מחנה חיים חלק א נט

ונראה לענ"ד בהבנת דבריהם כוונה אחרת כאשר הבין המהר"שא ואקדים דנ"ל מן הסברא בודאי מי שהביא ב' שערות אחר שנת י"ג אז עד שנת ח"י שנים או שנת עשרים צריך להיות אותו מקום מלא שערות דהא חזינן בבן סורר דרגיל להיות הקפת הגיד בשערות אפי' קודם ג' חדשי' אחר שנת י"ג עיי' סנהדרין דף ס"ט דאו ג' חדשים בלא הקפת הגיד או הקפת הגיד קודם ג' חדשים וכן פסק הרמב"ם להלכה וא"כ בודאי השכל מחייב שאם טבע הבן להוליד ב' שערות מיד. אחר י"ג בודאי יש לו רבוי שערות עד שנת כ' וכן אנו רואים מעש' בכל יום וגם שנת ח"י או שנת כ' הוי השנה אשר גם בזקן נראי' רבוי שערות והוא חתימת זקן בכל מקום עיי' רש"י בתורה ויכר יוסף את אחיו יעו"ש ותלמידי הב' החרוץ משה יהודה ני' הביא ראי' ותוס' יבמו' דף י"ב ע"ב ד"ה דאפילו דכתבו דמשעת עיבור עד הלידה הוי יותר משעת סימני' עד שעת שירבה השחור על הלבן יעו"ש ומכ"ש משנת י"ג עד שנת עשרים צריך להיות רבוי שערות ודוק

ולפ"ז הך מעשה דר"ע דהיה בודאי אחר ח"י שנים רק ספק אם הגיע עשרים עיי' תוס' בב"ב דף קנ"ה ד"ה מתיב יעו"ש היטב וא"כ אי היה לזה ב' שערות בזמן גדלות היינו אחר י"ג שנים ע"כ הי' צריך להיות אחר שנת ח"י רבוי שערות וברבוי שערו' הוי הדין דאין צריך לבדיקת גומות עיי' בטור א"ע סי' ס"ט ובב"ש סק"י יעו"ש שמבואר הדין בש"ע בלי חולק ולפ"ז קשה מה השיב ר"ע סימנים עשוין להשתנות ופי' הר"י הגם שנמצא גומות חיישי' דילמא בחייו לא הי' לו גומות וקשה הא ברבוי שערות אין צריך בדיקת הגומו' אפי' הוא חי ומכ"ש אם הוא מת וא"א לברר וע"כ דלקוחות היו מודי' דזה אמת דאין לו רבוי שערות אבל הם אומרים לבדוק אחר ב' שערות כמובן וא"כ ע"כ ידענו דלא הי' לו בשנת י"ד ב' שערות דאם היו לו בזמן שראוי לגדלות ע"כ הי' צריך להיות לו עכשיו רבוי שערות והלא הלקוחו' מודים שאין לו רבוי שערות א"כ ידענו שבזמן הראוי לגדלות לא הי' לו סימני' רק הלקוחות טועני' שבשעת מכירה הי' לו שערות ויורשים טוענים שמת בקטנות והיו רוצים הלקוחות לברר שימצאו ב' שערות וע"כ שהי' לו אותן שערו' בחייו והשיב ר"ע שיש לחוש שלא הי' לו בחייו גומות והקשה תוס' שנסמוך על חזקה דרבא אחר שנת גדלות בודאי הביא סימנים באופן המועיל שהיו לו גם גומות בחייו ע"ז תי' התוס' כיון שידענו מזה שאין לו עכשיו רבוי שערות שע"כ הגיע לכלל שנותיו ולא הי' לו סימני גדלות א"כ חיישי' ג"כ שהוא קטן עדיין שהיו לו רק שערות בלא גומות שלא הוין סימנים רבא חידש הביאה סימני' על זמן שראוי' לגדלות אבל מי שלא הביא אז חיישי' שהביא אח"כ שומות ולא סימנים ודוק

אך לפ"ז יש לי פליאה גדולה א"כ הרא"ש שדייק בתשובה אילו הי' חי הי' מהני הבדיקה מכח חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא ומכאן דן לנידן שאלתו הוא פלא הא מ"כ בסוגי' דב"ב ידענו שלא הי' לו ב' שערות בשנת י"ד דא"כ ע"כ הי' צריך להיות לו עכשיו ריבוי שערות ואז לא צריכי' בדיקת גומות ואיך השיב ר"ע דחיישי' דהגומות נעשו אחר מיתה וא"כ ליכא חזקה דרבא ואיך דייק הרא"ש אילו הי' חי מהני מכח חזקה דרבא וע"כ צ"ל כמש"ל דהרא"ש סובר אילו הי' חי הי' מהני מכח חזקה דהשתא וחזקה דאין עדים חותמי' אא"כ נעשה גדול וה"ה דמהני בנידן שאלתו שהי' רק שבועים משעה שראה העדות ובדקנו שהי' לו שערות ובתוך י"ד לא משכחת ריבוי שערו' ואז נשאר דמהני חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא ודו"ק וא"כ פלא על הטור וש"ע בח"מ סי' ל"ה שכתבו אפי' אם שהה מלבדוק זמן רב ואח"כ נמצאו שערות אמרי' ג"כ שהי' גדול משנת י"ג וקשה הלא בשאלת הרא"ש היו רק ב' שבועות דאי אפשר שיהיה לו ריבוי שערות אז סמכי' שהיו לו בשעת ראית העדות ב' שערות אבל בזמן רב דהיה ראוי להיות לו ריבוי שערות ואנן משכחי' רק ב' שערות אז ידענו שאי אפשר שהיה גדול מיד אחר שנת י"ג ואיך כסמוך וע"כ דהטור הבין דראית הרא"ש מב"ב שהי' המכירה בשנת עשרים ואעפ"כ אילו הי חי הי' סמכי' על חזק' דרבא ומוכח דאפי' על זמן רב סמכי דלמפרע הי' גדול וקשה איך אפשר זה דא"כ היה ע"כ עכשיו ריבוי שערות ואפי' מת אמאי חשש ר"ע על גומות וע"כ דבסוגי' הי' מהני אילו הי' חי מכח חזקה דהשתא וחזקה דאין עדים חותמי' וא"כ איך פסקו הטור וש"ע דין דרא"ש לסמוך על חזקה דרבא על זמן רב וצע"ג

אמנם לק"מ דכוונת הטש"ע זמן רב כל זמן שאין לנו ראי' והוכחה כנגד חזקה דרבא כגון חודש או חדשים אבל באמת אם עבר זמן שיש הוכחה כנגד חזקה דרבא יען דלא נמצא ריבוי שערות לא נוכל לסמוך חוץ אם נמצא עכשיו ריבוי שערות ועיי' יומא דאשה אחרת מפרישי' לכה"ג ביו"הכפ מוכח דזמן מועט דוקא ז' ימי' ודוק

ולפ"ז נ"ל הא דרמב"ן אוקמי כשמת מיד דאל"כ חיישי' שמא אחר המכירה באו השתי שערות היינו דוקא כאן שיש ז' שנים מזמן חזקה דרבא עד שעת מכירה וא"כ היה צריך להיות לו ריבוי שערות ועל זה גם הלקוחות מודים דלא היו לו דא"כ מאי השיב ר"ע סימנים עשוין להשתנות הלא ריבוי שערות הוי עדות ולא צריך גומות וא"כ ע"כ ידענו דלא הי' לו בשנת י"ד סימני' אז אילו היה חי חיישי' דילמא השתא הביא והגם דיש חזקה דהשתא בצירוף חזקה דאין עדים חותמי' לא מהני דמה לי חזקה אחת או שתי חזקות כיון שאין מוציאי' ממון בחזקה אחת ה"ה בב' חזקות אבל חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא דהוא רוב בטבע אהני גם לרמב"ן ולכן קבע בש"ע ח"מ כרא"ש שגם רמב"ן מודה לדין הנ"ל ודוק ועיי' בח"מ ובב"ש שהבינו שהרשב"ץ סובר כרא"ש יעו"ש ודו"ק

(ב) ראיתי בנב"י בח"מ סי' ד' שהתפלא על תשובת הרא"ש שכתב שאם לא נמצא לה סימני' וקבלה קידושין משני אז צריכה גנו משניהם והקשה הנ"ל ממנ"פ אי חיישי' שמא נשרו א"כ קידושי קמא קידושין קידושי שני לאו קידושין ואי לא נשרו אפי' מקמא אינה צריכה גט אבל עכ"פ מן השני לא תהי' צריכ' גט והוא קושי' גדולה ודחק עצמו לתרץ יעו"ש

ונ"ל במכ"ת הקדושה עפר אני תחת כפות רגליו וכאן פלטה קולמסו שגיאה גדולה הרא"ש ותוס' לא קאי שאם הבת היא בלי סימני' ואנו בודקים אותה אלא האשה היא גדולה בודאי רק האיש שקידש אותה הוא ספק בר קידושין ואח"כ פשטה וקיבלה קידושין פעם שנית מן גדול בודאי ויש ספק אם האיש שקידש אותה בראשונה הוי גדול בשעת קידושין ונמצא דלא תופסי' בה עוד קידושין ודילמא מקדש הראשון הי' קטן ותפסו בה קידושי שני ועתה אם אנו בודקי' אותו ולא נמצאו לו שערות סימני גדלות א"כ חיישי' שמא כשרו והיה גדול וצריכה גנו ממנו ועוד חיישי שמא היה קטן דמעולם לא נשרו לו שערות רק דלא הביא עדיין שערו' וצריכ' גנו ממקדש השני אבל בודאי אם הספק יהי' עלי' די בגט אחד ממקדש הראשון והא לך לשון הרא"ש בתשובה וז"ל בודקי' לקידושין פי' אם הגיע לכלל שניו וקדש בודקי' אותו אם הביא שתי שערו' קדושיו קידושין וקודם שהגיע לכלל שניו אף אם הביא שתי שערו שומא נינהו וקטן הוא כדאיתא פרק יוצא דופן קטנה שהגיעה לכלל שנותי' חזקה הביאה סימנים ואמרי' נמי התם היכא דקידש תוך זמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא אלא להכא מהני בדיקה דאי מצא שערות ופשטה ידה וקבלה קידושין מאחר שאינה צריכה גט משני ואם לא מצאו שערו' צריכה גט משניהם דחוששין שמא נשרו ופי' ר"י דצריכי' למימר דהא בדיק' היא קודם קידושין דשני דאי לאחר קידושין