מחנה חיים חלק א סז

מא"ל וצ"ל בהתנה הא לסברת הבע"המ בגוף הקדושה גם רבא סובר הזמנה מילתא א"כ קשה גם לרבא וא"כ היה לגמ' להקשו' בכלל מאי מהני חדתא הא הזמנ' מילתא וצע"ג אלא ע"כ כמש"ל דרק בשם קדושה כנגד חול מהני הזמנה לגוף הקדושה אבל לבחור שם משם גבוה מעל גבוה לא מהני הזמנה לרבא ודו"ק

אך יש להשיב על קושי' בן אחי ני' דילמא לעולם אם עיבד העור לס"ת אסור לתפילין דכיון דהזמנ' בגוף הקדושה מילתא והוא הזכיר קדושת ס"ת וא"כ נתפס בו קדושה החמורה אבל בתפילין של ראש ושל יד דשניהם שוין בשעת עיבוד העורות או בכתב פרשיות כי שם תפילין אחד הוא רק בשעה שעושה שי"ן ותבנית ד' בתים אז מבדיל בין קודש לקודש אז בודאי לא חידש הבע"המ דהזמנה בקדושה מילתא דהא כבר היה מקודש רק רוצה להגביה הקדושה ממעלה למעלה רק בשעה שפועל לעשות מחול לקודש חידש הבע"המ דהזמנה מילתא יען שמקדש הדבר אבל לעולם אם מקדש בהזמנה מחול לקודש אם הזמין לקדושה חמורה פועל הזמנה להיות קודש קדשים דהא בשם קדושה חמורה שינה מחול לקודש וכיון דאהני אהני והבן זה

ובזה יש לי נקודה נפלאה על המג"א שהביא ראי' לדברי הלבוש מסי' מ"ב שמותר לעשות משל חדתא משל ראש לשל יד והוא פלא דשם בא הזמנה לשל ראש אחר שכבר נתקדש' בעיבוד דעיבוד וכתב הוו שוין בשל ראש ושל יד רק הזמין מקדושה לקדושה וזה מוכח בגמ' למ"ד הזמנה לאו מילתא לא מהני הזמנה מקדושה לקדושה אבל כאן בסי' ל"ב דאיירי דעיבוד עור של חול לס"ת והזמנה לגוף הקדושה מילתא וא"כ כיון דאהני הזמנה לעשות משל חול קודש ופעל קדושה חמורה להיות ממנו ס"ת מנ"ל דמותר להוריד לתפילין שנאמר שהזמנ' פעלה במקצת להיות נתפס בקדושה ואעפ"כ מותר לעשות ממנו תפילין וצע"ג כעת

ובעומק העיון ראיתי ראי' לזה דע"כ לבע"המ אי אמרי' הזמנה מילתא לגוף הקדושה ע"כ כיון שמשנה מחול לקדש מהני מיד לתפוס החומר בקודש דאל"כ דרק שם קודש תופס אבל לא במעלות הקודש א"כ למה פסק הב"י בסי' ל"ב דעיבוד דמזוזה לא מהני לתפילין אפי' אי מזוזה צריך עיבוד דמזוזה קדוש' קלה ותפילין קדוש' חמורה וקשה הלא עכ"פ אינו נתפס בו רק קדושה קלה אפי' אם יעשה עיבוד לשם תפילין וא"כ מה לי שעיבוד נעשה לשם תפילין או לשם מזוזה אלא ע"כ אם עובד לשם תפילין נתפס בו חומר הקדושה בקדושת תפילין וה"ה אם מעבד לשם ס"ת נתפס בו קדושת ס"ת ודו"ק

אך קושי' זו קשה בכל אופן לשיטת רש"י דלכך אין צריך עיבוד יען דהזמנה לאו מילתא ולא פועל כלל לכך לא צריך עיבוד וא"כ כיון דלשיטת הב"י מותר לכתוב תפילין על קלף המעובד לס"ת א"כ קשה למה צריך לעבוד לשם ס"ת הלא יכול לשנות אפי' למזוזה והוי רק כאילו נעבד רק למזוזה וא"כ למה פסקי' אם הי' עיבוד למזוזה פסול לס"ת הלא אפי' אם יעשה עיבוד לס"ת יכול לשנות לתפילין או מזוזה ולא פעלה ההזמנה וא"כ לא יצרך כלל עיבוד לשם ס"ת והוא קושי' גדולה מהגאון מהר"ם בנעט זצ"ל בספרו ביאור מרדכי בד"ה ואכתי קשה יעו"ש

הן אמת כי לא אכחד תחת לשוני כי קושי' הגאון מהר"ם לק"מ בעזה"י והוא כפי מה שבארתי באות א' דלכך כשר התפילין על קלף ס"ת או מזוזה על קלף ס"ת ותפילין יען דבכלל מאתים מנה דבכלל קדוש' חמורה נכלל בו קדוש' קלה וכן הבין השג"א וא"כ הגם דפסקי' דמזוזה או תפילין צריכי עיבוד קדושה שלהם וזה לא נעשה אעפ"כ כשר יען דנעש' עיבוד לס"ת והוי קדושתם בכלל א"כ בכל אופן פעל העיבוד לשם ס"ת דלולא שפעל לקדושת ס"ת שחמור מקדושת' היו התפילין ומזוזה פסול דהא לשמם לא נעשה עיבוד רק יען שפעל על החמור נכלל קדושתם בו ומכ"ש אי אמרינן דוקא יען שס"ת חמור פועל על הקל אבל שוה בשוה לא מהני א"כ בודאי ניכר שפעל הזמנה קדושה חמורה וא"כ לק"מ מה פעל דעיבוד לשם ס"ת הא יכול לשנות לקדושה זה אינו הלא הטעם דיכול הוא לשנות הוי הטעם יען דפעל על הקל אבל בסוגי' אי הזמנה לאו מילתא ויכול ליקח החפץ שהזמין לדבר חול אין הנועם יען דפעל על הקודש פעל על החול נהפוך הוא אם הזמנה הוא פועל לקודש לא היה רשאי לשנות לחול רק יען דהזמנה לאו מילתא ולא פעל בקודש לכן רשאי לשנות לחול ושפיר כתב רש"י א"כ עיבוד למה לי אבל כאן דמה דרשאי לשנות לקדושה הקלה הוא מטעם יען דפעל לקדוש' החמורה ובכלל מאתי' מנה והבן כי החילוק עמוק מאוד אבל אי אמרי' כאשר בארתי למעלה בבע"המ דאין הזמנה תופס לקדושה חמורה רק לשם קדושה בכלל א"כ בודאי תקשי מה פועל הזמנה לעיבוד ס"ת וע"כ דתופס בקדושה חמורה וא"כ נשאר הקושי' איך רשאי לכתוב עליו תפילין הא אין משנין מקדוש' חמורה לקלה וצע"ג

ונלע"ד להסביר בעזה"י דברי הלבוש ואחדש דבר חדש כפי אשר יורוני מן השמים הא דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה ילפי' או מן פסוק ויקם משה את המשכן או מן מחתות החטאי' האלה בנפשותם עיי' מגילה כ"ו ומנחות צ"ט והא דוקא אם כבר נגמר החפץ קדושה ולא חסר כי אם לעשות בו המצוה אז כיון שהוכן לקדושה חמורה אין מורידין לקדושה קלה אבל אם דבר הוא הכנה לקדושה חמורה אבל עדיין חיסר עוד בו דבר לאיזה תכלית יהי' חפץ הקדושה פועל כמו בקלף ספר תורה שחסר עוד הכתיבה שהוא שורש הקדושה שבעבורו נתקדש העור וכל זמן שלא בא לו תשלום הקדושה הוא הכתיבה אין ראוי' לעשות בו המצוה שתפילין בלא כתב ובלא בית אין ראוי' להנחה וקלף בלא כתיב' לא נקרא ס"ת דמה יקרא בו אז אין בו איסור להוריד מקדוש' חמורה לקלה דשם הי' המשכן שלם וראוי להקים וכן המחתו' נגמרו וראוי' לקטורת וזה חידש הלבוש בהזמנה לבד הגם שנתקדש בקדושה חמורה אין בו איסור הורדה דדוקא בתפילין שבלו שאין עושי' מהן מזוזה או מתפילין של ראש אין עושי' של יד שם הזכירו חכז"ל מעלין בקודש ולא מורידין יען שנגמר כבר חפץ הקדושה אבל בהזמנה בלבד שלא נגמרה הקדושה לא חידשה התורה דין הנ"ל ועיי' היטב בג' פירושי' ברש"י מנחות דף צ"ט ודוק היטב

ולפ"ז נפלא מאוד בעיני על המג"א בסי' ל"ב סק"י הנ"ל שמביא ראי' לדברי הלבוש מסי' מ"ב דבחדתא רשאי לשנות לשל יד יעו"ש ולפמ"ש שאני התם הגם שהוא חפץ קדושה דהא כבר נגמר התפילין של ראש ושייך בו דין מעלין בקודש ולא מורידין רק יען שהזמנה לאו מילתא ולא פעל מה שקבע גבוה מעל גבוה בקדוש' ולא נקרא שעלה בקודש דע"י הזמנה לא עלה כלל אבל בדין הב"י באמת עלה בקודש דהא כשר לס"ת אבל יען שעלה רק להזמנה ולא נגמרה הקדושה להיות ראוי לשימוש אז מותר להוריד מקדושה חמורה לקלה כנלענ"ד בעזה"י ברור ונכון

ולפמ"ש יאורו עיניך להבין דברי מס' סופרים פי"ד וז"ל תפילין שבלתה אין עושי' אותה מזוזה ומזוזה שבלתה עושי' אותה תפילין לפי שמעלין בקודש ולא וורידין עכ"ל והוא פלא איך עושי' ממזוזה תפילין יען דהוא מקדוש' קלה לקדוש' חמורה הא לא הוי עיבוד וכתיב' לשם תפילין כן הקשה בקונטרס חיבת הקודש בספר טיב גיטין וצע"ג

עוד הקש' בן אחי הבח' החרוץ כבוד ר' משה נ"י הלא לרמב"ם מזוזה עיבוד לשמה ואיך מהני לתפילין וצע"ג

עוד הביא בקונטרס חבה"ק קושי' בשם אביו הגאון ר' צבי חרי"ף זצ"ל לירושלמי תפילין שבלו עושי' מהן מזוזה יען