מחנה חיים חלק א עה

ושוכר א"כ ידענו דשותפי' ישראלים הדרים יחד מחויבים במזוזה וע"כ הך למען ירבו ימיכם קאי למעט דוקא שותפי' ישראל הדרים יחד מקפיד התורה אבל שותפות עכו"ם עם ישראל פטור ממזוזה ואי ביתך הראשונה בא למעטו שותפו' עכו"ם עם ישראל א"כ למען ירבו ימיכם למה לי ולכן דרשו למען ירבו ימיכם על שותפות ישראל ולמעט שותפות עכו"ם וביתך ע"כ על דרך ביאתך וא"כ גוי וישראל הדרים בבית שותפות שלהם יוכל להיות פטור ממזוזה אך כל זה אם שוכר בית מישראל פטור ממזוזה דדרשי' ביתך דפרשה שני' אבל אי נימא ששוכר בית מישראל מחויב א"כ אי לא כתיב ירבו ימיכם הוי דרשי' ביתך אפי' שותפות ישראל פטור והצריך הכתוב לגלות דשותפות ישראל חייב וא"כ ביתך ראשונה יוכל לבוא למענו שותפות נכרי דמהכ"ת לדרוש טעמא דקרא ומדלא אמרו הכא בחולין מוכח בשותפות נכרי חייב ישראל במזוזה וזה הי' שאלת הר"ר אביגדור ומיושבי' כל הקו' שהקשתי

ובזה יובן תשובת הר"ר חיים שם שכ' אפי' ליכא קרא למעט שותפות עכו"ם אפ"ה פטור ממזוזה כמו בנגעים דמרבי' שותפות ישראל ושותפות עכו"ם פטור ומסיים וז"ל והטעם כיון שיש לעכו"ם חלק בבית זה ועכו"ם לאו בר טמויי בנגעים הרי אין כאן בית שלם לגבי טומאת נגעי' דבעינן בית שלם עם כל זויותיו וכן לגבי מזוזה כיון שיש לעכו"ם חלק בגוף הבית ובשער ועכו"ם לאו בר מזוזה הוא הרי אין כאן בית שלם להתחייב במזוזה ואנן בעינן בית שלם לענין מזוזה דהא ממעטי' בית שאין בו ד' אמות וכן שער שלם בעינן וכי שקלת לחלק עכו"ם הוי חצי בית וחסר ולענין מזוזה ונגעים דהבית עומד בחזקת שניהם וכל פורתא ופורתא יש בו חלק דעכו"ם לא צריך קרא למעוטי עכ"ל מתוקי' דבריו מדבש ונופת צופים הגם אי השוכר חייב במזוזה היינו עכ"פ לישראל הדר בו כל הבית לקנינו והוי כשותף והגם שהמשכיר הוי ג"כ כשותף והוא פטור עתה ממזוזה עכ"פ הוא בר חיוב מזוזה דהא ישראל הוא ואפי' אם נימא שהשוכר בית מגוי חייב במזוזה מדאוריית' הוא דתורה מקפיד מכח הדר בו ונהנה השימוש ולא מבקש שיהי' הגוף שלו ממש עכ"פ כל השימוש נכנס בחיוב מזוזה מכח שכירות או שאלה אבל אם הנכרי דר עמו ממש בבית שותפות אז הגם שישראל דר בו בתורת בעלים עכ"פ אין כאן בית שלם דהא חלק הגוי אשר הוא דר בו פטור ממזוזה דהוא לא הוי בר חיוב מזוזה כלל וא"כ ליכא בית שלם לחיוב מזוזה אבל בישראל השותפי' ודרים יחד הלא שניהם בר חיובים ואיכא כאן בית שלם המחויב במזוזה כנלפענ"ד בהבנת דבריו בעזה"י

ומה שצריך עוד בירור אם ישראל ועכו"ם שותפים בבית וישראל בלבד דר בו אז נ"ל דתלי' אי שוכר מעכו"ם חייב פשיטא דזה חייב דגם הוא דר בתורת בעליו ולא גרע משכירות מעכו"ם אבל אי שוכר מעכו"ם פטור אז גם זה פטור מדאורייתא דבשלמא בשותפות ישראל הגם שא' איכו דר בו עכ"פ הוא בר חיוב מזוזה ונכנס הבית בתורת חיוב מזוזה אם ידור בו בעליו והשותף הדר בו הוא שוכן בו בתורת בעליו ולא בתורת שכירות אבל אם השותף נכרי א"כ לא נכנס הבית בתורת חיוב בר ישראל נחשב השותף כשוכר ובכל זה יש לצדד לחיוב יען שישראל דר בו בתורת בעליו והוא קנינו והמזוזה היא מטעם שמירה והלא הגוי אין דר בו וא"כ מסתבר שחייב בכה"ג במזוזה אבל אי השוכר מחויב מכ"ש השותף ישראל שדר בו לבדו

ומעתה נ"ל דרשב"א וריטב"א ור"ן ורמב"ם אשר מחייבים בשותפות ישראל עם עכו"ם או שוכר ישראל מעכו"ם הוא אם הישראל לבד דר בו אבל הרמ"א שם קאי על המחבר שפוסק שבית שותפי' חייבי' או בית אשה היינו שותפין שדרים יחד בין בבית שלהם או בבית השכור עכ"פ בית שותפי' הדרים יחד מחויבי' ע"ז הביא הרמ"א דוקא שותפין ישראלים הדרים יחד אבל גוי הדר עם ישראל יחד אז בין בית שלהם או בית שכור פטורי' דעל סברת מרדכי הנ"ל בשם הר"ר חיים ליכא שום חולק ולכן לא כת' רמ"א וי"א שפטורים שמשמע שחולק על המחבר או שמרדכי מחולק עם הרשב"א מזה נגלה דרמ"א הבין דליכא כאן פלוגתא כלל דכאן איירי שגוי דר עם ישראל ואקוה שמקום הניחו לי מן השמים

ובנידן שאלתינו כיון שהגוי המשכיר לו את הבית צריך להיות לו חדר פנוי לצורך עצמו ולא בירר לו איזה חדר א"כ הוא שותפות גם בדירה אז בודאי יש לסמוך על פסק הרמ"א דהלא יש כאן צדדים להתיר דילמא כהגהת מיימונית דשוכר בית פטור אפי' מדרבנן דמראית עין ג"כ ליכא דנקרא שם הגוי עליו ואת"ל דיש עליו חיוב מפני מראית עין עכ"פ מצוה דאוריי' לא הוי כשיטת רא"ש ומרדכי ותוס' וריטב"א בב"מ ואת"ל דשוכר מחויב מדאורייתא זה דוקא אם אין לגוי שותפות בדירה אבל כאן בשותפות בדירה פסק הרמ"א אפי' שותפות בבית עם העכו"ם פטור וע"ז ליכא מאן דפליג וישראל הנ"ל לא צריך מזוזה ומכ"ש שלא צריך לפזר ממון או לצאת מן הבית כנ"ל להלכה

ובא לידי תשובה הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל וראיתי שם בסי' ס"ו שחקר על דין דשותפות עכו"ם עם ישראל אם חייב במזוזה תלי' אי השוכר בית חייב וע"כ הטעם דמזוזה חובת הדר משום שמירה וגם שותפות עכו"ם חייב ואי שוכר פטור דבעינן ביתו ממש דרשי' נמי ביתך ולא שותפות עכו"ם ויען דתוס' ורא"ש סוברי' דשוכר פטור לכן פסק הרמ"א כמרדכי ולא כרשב"א דתוס' ורא"ש סוברי' כוותי' אך חזר בו דא"כ למה פסק הב"י כרשב"א הלא התוס' ורא"ש סוברי' כמרדכי מזה נגלה דשותפות יכול להיו' חייב אבל השוכר פטור וא"ב לכ"ע שוכר פטור מדאורייתא וא"כ השאיר דברי הש"ך בסי' רפ"ו ס"ק ק"ח דכל ל' יום פטור השוכר יען דלא נקבע דירתו והשיג עליו זה הטעם אם השוכר מחויב מדאורייתא אבל כיון דקיימ"ל דשוכר פטור מדאוריי' כדעת תוס' ורא"ש וגם הרשב"א סובר כן כאשר הוכיח א"כ גם דעת המחבר דשוכר חייב מדרבנן וא"כ הוי הטעם יען דקודם ל' יום ליכא מראית עין והניח דברי הש"ך בצ"ע יעו"ש

ואומר אני במכ"ת ימחול לאלף ששוכר בית חייב מדאורי' כדעת ריטב"א בחולין ור"א ור"ן וכן הוא דעת רמב"ם שאפי' שוכר מגוי מחויב מדאוריית' וכן הבין הגמ' שהבאתי שנתקשה אמאי שוכר בית מישראל חייב מדאורי' למה לא נדרוש ביתך כמו כסותך ומסיים ודעת העמוד אפי' שוכר מנכרי חייב משמע כמו ששוכר מישראל הוי דאוריית' וכן הב"י הביא דעת הר"ר מנוח דעד ל' יום פטור דלא הוי דירה וע"כ דסובר דשוכר חייב מדאוריי' וכן הביא שדעת ירושלמי סוף מגילה ואעתיק לשון ירושלמי וז"ל השוכר בית מישראל צריך ליתן מזוזה השוכר בית מנכרי צריך ליתן מזוזה עכ"ל משמע דשוכר מישראל ומעכו"ם שווין הם ומשמע ומכ"ש שותפות עכו"ם וישראל דר בו בלבד בודאי מחויב מדאורי' כדעת רשב"א וליכא מאן דחולק על זה אפי' תוס' ורא"ש מודי' לזה ורמ"א שפוסק שותפות עכו"ם פטור הוא אם הגוי דר עם ישראל בשותפות וליכא מאן דחולק על זה ולכן הוצרך הש"ך ליתן טעם דקודם ל' לאו דירה הוא וק"ל

עוד הביא ראי' דרש"י סובר שותפות עכו"ם פטור דרש"י כ' אבולי דמחוזא רובן ישראל משמע אבל מחצה על מחצה או רוב נכרים פטור דלא כרשב"א במכ"ת שאני התם דהוי שותפות בדירה אז בודאי שותפות נכרי פוטר לכ"ע כדעת הר"ר חיים שהביא המרדכי שכ' וז"ל וכן שער שלם בעינן עכ"ל דתורה אמרה ובשעריך היינו שער שלם חבל אם יש לכותי חלק בו אין כאן שער שלם אבל ברוב ישראל