מחנה חיים חלק א נג

מאישות ובא"ע סי' קנ"ה וע"כ דדרך השערות לבוא עד שנת עשרים לכן אם אחרו השערות מהנים סימני סריסות רק אם אין כאן סימני סריסות אז מהנים השערות עד ל"ה שנים עיי' בב"ב דף קנ"ד ובנדה דף מ"ה ה"ה דוקא עד שנת עשרי' אם הביאה שערות אמרי' שנעש' גדולה למפרע דעד אז רגילי' סימני גדלות להתאחר אבל אם באו אחר שנת עשרים אם היתה גדולה בשנת י"ג לא היו השערות מתאחרים כל כך ובודאי עתה נעשית גדולה ולא למפרע ודוק

ולפ"ז שפיר הוצרך רבא לחדש חזקה הביאה סימני' דאם לא הביאה יש חשש דילמא תביאה אחר שכת עשרים ואז לא תהיה גדולה למפרע וכאן אין רוב דתביאה עד שנת כ' דאפי' אם יבואו השערות אחר כ' ג"כ לא תהי' איילונית וכיון דיצאה מן הרוב שמביאים בשנת י"ג חיישי' דילמא לא תביאה עד אחר כ' שנים ולכן חידש רבא שכבר הביאה ודוק

אך זאת אני אומר ברור דלרב אי אפשר לומר דנעשה גדול למפרע על ידי שערות דא"כ קשה אם נולד בה בנערה או בנער סימני סריס יהי' מיד גדול ממנ"פ אם יביא שערות קודם עשרים שנה א"כ הוי גדול למפרע ע"י השערות ואם לא יביא שערות הוי סריס למפרע וכי תימא שיביא שערות אחר כ' שנים הלא אחר כ' שנים לא מהנים עוד שערות אם יש בו סימני סריס כמבואר ביבמות דף פ' וא"כ ע"כ לרב דסובר נעשה סריס למפרע פליג על דמהני שערו' למפרע דאל"כ נימא בנולד בו סימני סריסות דהוי גדול ממנ"פ ואם אכל חלב נלקה אותו מיד ולמה אמר רב שצריך להמתין עד ח"י שנים אם לא הביא שערו' אלא ע"כ דלרב אי אפשר בשערות להיות גדול למפרע אבל לשמואל דפליג בסריסות וסובר דלא נעשה סריס למפרע אז מסתבר דאם הביא שערות דנעשה גדול למפרע וה"מ אם הביאם קודם שנת עשרים אבל אחר שנת כ' אז אם הביא סימני סריס הוי סריס מכאן ולהבא ואם הביא שערות אחר כ' הוי רק גדול מכאן ולהבא ודוק

ודע דאפשר לומר דגם לרב נעש' ע"י שערו' גדלות למפרע אבל ה"מ עד זמן שנת עשרים ולא שנת עשרים בכלל דאם באו עד עשרים אמרי' דרכם של הסימנים לאחר עד שנת שמחזק בו סימני סריסות אבל בשנת עשרים הגם שלא נתחזק בתוך שנת עשרים הסריסות ומהנים השערות להיות גדול ולא סריס אבל אין תולין באיחור הסימנים רק אמרי' עכשיו נתגדל וא"כ גם לרב ניחא דלא נוכל להחזיק בסימני סריס מיד לגדול דחיישי' שמא יבואו השערות בתוך שנת כ' דאז הוי גדול ולא סריס אבל דוקא מכאן ולהבא נעשה גדול ולכן אמר ר' אבוהו בסימני סריס אין עושים בו מעשה עד שנת עשרים ודוק

ובירושלמי פ"י דיבמות וז"ל ר"ש ורבנן פשיטא הדא מילתא פחות מבן עשרי' שהביא שתי שערו' למפרע נעשה איש ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מכאן והילך הוא איש מה פליגו בן עשרים שמואל אמר למפרע נעשה איש רב אמר מכאן והילך איש מתניתא פליגי בין על דין ובין על דין הסריס אין נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן ויתר בו שמא יביא ב' שערות בתוך ג' חדשים כמאן דמר אין מקבלין התרייה על הספק מתניתא פליגא על שמואל אחד בן ט' שכי' ויום אחד ואחד בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות כמה דתימר בן תשע שנים ויום אחד ועד בן שנים עשר שנים ויום אחד שהביא שתי שערות למפרע נעשה איש ודכוותי' בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות מכאן ואילך הוא נעשה איש מה עבד לה שמואל פתר לה סמוך לעשרים שנה עכ"ל מבואר דרב סובר עד כ' אמרי' בשערות נעשה גדול למפרע ובשנת כ' פליגי דרב סובר מכאן ולהבא נעש' גדול ושמואל פליג וסובר למפרע נעשה גדול אבל באחר עשרי' כ"ע מכאן ולהבא נעשה גדול ולפמ"ש רב ושמואל אזלי לשיטתן דרב סובר נעשה סריס למפרע וע"כ דעכ"פ בשנת כ' אמרי' בשערות מכאן ולהבא נעשה גדול ושמואל דסובר בסריס מכאן ולהבא נעשה גדול סובר בשערות אפי' בשנה עשרים למפרע נעשה גדול והבן זה מאוד

וראיתי בבית מאיר בא"ע סי' קנ"ה שרות על ירושלמי הנ"ל והתפלא עליו מן ברייתא מפורשת בכתובו' דף כ"ט קטנה מבת יום אחד ועד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס ומשתביא ב' שערות ועד שתבגר יש לה קנס ואין לה מכר ומשמע אפי' אם הביאה שערות רחוק מי"ב שנים עכ"פ לר"מ מיום א' ולרבנן משלש שנים ואילך עד שתיבגר יוכל האב למוכרה וכן פסק הרמב"ם פ"ד מה' עבדים הל' א' שיוכל למוכרה עד שתביא ב' שערו' וע"כ דלא אמרי' בשערות נעשה גדולה למפרע ופליגא על ירושלמי הנ"ל

ונלע"ד דמהא לק"מ דנראה לי לחדש דבר דבודאי לענין עונשים ומצות פועלים ב' שערות למפרע להיות גדולה מי"ב שנים אבל לענין מכר דנתנה התור' רשות לאב למכור בתו לשפחות והיה בסברא שגם אם היא נערה יוכל למוכרה ומנא ידעי' שלא יוכל למכר' כמו שיוכל לקדש אותה לאיש בזמן נערות רק דאמרי' ק"ו השתא מכורה כבר יוצאת מכ"ש שלא יוכל למכרה עיי' פ"ט דעירוכין ובפ"ק דקידושין דף ד' ילפי' דיוצאת בנערות מדכתיב ויצאה חנם אין כסף גילתה התורה שיהיה לה יציאה גם קודם שש והנה די אם ילפינן יציאה בשערות דנשתנה גופה עיי' קידושין דף ט"ז ע"ב דכמו מן ויצאה חנם ילפי' בוגרת ועיי' ברמב"ם פ"ד מה' עבדים ובכ"מ והא מבואר בכתובות דף מ"ה דבוגרת הוי נשתנה גופה דאמרי' אישתני גופא אשתני קטלה יעו"ש ה"ה נערות דילפי' מן אין כסף דוקא נערות ע"י שערות שנשתנה הגוף הוא מוציאה מרשות אדון אבל ימים בלי שערות בודאי אין מוציאין אותה מרשות אדון וה"ה שיוכל האב למוכרה אפי' אם היא גדולה לענין עונשי' שבתורה עכ"פ נערות שלא יוכל האב למוכרה תלי' בשערות דוקא כמו שצריך דוקא שערות לצאת מרשות אדון והבן זה כי חדש מאוד ובאמת הי' הגמ' רוצה לומר דצריך קרא על בוגרת דאיילונית והוא הטעם יען דלא נשתנה גופה עיי' רמב"ם פ"ב מאישות בסימני עליון באשה רק הגמ' משיב דהלא יצא' מרשות אב ופי' רש"י דרק בנערה זיכה הקב"ה לאב ולא בבוגרת ומשני דס"ד דלא יוכל למכור איילונית ועי' ברמב"ם בה' עבדים דרמב"ם מצריך הפסוק דויצאה חנם על בוגרת דאיילונית ועיי' בכ"מ ובמ"ל בשם המזרחי יעו"ש היטב וק"ל

ועתה נחזה בנידן קנס שחידשה התורה בנערה שם נוכל לומר דתורה תולה בימים כיון שנעשה גדולה ע"י סריסות לרב למפרע ושנת י"ג ואילך יהי' לה קנס דהא נעשה גדולה בהתחלת שנת י"ג ויהי' לה ששה חדשים קנס, וזה הי' קושי' הגמ' לרב דסובר למפרע נעש' סריס איילונית לר' מאיר יהי' לה קנס עיי' יבמות דף פ' ומשני אביי מקטנותה יצא' לבגר דחידש אביי דגם הנערו' לענין קנס תלה רחמנא בשערות דוקא הגם שהיא גדולה למפרע עכ"פ אין לה קנס דהתורה אמרה דוקא אם נשתנה גופה ע"י סימני שערות יש לה קנס אבל בעבור הגדלות בלי שערות לא תקרא נערה אבל משעה שיבואו לה השערות אז מתחילי' ימי נערות לענין קנס שאין נערות תלוי' ביציאת הקטנות אלא בהבאת שערות ואפי' בשנת ח"י אם תביא שערות מתחילי' אז ימי הנערות ואחר ששה חדשים נעשה בוגרת דנערות לא תלה בזמן פירוד הקטנות ומתחיל הגדלות רק בזמן שנשתנה הגוף מכאשר היה בקטנות

ונחקור על דין סקילה דנערה מאורסה שחידשה התורה דנערה מאורס' יש לה מיתה חמור' שהיא סקילה