מחנה חיים חלק א נח

בחייו לא היו גומות ומחמת מיתה יש שם גומות כדאמרי' בנדה גומות אעפ"י שאין שערות עכ"ל והוא פלא בעיני דהלא הלקוחות היו רוצים לבדוק אולי ימצאו מקום לברר ור"ע השיב שאי אפשר לברר בשום אופן וע"כ אפי' ימצאו שערות וגם גומות חיישי' שבעודנו חי לא היו גומות והיו רק שערות ואין שערות בלא גומות סימן וא"כ אפי' למ"ד שגומות בלא שערות לא מהני ג"כ שפיר השיב ר"ע דשמא נהיו הגומות אחר מיתה ולא מהנים השערות אשר היו בבנות בעודו חי וא"כ למה בחרו בעלי תוס' שאמרי' בנדה גומות אעפ"י שאין שערות שמשמע דלמ"ד גומות ושערות לא השיב ר"ע וצע"ג

אך דבר גדול רמזו בזה בודאי למ"ד שערות וגומות א"כ יש שני הוכחות על גדלות [א] השערות [ב] הגומות ושערו' א"א שישתנו לאחר מיתה לשיטת הר"י אבל הגומו' אפשר שישתנו אחר המיתה וא"כ בודאי אם מצאנו שערות וגומות אמרי' בודאי כמו שנגלה מאות הראשון שהמה השערות שהיו בחיים בודאי גם אות השני היינו הגומות היו בחיים ולא היו חוששין דילמא נעשו הגומות אחר המיתה אבל למ"ד גומות מהנים בלא שערות אבל שערות בלא גומות בודאי לא מהנים א"כ הוי עיקר הסימן הגומות אז השיב ר"ע שפיר דילמא נשתנו אחר המיתה דלא מוכח משום אות שהי' כאן סימן מחייו והבן וע"ז הקשה תוס' כיון דעכ"פ כאן נמצאו שערות בתוך הגומות ויש הוכחה שהיו השערות כאן מחייו באותו מקום שנמצאו תחתיהן הגומות ועתה מהכ"ת נימא שניחוש שהיו כאן בחייו שערות בלא גומות הלא מכת חזקה דרבא ידעי' שרוב המביאי' אחר י"ג שנים שערות יש תחתיהם גומות ה"ה כאן שהיו לו שערות בחייו בודאי היו ג"כ תחתיהם גומות דעכ"פ הוין שערות הוכחה על גומות ודוק וראה פלא בתשו' הרא"ש הביא יען שצריך לשערות גם גומות ששערות שאמרו והוא שיש בהם גומות חיישי' שמא לאחר מיתה כעשו גומות יעו"ש והוא פלא שתוס' דייקו מאידך מ"ד שאמר גומות אעפ"י שאין שערות ורא"ש נקט בהיפך שר"ע השיב למ"ד שערות וגומות וצע"ג אצלי כעת

אבל א"כ שקושי' התוס' הי' רק שמכח חזקה דרבא נימא לא אשתנו הסימני' וקשה לו יהי' שידענו שבודאי לא נשתנו ניחוש עכ"פ שמא באו הסימני' אחרי המכירה וע"כ אם ידענו בבטח שלא נשתנו אמרי' כסברת תשובת הרא"ש דחזקה דהשתא מהני בצירוף חזקה דרבא ושפיר הקשה תוס' ע"ז תירצו היינו דוקא בשנת י"ג סמכי' בודאי הביאה סימני' אבל כיון שלא הביא שערות שהמה סימני' בשנת י"ג חיישי' אח"כ שבאו שערות בלא גומות או שערות לבנות שהמה שומות ולא סימני' כנלע"ד

תמצית הדברים דבכח חזקה דרבא יש שני דברים (א) שבודאי מביאין בזמן גדלות שערות (ב) שאותן שערות המה ראוי' לסימני' ואינם בתורת שומות והגם שלא סמכי' בלא בדיקה על חזקה הנ"ל לאמר שבודאי הביאה שערות דאולי היא מן המיעוט שמאחרי' בהבאתן אבל זאת נשאר רבא בחזקה דאם הביאה המה סימני' ולא שערות שהם רק שומות אבל כל זה בשנת י"ג לזכר או י"ב לנקיב' אבל אם לא באו בזמן אז אפי' אם ידענו שהיו כאן שערו' כיון שלא בדקנו על הגומות או המראה או על השיעור חיישי' דילמא המה רק שומות ולא סימני' כנלענ"ד

היוצא מזה דליכא ראי' דתוס' סברו כרמב"ן דאיירו במת מיד דאל"כ יש חשש שמא אח"כ אחר המכירה הביא סימני' אבל ראיתי שהגאון קצה"ח בספרו שב שמעתא שמעתא ה' פט"ז הביא ראי' גדולה שתוס' סברו כרמב"ן דאיירי במת מיד דאל"כ הא בס"ד סברו דחזקה דהשתא לא מהני ולפי תי' התוס' דאיירי דבדקו פעם אחת ולא הי' לו שערות לא שייך עוד חזקה דרבא וא"כ למה השיב ר"ע סימני' עשוין להשתנות תיפוק לי' כיון דליכא חזקה דרבא עוד חזקה דהשתא לבד לא מהני וא"כ ניחוש שמא אחר המכירה באו הסימני' אלא ע"כ במת מיד יעו"ש שהכריע כן וכן עיי' במהרש"א שכתב שתוס' סברו כרמב"ן דאיירו במת מיד דאל"כ ניחוש שמא באו אח"כ הסימני' המעיין יראה שמהרש"א בתי' התוס' הביא דברי רמב"ן שהבין כגאון ש"ש וצע"ג

ולע"ד לא ק"מ דכמו דמהני חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא ה"ה דמהני חזקה אין עדים חותמין בשטר אלא א"כ נעשה בגדול בצירוף חזקה דהשתא וא"כ לעולם דנשאר חי אחר המכירה ואילו אין לחוש שנשתנו הסימני' היו סומכי' על חזקה דהשתא בצירוף חזקה דאין עדים חותמין אא"כ נעשה בגדול ודו"ק

ובזה מיושב ג"כ קושי' הנב"י שהרא"ש ע"כ לא איירו דבדקנו ולא הי' לו שערות דא"כ איך מהני אילו הי' חי איזה זמן תגבול לו שניזל בתר השתא יעו"ש בא"ע סי' ס"א וצע"ג

ולפמ"ש לק"מ דיש לנו להגביל זמן מעשה שחתמו העדי' דבודאי לא חתמו אא"כ ראו שהוא גדול ומצרפי' חזקה דהשתא לחזקה דאין עדים חותמין אא"כ נעשה בגדול ודו"ק אך פלא בעיני הלא הרא"ש כתב שם בתשובה וז"ל הא מחיים אמרי' מועלת הבדיק' ואמאי דילמא השתא הוא דאייתי סימני' אלא ודאי שהגיע לכלל שנותיו ומשכחי' בי' השתא סימני' מחזקי' לי' בגדול משהגיע לכלל שנותיו עכ"ל הרי מבואר שכתב שנעשה גדול משעה שהגיע לכלל שנותיו וע"כ דלא איירי דבדקי' ולא נמצא בו שערות דא"כ איך אפשר להיות גדול וכלל שנותיו ולמה צריך הגאון נב"י לדייק איזה זמן תגביל לגדלות וצ"ע אך לק"מ דהרא"ש הביא רק שמוכח משם דחזקה דהשתא בצירוף עוד חזקה מהני כפי הנידן לפי שאלתו אבל אם משכחת זמן שתגביל לו נוכל לומר להרא"ש דסוגי' איירי בחזקה דהשתא בצירוף עוד חזקה רק חקר הגאון דלא נמצא זמן להגביל לסייע לחזקה דהשתא וחזקה דהשתא לבד לא מהני ולפמ"ש יש כאן שפיר זמן מעשה שים חזקה דאין עדים חותמין ודו"ק

ובמ"ש יש ליישב קושי' אחת אשר הקשתי בחידושי על תשובת הרא"ש דהוכיח אילו היה חי היה מהני בדיקה וע"כ דחזקה דהשתא מהני בצירוף חזקה דרבא ה"ה בנידן שאלתו בעד שנבדק אח"כ ומצאנו לו שערו' דאמרי' משעה שבא לכלל גדלות היה לו שערו' מכח חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא יעו"ש ונפלא בעיני דילמא במעשה דר"ע אילו היה חי היה לנו ג' חזקות (א) חזקה דרבא ובודאי הביא אחר שנת י"ג מיד (ב) את"ל שלא הביא אז יש לנו חזקה דאין עדים חותמין אא"כ היה גדול (ג) חזקה דהשתא דהא עומד חי וחזי' דיש לו סימני' טובים אבל בנידן שאלתו שאין כאן רק חזקה דרבא בצירוף חזקה דהשתא אז לא מהני וצע"ג

ולפי מה שבארתי נכון דהרא"ש איירי ג"כ דבדקנו אחר י"ג ולא היה לו סימני' ומדמה הרא"ש חזקה דהשתא בצירוף חזקה דרבא כמו דמוכח ממעשה דר"ע אילו הי' חי הי' מהני חזקה דהשתא בצירוף חזקה אין עדים חותמין אא"כ נעשה בגדול ודוק

ובמה שבארתי נראה לי לפרש כוונת התוס' בב"ב דהקשו דנסמוך על חזקה דרבא ותירצו וז"ל מאחר שהיה זה גדול שהגיע לכלל שנותיו ולא היה לו סימני גדלות ולהכי איכא לאספוקי שמא קטן היה עדיין עכ"ל ולכאורה פלא בעיני דהיה לתוס' לחדש זה והיה להם לתרץ דאיירי דכבר בדקנו אותו אחר שהיה בן י"ג ולא הי' לו סימנים ועיי' במהר'"שא שפי' כן דבריהם אבל לשון התוס' משמע שמן המעשה מוכח כן דידענא שלא הי' לו סימני גדלות בשעה שהגיע לכלל שנותיו ולא הזכירו כלל שבדקנו אותו מכבר וצע"ג להבין: