מחנה חיים חלק א נז

בנו עד שיביא ב' שערות הי' זה בכלל הגם אם בכל התורה נעשה ע"י שערות גדול למפרע אבל בנזיר האב מדיר את בנו עד שיביא אותן השערות ולא מהנים השערות למפרע לבטל נזירות אביו אך חקירה ה"נל צריך ביאור רחובות דלשון הגמ' ודו"ק ועיי' ברמב"ם פ"א משקלי' וברע"ב ובתיו"ט פ"א משקלי' ובשע"ה ואין פנאי כעת

ונקודה נפלאה בעיני על הלח"מ בפ"ב מאישות הל' ה' שנתקשה בדברי הרמב"ם שכתב נמצאת אתה למד שאיילונית אין לה ימי נערות אלא מקטנותה יצאה לבגור והקשה הנ"ל איך מצא הרמב"ם ראי' יותר לסברת אביי מלסברת ר' יוסף ותי' וז"ל כיון דאמר לעיל כשהביאה מבת עשרים ב' שערות אז תקרא נערה א"כ ודאי שהנערו' תלי' בסימנים דאל"כ הי' לנו לומר למפרע נעשית נערה מבת י"ב שנים ויום א' אלא ודאי נערות תלי' בסימנים ואיילונית שאין לה סימני' מקטנותה יצאה לבגור עכ"ל מבואר דסובר שגם בשערות אמרי' למפרע נעשה גדול דהא הרמב"ם קאי אם הביאה שערו' בשנת כ' וע"ז הקשה דנימא שנעשית נערה מבת י"ב שנים והוא פלא גדול הלא כל הש"ס ורמב"ם מלא דלא אמרי' בשערות נעשה גדול למפרע וצע"ג

(ב) יש לחקור אם לא נימא יען דעכשיו אנו מוצאי' לו שערות אמרי' בודאי אותן שערות היו מכבר בשעה שרוב בני אדם מביאין שערות והוא אחר שנת י"ג דמהכ"ת נימא שעכשיו באו ולא למפרע כמו שנמצא כן הי' משעה שראוי' להיות וצע"ג

ולכאורה הדין פשוט ומבורר בח"מ סי' ל"ה סעיף א' שאם שהה מלבדקו אחר י"ג שנים ונמצאו לו ב' שערות מחזקי' לי' בגדול משעה שנשלם לו י"ג שנים והוא מתשובת הרא"ש כלל ל"ג והסביר שם הגם דחזקה דרבא לא מהני רק לחומרא זה דוקא כל זמן שלא בדקנו אבל משעה שבודקי' ומצינו שערות אמרי' בודאי דבאו בזמן שראוי' לבוא מכח חזקה דרבא יעו"ש היטב וא"ב ה"ה כאן שראינו שיש לו עכשיו שערות אמרי' בודאי שהי' לו משעה שעבר עליו שנת י"ג וק"ו הוא אם אנו סומכי' על סברת הרא"ש לענין עדות להוציא ממון מכ"ש לענין איסור לכשרו' של תפילין ומזוזות ודו"ק

אך ראיתי שהגאון כב"י הרעיש העולם בא"ע סי' ס"א ובח"מ סי' ד' בנידן הרא"ש אשר ממנו יצא מקור דין בח"מ סי' ל"ה ויען כי רבו לי הפליאות אסדרם אחת לאחת ולברר דברי הרא"ש בעזה"י

(א) בסי' ס"א יצא הגאון לחקור להביא ראי' דחזקה דרבא מהני אפי' להוציא ממון מדברי תוס' בב"ב דף קנ"ד בד"ה ועוד סימנים שהקשו ת"ל וא"ת למה יש לנו לומר שהוא קטן כיון שהגיע לכלל שנים והא אמרי' קטנה שהגיע' לכלל שנותי' אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימני' וי"ל מאחר שהי' זה גדול שהגיע לכלל שנותיו ולא הי' לו סימני גדלות להכי איכא לספוקי שמא קטן הי' עדיין עכ"ל והרגיש הגאון הא חזקה דרבא לא מהני אלא שלא תמאן אבל לא לחליצה ואיך הי' קושי' תוס' שנוציא ממון ע"י חזקה מזה העלה הגאון דתוס' סברו דחזקה דרבא מהני אפי' לענין ממון רק שם בחליצה דאיכא לברר אמרי' אין סומכי' על החזקה היכא דאיכא לברורי אבל בנידן בב"ב שוות ואי אפשר לברר שפיר הקשו תוס' שנסמוך על חזקה אבל הרא"ש שכתב אילו הי' חי מהני הבדיקה וקשה אי איירי דבדקנו ולא הי' לו שערות כשבא לכלל גדלות אחר שנת י"ג א"כ נסתלקה החזקה דרבא כמ"ש התוס' וע"כ דרא"ש פליג דאיירי בלא בדקנו שום פעם וא"כ אילו הי' חי מהני מה דמצינו לו עכשיו שערות וא"כ קשה למה לא סמכי' על חזקה דרבא כקושי' התוס' וע"כ דרא"ש חולק וסובר דחזקה דרבא לבד לא אהני להוציא ממון יעו"ש

ונלע"ד במכ"ת של הגאון נב"י שמעולם לא עלתה על דעת התוס' דחזקה דרבא יפעול להוציא ממון וכוונת תוס' כך דנחזי אנן סברא אחת בעזה"י הגם דלא אמרי' כיון שהגיעה לכלל שנותי' בודאי הביאה סימני' דלא אזלי' בתר רוב תינוקית המביאות שערות אז דיש מיעוט המאחרי' בהבאת שערות זה דוקא אם לא ראינו כלל שהביא שערות אבל בודאי אם נעשה בדיקה וראינו שערו' רק לא מדדנו שיעור של השערו' אם הם כפי הזוג או כדי שיקרצו בצפורן כל אחד ואחד כפי שיעורו עיי' בנדה פלוגתא בשיעור השערות אז בודאי ליכא ספק דבודאי היו השערות כשיעור דמהכ"ת נימא שהביאה השערות ולא היו כשיעור הלא יש חזקה דרבא שאז הוא הזמן שרוב ילדות וילדים מביאים סימני' ובכלל תיבת סימנים נכלל שערות הראוי' להיות סימני' הן בכמות אם צריכים להיות שחורים בודאי הביאה שחורים ואם צריכים גומות בודאי יש תחתם גומות דבשלומא אם לא ראינו שערות כלל חיישי' דילמא אצלה מאחר הטבע להביא בזמן גדלות שערות אבל אם ראינו שערות מהכ"ת לומר שבאו באופן שלא יועילו לסימני' אמרי' בהיפך רוב המביאי' שערות אחר י"ב לנקיבה ואחר לזכר המה מביאי' שערות הראוים לסימני' וא"כ בודאי גם זה שראינו בו שערות היו בודאי בתמונתן ובסדרן ובגדלותן כאשר צריכים להיות דהא יש חזקה על זמן זה שיבואו סימני' ולא שומות ואם אין להם גומות או אין להם שחרות או שהמה פחותים מכשיעור אשר ראוי' להיות א"כ הווין רק שומות ואמרי' בודאי הם באופן המועיל והוין סימני' מכח חזקה דרבא והגם אם אפשר לבדוק ולברר גם זה צריכי' אנו לברר אם יש להם השיעור בכמות ובנין ערכם ומראה תמונתן באיכות היינו מטעם דאיכא לברורי מבררי' אבל אם אי אפשר לברר זאת סמכי' מסתמא המה כרובא דעלמא והבן

ועתה בא ברוך ד' וראה נפלאות מעומק בעלי תוס' שהקדימו מתחילה דמה שהשיב ר"ע סימני' עשוי' להשתנות הוי הפי' לר"ת דהיו לבנות ונעשי' שחורות ולפי' הר"י הוי החשש דלא היו גומות ועכשיו נעשי' גומות ע"ז הקשו וא"ת למה יש לנו לעשות חשש הגם שמצאנו שערות דילמא נשתנו אחר המיתה הלא עכ"פ באופן דליכא לברורי הכל כמו הכא דמת המוכר למה לא נסמוך על חזקה דרבא עכ"פ לומר כיון דנודע דהיו כאן בחייו שערות א"כ בודאי היו אותן שערות באופן המועיל דע"ז בודאי סמכי' מכח חזקה דרבא דקטנה שהגיעה לכלל סימני' אינה צריכה בדיקה ותירצו כיון שבא לכלל גדלות ולא היו לו סימני גדלות היינו שראינו אז ולא היו בהם כשיעור או שלא היו להם גומות או שהיו לבנות או שלא מצינו אז שערות כלל חיישי' שמא עדיין נשאר באותו מדריגה ודו"ק

וראי' לזה מלשון התוס' שציינו על תשובת ר"ע דסימני' עשוין להשתנות והקדימו להבין תשובת ר"ע והקשו וא"ת למה יש לנו לומר שהוא קטן ולא הקשו קו' זו בד"ה בפ"ע מתחיל על הגמ' מאי שייכות יש לקושי' הנ"ל למה שהקדימו מתחיל' פי' אליבא דר"ע נהפוך הוא מיד יוכלו להקשו' לווה באו הלקוחות לבדוק כלל הא יש כאן חזקה דרבא וצע"ג

אמנם הוא הדבר אשר דברתי בודאי חזקה דרבא לא יועיל להוציא ממון מיד היורשי' ולכן רצו לבדוק ולברר אם יש לו שערות אבל קשה להם מה השיב ר"ע שחיישי' שנשתנו השערות מלבנות על שחורות או שהיו בלא גומות ועכשיו יש גומות ע"ז קשה נימא מכח חזקה דרבא דניזל בתר השתא כמו שמצאנו השערו' כך היו מכח חזקה דרבא שהביאה סימני' ולא שומות

ובזה מיושב לי קושי' אחת אשר קשה לי מאוד דתוס' כתבו מתחילה על הקושי' איך משכחת שבעודנו חי הי' קטן שיהי' עכשיו נראה כגדול ותי' הר"י וז"ל דשמא