מחנה חיים חלק א נו

מכלל קטנה ולכלל בוגרת לא באה משמע שאסור לו ליקח איילונית דהא ביבמות דף פ' אמרו לר"מ אין לאיילונית קנס דמקטנותה יצאה לבגור יעו"ש ולכאורה הוא דבר הגון מאוד

ולדעתי דבר זה אינו דלכאורה קשה למה לא כתבה התורה נערה בתולה מעמיו יקח ואנא ידענא דנער' ולא קטנה ולא בוגרת ולגירסת הרמ"בם דדרשי' והוא בבתולי' יקח הי' לתורה לכתוב והוא נערה בבתולי' יקח ולמה בחרה התורה תיבת בתולה ותיבת אשה

אך הוא הדבר אשר דברתי דכפי דהורה לנו ר"שי ביבמות דף פ' מקטנותה יצאה לבגור דנערות בסימני' תלי' היינו שערות וממילא אי אפשר לאיילונית להוי נערה אבל באמת היא אינה בוגרת רק בשנת עשרים כמו שהארכתי לעיל דעד עשרים יצאה מכלל קטנות ולכלל גדלות לא באה ולפ"ז אם התורה הי' כותב שיקח נערה בתולה מעמיו הי' הקפידא על שם נערות והי' איילונית אסורה לכה"ג דאי אפשר לה להיות נערה יען דאין לה סימני שערות אבל השתא דכתבה התורה אשה ולא קטנה בתולה ולא בוגרת רק יצאה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באה א"כ אדרבא נשמע דמותר באיילונית אם לא השיגה שנת עשרים עדיין הגם דנעשה סריסה למפרע לענין עונשי' היינו דנחשבת כנערה אבל בוגרת לא הוית עד שנת עשרים ודוק אבל לאידך ברייתא דתנינן כל מקום דכתיב בתולה היא נערה אז בודאי אסור לכה"ג ליקח איילונית דעכ"פ נערה לא הוית ומדפסק הרמב"ם דדרשי' אשה בבתולי' יקח משמע דמותר באיילונית כנלע"נד בעז"הי

ודע כי יגעתי הרבה ולא מצאתי באר מים חיים לרוות צמאוני לדעת מנ"ל לחכמי משנה וגמ' דצריך לגדלות ב' דברים [א] שנים לבת י"ב ולבן י"ג [ב] ב' שערות באותו מקום לרמב"ם עיי' פי' המשנה ביבמות צ"ו היכן רמוז בתורה זה וגם המה לא בארו שיהי' זה הלכה למשה מסיני והוא פלא ונ"ל יען דכלל גדול הוא בכל ה"שס כפי הקבלה כל מקום שנאמר איש אמרי' איש ולא קטן עיי' קידושי' י"ט ועירוכין ד' ובסנהדרין ס"ט וכדומה הרבה מאוד ובנדה דף מ"ה איש כי יפליא ועיי' רש"י נזיר דף כ"ט ע"ב דמצינו שמעון ולוי נקראי' איש כשהיו בן י"ג שנים מכאן ידעי' דלפני י"ג שנים לא נקרא איש וכן דרשי' ביבמות דף ס"א אשה ולא קטנה מזה נדע דתיבת איש או אשה ממעט קטן וקטנה ובאמת יש פלוגתא אי זכר לי"ב ונקיבה לי"ג עיי' בנדה שם ועיי' רבה בראשית פ' ס"ג ויגדלו הנערים שהיו יעקב ועשו כל אחד י"ג שנים וכתיב ויגדלו הנערים משמע שאז בשנת י"ג נקראו גדולים ומדכתיב ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר זה האב ועתה בשלומא דתלי' בשערות אבל כל זמן שלא תביא שערות היא שפחה עד מלאת השנים וא"כ משכחת לפעמים שתעבוד כל הזמן א"כ נקרא יציאה בשערות חנם הגם שאדון קנאה על שש שנים אבל אי נערות תלי' בשנים לבד וא"כ אם קנאה כשהיא בת שבע שנים לא משכחת אופן בעולם שתעבוד שש שנים וא"כ לא קנאה מתחילה כלל רק עד שנת י"ג וא"כ הי' לתורה לחדש זאת שעד שנת י"ג יכול למוכרה אבל לא שייך ויצאה חנם אין כסף הכי תעלה שיהי' לו כסף אם לא קנאה מתחילה רק על זמן קטנות אלא ודאי דנערו' תלי' בסימני' ולא בשנים כך עלה בדעתי אבל עיי' מ"ל פ"ד מעבדים ושם תראה שיש לדחות שיש מקום לטעות בין למכור ובין מכורה כבר וע"כ דשערות הלכה למשה מסיני שנמסרו לחכמים ודו"ק

ובתשובת רא"ש כלל ט"ז שאלה א' וז"ל וששאלת לנו מאין לנו דבן י"ג ויום אחד הוא בר עונשי' אבל פחות מכאן לא דע כי הל"מ הוא והוא הכלל שיעורין חציצין ומחיצין שהן הלכה למשה מסיני דשיעור וקצבה לכל דבר נתן למשה בעל פה וכן ההוא דבת ג' ביאתה ביאה ופחות מיכן לא וכן בן ט' ביאתו ביאה ולא פחות וכן סריס שהוא קטן עד כ' שנה הוא אז גדול אם נולדו בו סימני סריס ואם לא נולדו בו סימני סריס הוא קטן עד ל"ו שנה כל אלו הלכה למשה מסיני הן עכ"ל ראה בעיניך שהשואל שאל מנ"ל דלא הוי גדול קודם י"ג שנים והשיב הרא"ש שהוא הלכה למשה מסיני אבל הא דנעשה גדול אם הגיע לי"ג שנים זה לא שאל השואל וגם הרא"ש לא השיב זאת אבל שאר הדברים שפרט שהם הלכה למשה מסיני משמע ודאי מה שהוא אחר י"ג שנים גדול הוא נלמד מכח איש דכתיב בתורה משמע איש שהוא בר י"ג כמו בשמעון ולוי וכן באשה י"ב שנים ולא צריך הלכה למשה מסיני אבל מה שצריך שערות ואם לא הביא שערות שהוא קנון עד ל"ו שנים או עד שיביא סימני סריס לשנת עשרים זהו הלכה למשה מסיני וכן אם הביא שערות קודם עשרים דלא מהני הוא ג"כ הלכה למשה מסיני כנלענ"ד

ומצאתי בתשובת אמ"ו הגאון חת"ם סופר ביו"ד שאלה שי"ז שמביא שני קושי' בשם אחרים (א) שבפרק יו"ד בה' מלכים כתב שאין עונשי' בבן נח קטן או חרש או שוטה עכ"ל ובפ"ט כתב לא נאמרו שעורין אלא לישראל ולא לבני כח א"כ לפי תשובת הרא"ש הוי ג"כ הגדלו' מכלל שיעורין וא"כ למה אין עונשי' קטן בבן כח וצע"ג (ב) עוד הביא קושי' דממעט גוי מופלא סמוך לאיש מעירוכין ונדרים א"כ הרי מונח דיש שיעורי' לב"נ וצ"ע יעו"ש מה שתי' שיש הבדל בין קטן בן דעת ובין קטן שאינו בן דעת וכוונת הרמב"ם שאין מענישי' אם אין שכלו שלם יעו"ש ודבריו נפלאי' בעיני א"כ הי' הקטן שאין שכלו שלם בכלל שוטה וחרש כיון שאין לו בינה דעת והשכל

ולפמ"ש נ"ל בודאי ששנים בלא שערות לא הוי בכלל שיעורי' שנתנו למשה מסיני רק עד בן י"ג שנים לא נקרא איש בתורה וה"ה לבן נח דשבע מצות ילפי' מפסוק ויצו ד' אלקים על האדם לאמר זה גילוי עריות דכתיב הן ישלח איש את אשתו ועיי' ברמב"ם פ"ט מה' מלכים דמן פסוק על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ילפי' שש עריות שאסורי' לב"נ ובפסוק הנ"ל כתיב על כן יעזוב איש את אביו דוקא איש שהוא בן י"ג שנים ודוק וכיון דבעריות הוי דוקא איש ה"ה בכל שבע מצות ודוק וזה שאין מעניש התורה לקטנים היינו קודם י"ג שנקרא איש רק בישראל יש עוד חוק שצריך שערות אבל בב"נ נקרא בשנים לבד איש וגדול ולכן יש להרבות גוי בכלל מופלא סמוך לאיש כנלענ"ד

ויש לי להאריך בדין איילונית אם האב מפיר בצירוף הארוס נדרי' עד כ' שנים שלא מצאתי דין זה בה' נדרים ויש לי להאריך ברמב"ם בה' נזירות אצל דין מופלא סמוך לאיש ועיי' בכ"מ שם אבל במקום שיש לקצר אין רשאי להאריך

ונחזור לעניננו דלדידן דפסקי' כרב דנעשה סריס למפרע א"כ לא אמרינן בשערות נעשה גדול למפרע וראי' ברורה נראה ליה מסוגי' דנזיר דף ל' ע"א דאמרו כגון אייתי שערות בי מיצעי עיין רש"י ותוס' קדושין שם עכ"פ מוכח דלא אמרינן בשערו' נעשה גדול למפרע יעו"ש והבן ועיין תוס' קידושין דף ס"ג דנאמן האב לעונשין יעו"ש וכן הוא מבואר בתשובת הרא"ש כלל ל"ג שאלה אם העיד בשנת י"ד על מה שראה מקודם אי אמרינן מכח חזקה דרבא שהי' לו שערות בשעת עדות מוכח דלא אמרינן בשערות נעשה גדול למפרע וכן הוא מבואר בב"י בשם ריב"ש שכתב בפירש דע דבשערות לא אמרינן שהוא גדול למפרע רק בסריסות נעשה גדול למפרע יעו"ש וכן הוא מבואר ברמב"ם בהלכת נזירות פרק ב'

ואולי אין ראי' מנזיר אם הלכה היא בנזיר שאב מדיר