מחנה חיים חלק א עד

נדרים פ' השותפין וכן הערותי למעלה שהוא דעת רשב"א דשותף ישראל עם גוי חייב אבל שוכר פטור אבל עכ"פ לא גרע שותפות משוכר ובשוכר ישראל מעכו"ם דעת ר"ן ור"א וריטב"א וירושלמי ורמב"ם דחייב מדאוריית' ולשאר שיטות הוא תוס' ורא"ש וריטב"א בב"מ ומרדכי דחייב עכ"פ מדרבנן וא"כ איך עלה על דעת רמ"א לפסוק ששותפות עכו"ם עם ישראל פטור ממזוזה והוא פליאה גדולה וצע"ג

ונלע"ד בעזה"י לבאר דלא נוגעין בעדותן זה לזה כלל ואעתיק לשון המרדכי פ"ח וז"ל שאל הר"ר אביגדור את רבי חיים בית ישראל ועכו"ם שותפין בו אם חייב במזוזה מההיא דראשית הגז דלא קאמר אלא ביתך ל"ל למעוטי שותפות עכו"ם מכלל דשותפות עכו"ם חייב במזוזה או דלמא כיון דכתיב למען ירבו ימיכם דמרבה מיני' שותפו' ממילא שמעי' שלא ריבה הכתוב אלא בשותפין ששניהם ישראל שהקפידה התורה ברבוי ימיהם ומביתך לא מצי למעוטי שותפות עכו"ם דא"כ ימים [צ"ל ימיכם] למה לי אם נאמר מביתך דפרשה שני' ההוא למעוטי שוכר ושואל דפטור עכ"ל

ולכאורה השתוממתי על המראה מה שסיים הר"ר אביגדור וז"ל ומביתך לא מצי למעוטי שותפות עכו"ם דא"כ ימיכם ל"ל אם באמר מביתך דפ' שני' ההוא למעוטי שוכר ושואל דפטור עכ"ל (א) מה ביקש בזה הלא הוא כדבר שפתים הלא כבר ביאר ספיקו מי נימא מדלא תירץ הגמ' ביתך למעוטי שותפות עכו"ם מכלל דשותפות עכו"ם חייב או נימא דמקרא דמרבי' שותפות למען ירבו ימיכם כבר ממועט גוי וא"כ למה לן עוד קרא ודרשו ביתך דרך ביאתך וא"כ ספיקו כבר ערוך למה לו להוסיף ומביתך לא מצי למעוטי הגם אי יכולין למעט עכ"פ הוי דבר המותר (ב) מה שכ' א"כ אי ביתך ממעט שותפו' עכו"ם א"כ ימיכם למה לן הוא מחוסר הבנה הלא אם לא כתיב ימיכם הו"א אפי' שותפות ישראל פטור כס"ד דגמ' יען דכתיב ביתך דידך אין שותפות לא אבל יען דכתיב ימיכם ידעי' דשותפות ישראל חייב וא"כ ביתך למה לן ע"כ למעט שותפות עכו"ם הלא בכל הדרשות דרשו שם כן אי צאנך אפי' שותפות ישראל פטור רק מבכורות בקרכם ידעי' אפי' שותפות ואלא צאנך למעט שותפות עכו"ם וכן כולם וא"כ ה"ה כאן אי לא כתיב ירבו ימיכם אפי' שותפו' ישראל פטור יען דכתיב ביתך וצע"ג (ג) שסיים אם נאמר ביתך דפרשה שני' למעוטי שוכר ושואל עכ"ל הוא פלא דילמא שוכר ושואל פטור ושותפין חייב דשאלה לא קני' ושכירות לא קני' אבל שותפו' טוב ואין לדברי' הנ"ל הבנה איך יש להם שייכות לזה הענין (ובמרדכי סוף ע"ז יש שינוי לשון גדול בזה יעו"ש)

אמנם מאוד עמקו מחשבות הר"ר אביגדור והוא דאקדי' דנ"ל דהגם אי שכירות או שאלה קני' הוי רק שותפות דשוכר עם המשכיר שותפי' בגוף הדבר לזה קנין הגוף ולזה קנין פירות דכל קנין גמור עוקר שם בעליו הראשונים אבל שכירות או שאלה לא עוקר שם בעלי' ראשונים והארכתי בזה בתשובה אחת והבאתי סמוכי' מב"ק דף ע"ו ומריטב"א ע"ז דף ט"ו ומבעה"ת הובא באלי' רבא סי' רמ"ו יעו"ש ואם שותפי' ישראלים חייבי' במזוזה כדמוכח מלמען ירבו ימיכם ה"ה השוכר בית מישראל יהי' חייב במזוזה דזה הוא שותפות ישראל ודו"ק

בכל זה אני אומר דבר חדש הגם ששוכר הוי שותף ושותפי' ישראלים חייבי' במזוזה אעפ"כ השוכר עם המשכיר פטור ממזוזה דמזוזה הוי חיוב דוקא ע"י שאדם דר בו אבל מי שיש לו בתים ואינו דר בם פטור דמזוזה חובת הדר פירשו כל הראשונים אם אדם אינו דר בביתו הבית פטור ממזוזה וא"כ מאי מועיל ששכירות קני' והוי השוכר שותף עם המשכיר הלא המשכיר אינו דר בו ומכח חלקו הבית פטור ממזוזה ולא נשאר רק חלק השוכר שהוא דר בבית ויהי' חייב עכ"פ יש בבית זה כח משכיר שפטור מן מזוזה אבל אם שני בעלי בתים דרים ביחד בבית שותפו' שלהם א"כ שניהם נכנסו בחיוב מזוזה שבא מכח דירה רק עכ"פ אין הבית מיוחד לאחד זה הוא דומה לב' ישראלים שיש להם בשותפו' צאן או עיסה שמחויבי' יען שעל שניהם חל חיוב מעשר או חלה וא"כ מפסוק למען ירבו ימיכם אנו מרבי' דוקא שותפי' ישראלי' שדרים ביחד בבית שותפות שלהם אבל שכירות ישראל מישראל דמשכיר הוי ג"כ שותף והוא פטור בבית הזה ממזוזה מהכ"ת יהי' השובר חייב הלא כח המשכיר בבית זה לא נכנס בחיוב מזוזה וא"כ הגם ששותפי' ישראל חייב מלמען ירבו ימיכם בכל זאת שוכר או שואל הגם ששכירו' קני' פטור השוכר או השואל ממזוזה והבן זה

אך צריך לברר אם יש לשני ישראלי' שותפות בבית ואחד משותפי' דר בו אז נ"ל דמחויב עפ"י דין במזוזה דהוא אינו דר בתורת שכירות או שאלה אלא בכח קנין עצמו יען שהך בית הוי קנינו דהא הבית נכנס בחיוב אם בעליו ידור בו והלא ישראל הדר בו הוא דר בתורת בעליו ולא בשכירו' ושאלה רק מכח קנין גופו וממונו וראי' לזה הלא דרשינן ביתך למעט שאלה ושכירות ולא נאמר למענו שותפו' בכה"ג דלא דר בו אלא שותף אחד אלא פשיטא יען דמזוזה לשמירה אם דר בביתו בקנין ממונו אז לא נאמר למענו אם דר בתורת קנינו אלא אם דר בתורת שכירות ושאלה דאין לו בגוף הבית קנין ממש אבל אחד משותפין שדר בו בתורת בעה"ב חייב במזוזה והבן

ולכאורה מסתבר אם עכו"ם וישראל שותפי' בבית וישראל בלחוד דר בו יהי' חייב דעכ"פ הוא דר רק בתורת בעלים וכן הוא דעת רשב"א בחולין כאשר אבאר אי"ה אבל י"ל שיש הבדל זה דוקא אם הבית כולו עכ"פ מבר חיוב במזוזה אבל שותף גוי יש חלק אשר לא נכנס בתורת בעליו בחיוב מזוזה כלל וזה דעת הר"ר חיים כאשר אבאר אי"ה

אבל אם ישראל וגוי דרים ביחד בבית שותפות שלהם יש לחקור הלא הישראל דר בתורת בעליו אי נימא שיתחייב ג"כ במזוזה או נימא דוקא שני ישראלי' הדרים ביחד מרבינן מלמען ירבו ימיכם דתורה חפיצה ברבוי ימיהם אבל אם דר עם הנכרי פטורי' יען שלא הקפידה התורה ברבוי ימיו ובשותפות צריך דוקא להיות ירבו ימיכם וק"ל

ומעתה יובנו דברי רבינו אביגדור שחקר יען דלא משני ביתך בא למעט שותפות נכרי אם גוי וישראל דרים יחד בבית שותפו' שלהם מזה משמע לכאורה כיון שעכ"פ הישראל דר בתורת בעלי' בתוך ביתו חייב או נימא הלא אפי' שותפי' ישראלים הדרים יחד לא שמענו אלא מדכתיב למען ירבו ימיכם היינו שדרים יחד בבית וחייבים במזוזה דתורה חפץ בחיות שניהם ממילא משמע אי שותף אחד הדר עמו הוא גוי פטור וכ"ת מנ"ל לדרוש טעמא דקרא הלא הי' טוב אם הגמ' אמר ביתך למעוטי שותפות עכו"ם ומדלא אמרו כן נשמע דלא דרשי' טעמא דתורה מקפיד דוקא על ריבוי של כל הדרים אלא אפי' אם ישראל וגוי דרים יחד מקפיד התורה על חייו וצריך מזוזה ע"ז ביאר הר"ר אביגדור דאי אפשר למידרש ביתך למעוטי עכו"ם בשותפות ישראל דא"כ למה לתורה למען ירבו ימיכם לדרוש שותפות ישראל וכי תשיב דאל"כ ס"ד דאפי' שותפות ישראל פטור זה אי אפשר דהא מביתך השני דרשי' שבית שאול או שכור פטור ממזוזה ואם שותפי' ישראלים הדרים יחד יהי' פטורי' פשיטא דשואל או שוכר פטור דשם המשכיר אשר הוא שותף לא נכנס בחלקו בחיוב מזוזה בבית זה דהא אינו דר בו והלא אפי' שותף ממש אשר דר בו בתורת בעליו ונכנס לכלל חיוב מזוזה פטור יען שאינו ביתו מיוחד מכ"ש שואל ושוכר פטור וא"כ מדצריך ביתך למעט שואל