מחנה חיים חלק א עב

חדר אחד פנוי אולי כאשר יבא בקיץ בערב לטייל בפרדס ולא יוכל לשוב לביתו שיעצרנו הגשם שיהי' לו מקום ללון ועכשיו ראה הגוי מזוזות על פתחי ישראל ואמר לו אם לא יסור זה יעזוב מיד את ביתו שריעיו אשר באו עמו צחקו עליו לאמר שלקח יהודי לשומר כדי שהמכתבי' ישמרו הפרדס ועתה שאל הישראל כדת מה לעשות הלא כבר פיזר ממונו לעשות חנות וגם אם יתן כל הון לא ימצא בתוך השנה מקום פרנסה אולי יש מזור ותעלה עפ"י התורה שיוכל לדור שם עד תום השנה בלי מזוזה

תשובה לכאורה כיון דחיוב מזוזה הוא עשה דאוריי' א"כ צריך לפזר עליו מהונו ומאודו עד חומש כמבואר בא"ח סי' תרנ"ו במג"א סק"ז וביו"ד סי' קנ"ז בש"ך סק"ג וא"כ יש לישראל להדר במצוה עד חומש ואם לא יכול להשיג אז אנוס הוא ועכ"פ צריך להשתדל בדין או לפזר ממון לקיים מ"ע של מזוזה והוא פשוט

אמנם כד דייקת יש לעיין בדבר זה דהגם דמבואר בש"ע יו"ד סי' רפ"ו דשוכר בית מעכו"ם חייב במזוזה רק יש הבדל שבא"י חייב מיד ובח"ל אחר שלשי' יום ועיי' בש"ך שם ס"ק כ"ט בכל זה יש לחקור לדעת (א) אם הוא מ"ע דאורייתא (ב) אם הוא רק מדרבנן (ג) אם הוא רק מפני מראית העין (ד) אם השוכר מעכו"ם לא הוי כשותפות עכו"ם ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י

הנה בחולין דף קל"ה ע"ב אמרו בגמ' מזוזה אע"ג דכתיב ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו ימיכם וימי בניכם אלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה דרך ביאתך מן הימין בתוספ' ד"ה ביתך וז"ל תימא אמאי לא אמר שותפת דעכו"ם כדקאמר בכל הני דלעיל עכ"ל

וראיתי בריטב"א חולין דף קל"ה וז"ל ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה אבל ליכא למימר דאתי למעוטי שותפת דאפילו הי' הבית כולה של אינה ישראל וישראל דר בו חייב במזוזה דקיי"ל מזוזה חובת הדר היא וישראל בכ"מ צריך שימור עכ"ל מבואר דסובר דמן התורה שותפת ככרי עם ישראל או אם ישראל שוכר בית מנכרי חייב במזוזה דאם מדרבנן הוא א"כ אכתי נשאר הקושי' למה לגמרא לתרץ דרך ביאתך בימין ולא משני דקרא קאי למעט שותפת או אם שוכר בית אלא פשיטא דריטב"א סובר דמזוזה חובת הדר מטעם שמירה ודאורייתא הוא ומכ"ש אם ישראל שוכר בית מישראל שחייב השוכר במזוזה מדאורייתא ודוק

וכפתשגן הדברי' מצאתי שם בחי' ר"ן וז"ל ביתך דרך ביאתך וא"ת ואמאי לא אמרי' ביתך למעוטי שותפות דכותי כדאמרי' בכל הני דלעיל תירץ הרא"ה ז"ל משום דמזוזה חובת הדר הוא ולשמיר' עשוי' ואפי' בשותפו' אינו ישראל הדר בו חייב דאטו מי גרע בית זה של שותפו' מבית של כותי שישראל הדר בו חייב לעשות בו מזוז' עכ"ל הרי מבואר דר"א ור"ן סברו ג"כ דבין שותפות ישראל עם עכו"ם חייב הישראל במזוזה וה"ה ישראל השוכר בית מנכרי חייב במזוזה מדאוריי' וכדברי הריטב"א

ומצאתי לרשב"א בחידושיו בחולין דף הנ"ל שכ' וז"ל וא"ת אמאי לא אמרי' ביתך למעוטי שותפות ככרי כדאמרי' בכל הני דלעיל נ"ל משום מזוזה חובת הדר הוא ולשמירה עשוי ואפי' בשותפות דנכרי ישראל הדר בו צריך שמירה עכ"ל מדבריו נגלה דישראל השוכר בית מנכרי פטור ממזוזה מדאוריי' ואפשר ה"ה ישראל ששכר מישראל דעכ"פ לא הוי הבית של ישראל כלל דשכירות לא קני' כאשר אבאר אי"ה לקמן אבל שותפות נכרי עם ישראל שנקרא גם בית ישראל אז מסתבר שחייב במזוזה יען דמזוז' הוא שמירה אשר צריך ישראל אם דר בביתו אשר הוא קנינו ואטו יען שיש גם לגוי חלק בו לא צריך שמיר' ודו"ק

וראה שמצאתי מרגליות טובה להגאון ר' נחום טריביטש ז"ל בקובץ על הרמב"ם פ"ו מה' מזוזה הל' י"ב על אשר נתקשה הכ"מ שרמב"ם שינה סדרו מתחילה ביאר המזוז' צריך לקבוע בימין ואח"כ כ' בית שותפין חייב במזוז' שקשה למה לא כתב דין הנ"ל מקודם אשר ביאר כל אופני בית אשר חייבי' במזוזה וצע"ג ותי' הגאון ז"ל דלכאורה יש למעט מן ביתך שותפות עכו"ם רק יש סברא אטו מזוזה כשאר מצות הלא הוא להאריך ימים וא"כ גם שותפו' עכו"ם יהי' ישראל הדר בו חייב שכן כתב בס' ברכי יוסף אבל מכל מקום בעבור הסברא לא נעבור על מיעוט הקרא ביתך למעוטי שותפות עכו"ם לכל הפחות דאל"כ ביתך למה לי אבל יען שיש לנו דרש שביתך בא להורות דרך ימין וא"כ ליכא יתר בקרא ואזלי' בתר הסברא דשותפות עכו"ם חייב וע"כ הקדים הרמב"ם דין דמזוזה צריך להיות בימין ואם קבעה בשמאל פסול דילפי' מקרא דרך ביאתך וא"כ כותב סתם בית שותפין חייב במזוזה אפי' שותפות עכו"ם והבן כי הוא דבר נחמד ואלו ראה הגאון דעת הריטב"א ור"א ור"ן ורשב"א (וכן נ"ל ראי' מירושלמי סוף מגילה וז"ל תפילין ומזוזה הי קדים שמואל אמר מזוזה קודמת ר"ה אמר תפילין קודמין מ"ט דשמואל שכן נוהגת בשבתות ויו"ט מ"ט דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ים והולכי מדבר עכ"ל ולמה נקט שמזוזה אין נוהגת במפרשי ים ולא נקט שאינה נוהגת בכל בתים השכורי' ושאולי' ושותפות נכרים אלא פשיטא דכולם חייבי' מדאורייתא כדעת ראשונים שהבאתי) שסוברי' כן ששותפות עכו"ם חייב מה"ת הי' שמח כי הולך בבטח בדרך ראשונים אחד

ובזה פלא בעיני על הרמ"א יו"ד סי' רפ"ו סעיף א' פוסק דשותפות עכו"ם עם ישראל פטור ממזוזה ובסעיף כ"ג שפסק המחבר השוכר בית מעכו"ם חייב במזוזה ורמ"א אינו חולק עליו והוא פלא בכפלים (א) איך פסק כדעת מרדכי דשותפות עכו"ם פטור והניח דעת ריטב"א ור"ן ורשב"א ור"א ורמב"ם ופוסק כדעת מרדכי וצע"ג (ב) אם שותפות עכו"ם פטור מכ"ש אם ישראל שוכר מעכו"ם דמלשון רשב"א משמע שותפות עכו"ם חייב ושכירות מעכו"ם פטור וא"כ למה פסק הרמ"א בשותפות לפטור ובשכירות מעכו"ם מחייב וצע"ג

ועיינתי בב"י וראיתי שמביא בבד"ה דעת רשב"א שמחייב בשותפות עכו"ם דלא כמרדכי וא"כ מן התימא דרמ"א חלק על פסק המחבר שהוא כרשב"א ופסק כמרדכי ובסוף הסי' הביא הב"י דברי הג"מ פ"ה מה' מזוזה שדעת ר"י ששוכר בית מעכו"ם פטור הישראל ממזוזה אבל הרמב"ם פוסק דשוכר בית מעכו"ם חייב במזוזה וכן הביא הסמ"ג בשם ירושלמי יעו"ש אך א"כ יפלא בעיני אם הירושלמי ורמב"ם מחייבי' במזוזה אם ישראל שכר בית מעכו"ם ומכ"ש אם ישראל גם שותף לגוף הבית דבודאי חייב במזוזה וא"כ יפלא למה לא הביא הב"י בבד"ה שדעת רמב"ם וירושלמי כרשב"א דלא כמרדכי ומכ"ש שלא הי' לו לרמ"א לפסוק כמרדכי נגד דעת רמב"ם וירושלמי ורשב"א וצע"ג

ונלע"ד מתחילה אחקור בדבר אם ישראל שוכר בית מישראל אם מחויב מדאורייתא במזוזה או לא מי נימא דהתורה כתבה ביתך בבית שלך אם תדור בו אז יש חיוב מזוזה אבל אם ישראל שכר בית מישראל פטור ממזוזה מדאורייתא יען דבית אינו שלו והמשכיר פטור מלעשות מזוזה יען דאינו דר בו או נימא כיון דהבית של ישראל והדר בו הוא ישראל בודאי הדר בו חייב מדאורייתא וצע"ג

בהגהות מיימונית פ"ה מה' מזוזה אות ז' כ' וז"ל אבל הני בתים ששוכרי' ישראל מגוים פסק ר"י דפטור ממזוזה דכתיב ביתך ולא בית אחרים כדאמרי' גבי טלית שאולה כל שלשים יום פטורה מציצית דכתיב כסותך