחזיר עכ"ל והוא פלא להבין דבריו הנאמרים בקיצור

ונ"ל דהכוונה כך דכיון שעל מטלטלי' לא חל שיעבוד רק בצירוף אם משעבד קרקע וא"כ במתנה ע"מ להחזיר הגם שמקבל מתנה יוכל להקנות אותו מתנה ג"כ לאחר במתנה ע"מ להחזיר דעי"כ יוכל לקיים תנאו נמצא דהוי שלו ויוכל ע"כ להקנות מטלטלי' במתנה אגב קרקע אשר לו במתנה ע"מ להחזיר והוא מקנה מטלטלי' לקנין עולם אגב קרקע הנ"ל אשר נותן ג"כ במתנה ע"מ להחזיר זה