מחנה חיים חלק א סו

לשם חובתכם דהך כתיבה יהיה לשם חובה לשם ס"ת וגבי מלך דרשי' וכתב לו לשמו היינו ג"כ מן וכתב דרשי' שיהי' משלו ומלו דרשי' לשמו לשם מלך שלמה ועיי' בתוספתא סנהדרין דדרשו מן וכתב לו שני דברים שלא יתנאה בשל אחרים ושיהי' נכתב לשמו ולפמ"ש הרמב"ן נכון דמן תיבת וכתב דרשי' לא בשל אחרים ומן תיבת לו דרשי' לשמו וכבר הארכתי בקונטרס שלי אשר סדרתי על מצות עשה של כתיבת ס"ת בעז"הי דבאמת אין לנו ראי' אם הגוילי' אין רשאי' להיו' של הפקר או איסור הנאה וצע"ג וא"כ יען שיש קפידא שס"ת צריך להיו' עכ"פ הכתב משלו ותפילין לא צריך שלו זה היא החומרא כנלענ"ד

אבל גם זה אינו דלענין קיום המצוה של כתבו צריך זאת אבל ודאי הספר קדוש אפי' אם לא נכתב משלו ואין זה חומר של קדושת ס"ת כנגד תפילין והבן

סוף דבר הכל נשמע דנאמן עלינו דיין הגדול הב"י דתורה חמורה מתפילין וא"כ מהני עיבוד של ס"ת לתפילין ומכ"ש למזוזה והטעם דבכלל מאתי' מנה אבל דוקא בהכנה אבל אם היה כותב תפילין בקדושת ס"ת או שכתב מזוזה בקדושת תפילין נ"ל דלא יצא דשם הוי גמר הדבר וצריך להיות הכתיבה בשמו של עצמו כמו שצריך כל קדשי' להיות נשחטים בשמו של כל אחד ואחד ורק בהכנת עיבוד חידש הב"י זה כנלענ"ד והבן

(ב) אמנם יש לחקור אי ס"ת הוי קדוש' חמור' א"כ איך רשאי נכתוב עניו תפילין או מזוזה הלא אין מורידין מקדושה חמור' לקלה והך אין מורידין מעכב אפי' אם לית לי' תפילין או מזוזה כדמוכח במנחות דף ל"ד דפריך על דין דמי שאין לו אלא ב' תפילין של ראש דלוקח אחד לשל יד מהא דתנן מתפילין של ראש אין עושין של יד יעו"ש וקשה הלא כאן אין לו של יד וע"כ אפי בדיעבד ועיי' במג"א סי' מ"ב סק"א

ונלענ"ד לבאר בעזה"י ויען כי מלאכ' שמים היא אתהלכה ברחבה כפי אשר חנן אלקי' עבדו ראיתי במג"א סי' ל"ב סק"י הביא בשם הלבוש שהעיר בזה איך התיר הב"י לעשו' מקלף של ס"ת תפילין הא אין מורידין מקדושה חמורה לקלה כמ"ש בסי' מ"ב ותי' וז"ל הכא שאינו אלא הזמנה ומותר לשנות לקדושה קלה אבל לדבר חול אסור לשנות עכ"ל הלבוש ומג"א הוסיף וז"ל וכ"מ בסי' מ"ב שכתב שמותר לעשות מתפילין חדשים של ראש לשל יד ואע"ג שנכתבו לשם של ראש עכ"ל

וראיתי במח"הש שפי' מ"ש הלבוש הכא שאני שאינו אלא הזמנה הוי הכוונה דקיי"ל כרבא הזמנ' לאו מילתא יעו"ש והוא פלא בעיני הא הרמ"א פסק בסי' מ"ב דבגוף קדושה הוי הזמנה מילתא וקלף שנעבד לשם ס"ת אסור לכתוב עליו חול וא"כ למה לא השיג כאן בסי' ל"ב הרמ"א דאסור לכתוב על קלף תפילין וצע"ג

ולכאורה יש ליישב דדוקא שאסור לשנות לחול פסקינן הזמנ' מילתא אבל להיות הזמנה מילתא לענין שיהי' אסור להוריד מקדושה חמורה לקלה לא אמרי' הזמנה מילתא אפי' בגוף הקדושה דאין הזמנה פועל כל כך להיות בו איסור דאין מורידין רק אם כבר נעשה בו שימוש קדושה דעיי' רש"י מגיל' דף כ"ו שהביא דדרשי' אין מורידין ממחתו' חטאי' האלה בנפשותם יעו"ש ושם היה כבר שימוש קדושה אבל בהזמנ' בלבד לא אמרי' בו דאין מורידין וא"כ אין כוונת הלבוש כדפי' המחצ"הש דהזמנה לאו מילתא אלא אפילו דפסקי' הזמנה מילתא כיון דלא היה אלא הזמנה הוי הדין דמורידין וזה שכתב הלבוש הכא שאני שאינו אלא הזמנה עכ"ל ולא הזכיר דהזמנה לאו מילתא ולכן שתק הרמ"א ולא השיג ודו"ק

אמנם מצאתי בש"ות עבודת הגרשוני סי' ס"ה שבא לפניו השאלה אם מותר לכתוב על קלף ס"ת תפילין וחקר על זה כיון דהזמנה לגוף הקדושה מועיל א"כ אסור להוריד והגם דנמ"י נקט בלשונו אסור לשנות לחול ה"ה שסובר שאסור להוריד לקדוש' קלה דאל"כ קשה הא במנחו' דמשני הגמ' בדף ל"ד הא בחדתא פריך הגמ' ולאביי דאמר הזמנה מילתא מא"ל ומשני בדאתני יעו"ש וקשה הא לדידן הוי בגוף הקדושה הזמנה מילתא ואעפ"כ מותר להוריד לקדושה קלה וא"כ לאביי נמי הגם שסובר הזמנה מילתא היינו כנגד חול אבל להוריד מחמורה לקלה מותר אם לא נעשה רק הזמנה אלא ע"כ אי הזמנה מילתא יש בו ג"כ איסור הורדה וה"ה לדידן דפסקינן בגוף קדושה הזמנה מילתא אסור להוריד מקדושה חמורה לקלה עכ"ד ולכאורה פלא באמת מנ"ל לגמ' שיש דין דאין מורידין אפי' בהזמנה הא במחתות החטאים בעדת קרח היה כבר שימוש וצ"ל אם הזמנה מילתא הוי כאלו כרכו בו כפי' רש"י בסנהדרין גבי אורג בגד למת וק"ל שוב מצאתי במנחו' דף צ"ט דילפי' אין מורידין מן ויקם משה את המשכן ופרש"י שם ג' פירושי' ומשמע אפי' קודם השימוש רק בהזמנה שייך בו דין דאין מורידין דאפי' בדיבור קפיד משה או בהקמה הקפיד על אין מורידין יעו"ש והוא נקודה נפלאה שיש דין חדש בין גירסת רש"י במגילה ובין גירסת רש"י במנחות והבן בקיצור עכ"פ הדרא הקושי' על הרמ"א למה לא השיג על הש"ע בסי' ל"ב וצע"ג

ועלה בדעתי ליישב הנה הגאון ע"הג כתב על ראי' וז"ל ודוחק לומר שהזמנה בגוף הדבר לא מהני אליבא דרבא כמו שמהני הזמנ' במשמשין אליבא דאביי עכ"ל ולדעתי יש לבאר הבדל הנ"ל שלא יהיה דוחק בעזה"י דנ"ל סברא אחת בשלומא לאביי דסובר הזמנה מילתא אפי' במת דשם ליכא קדושה רק איסור הנאה ואפ"ה בגד שנארג אסור בהנאה דהזמנה הוי כאילו כרכו בו עיי' רש"י שם וא"כ מוכח דהזמנה על שם ידוע פועל יען שארג למת שאסור בהנאה ותכריכיו נאסרו בהנאה וה"ה הזמנה פועל איסור הנאה א"כ בודאי פועל הזמנה בקדושה ג"כ כאילו נגמר הדבר ונתפס בו קדוש' חמורה ואסור להוריד לקדושה קלה דהא המחשבה אל תכלית שם האיסור פועל ה"ה שפועל המחשבה אל תכלית שם של הקדושה אבל לרבא דאמר הזמנה לאו מילתא רק הזמנה לקדושה פועל דכל קדושה נפעל בדיבור או במחשב' כמו נדיב לב עולות נמצא דפועל ההזמנה יען שמחשב עליו קדושה אמנם דוקא כנגד שלא יהיה עוד חול פועל מחשבתו לקדושה להיות כתפס בו שם קדושה אבל להיות נתפס בו אותו שם עצם אשר מניח בו להיות שם פרטי בשם הכלל קדושות רבות דהא יש לנו קדושת מזוזה וקדוש' תפילין וקדושת ס"ת או קדושת תפילין של ראש וקדושת תפילין של יד והוא מחשב על קדוש' ס"ת או קדושת של ראש שהמה שמות פרטים בכלל שם קדושה אשר כולל מדרגות רבות בקדושה הנה אותו שם פרטי אינו לשנות מחול לקודש דהא גם קדושת תפילין או קדוש' מזוזה ג"כ משנה מחול לקודש וה"ה קדוש' של יד ג"כ משנה מחול לקודש וכיון ששם קדושה אשר יהיה גבוה מעל גבוה הוא אינו פועל בתורת שם קדוש' דהא שאר קדושות ג"כ נקראו קדושות זה נשאר כאילו קורא לאיסור אחר שם בהזמנה והדרינן לכלל הזמנה לאו מילתא והבן סברא זו כי עמוקה וישרה בעז"הי וא"כ פריך הגמ' שפיר לאביי דסובר אפילו במת הזמנה מילתא א"כ ה"ה דפועל מה שהזמין מקדושה לקדושה בגבוה מעל גבוה אבל לדידן הגם דפסקי' בגוף הקדושה הזמנה מילתא זה דוקא הזמנה בכלל שם קדושה אבל לא בפרטית וא"כ שפיר שתק הרמ"א דלדידן דהזמנה לאו מילתא רק בגוף הקדושה מילתא אבל עכ"פ לא נתפס הקדושה החמורה דנאמר בו אין מורידין מקדושה חמורה לקלה והבן זה

ובן אחי כבוד הב' החרוץ ר' משה ני' הביא ראי' לזה דאל"כ קשה מגמ' דף ל"ד דאמרו ולאביי דאמר הזמנה מילתא