מחנה חיים חלק א לז

דלימוד גרע ממלאכה דוגמא לזה ועיי' דוגמא בשג"א סי' כ"ח דטלית הוי עשה דרשות ויוכל להקדימו לתפילין

והנה בסוכה דף ל"ח ע"א בגמ' אמרת נוטלו על שולחנו למימרא דמפסיק ורמינהי אם התחילו אין מפסיקי' אמר ר"ס ל"ק הא דאיכא שהות ביום הא דליכא שהות ביום פירש"י וז"ל התם בדאיכא שהות להתפלל אחרי שיגמרו סעודתם ומתני' דהכא בדליכא שהות שתמשיך סעודתו עד שתחשך עכ"ל מבואר דהבנת יש שהות ביום הוי מלבד הזמן שאנו דנין עלי' עכשיו

ועתה בא ברוך ד' וראה שזה הבנת ירושלמי וז"ל תפילת המנחה קודמת הוון בעין למימר באין שהות ביום כדי להתפלל שניהם עכ"ל הכוונה דוקא באופן שנשאר רק שעה אחת אשר הוא צריך כפי טבעו לשתי תפילות אז צריך להקדים מנחה דהא לא נשאר עוד זמן ביום כדי שיוכל להתפלל ב' תפילו' והוא יוכל עכשיו לאכול ולשתו' או לטייל וא"כ הוא מוכרח עכשיו לעמוד ולהתפלל א"כ מנחה קודמת הגם שלתפילה אחת הוא מנחה הי' נשאר לו זמן לטייל או לאכול ורק כדי להתפלל שתיהן לא נשאר לו זמן כיון שעכשיו הוא מחויב בשני תפילות וכבר בא זמנו לעמוד ולהתפלל צריך להקדים מנחה ומסיים וז"ל אבל יש שהות ביום להתפלל שתי תפילות המוסף קודם עכ"ל הכוונה שהוא צריך שעה אחת לב' תפילות והוא רוצה להתפלל מוסף בשעה י"א והלא נשאר עוד שהות מלבד שעה של עכשיו אשר יוכל להתפלל שתיהם ואם ירצה יוכל עכשיו לאכול ולשתות או לטייל אז יוכל להקדים מוסף דאטו יגרע מוסף מטיול או אכילה ושתיה ודו"ק ע"ז הביא הירושלמי ח"ל ר"ז בשם ר"י אפי' יש שהות ביום להתפלל ב' מנחה קודמת עכ"ל הכוונה ר"ז בשם ר"י פליג הגם שיש עוד זמן איזה שעות ויוכל עכשיו לאכול ולשתות ולאחר התפילות אפ"ה אם עומד ורוצה להתפלל עכשיו צריך להקדים מנח' דכיון שעוסק בתפילה ולא בדבר רשות אז תפילת מכחה קודמת והבן והמעיי' בסוף דברי ירושלמי שהביא הרא"ש יראה בעין שפי' הנ"ל אמת ב"ה

היוצא מזה דר"אש בשם ירושלמי הוא דין אחר דבודאי יוכל עוד היום להתפלל שניהם אבל אם אין זמן ביום אלא לתפילה א' צדקו דברי מג"א ושג"א ודו"ק

ודע דכל זה במוסף ומנחה אז מדחינן מנחה בעבור מוסף דהא יען דפסקי' זמן מוסף כל היום והוי תפילת מוסף בזמנה אבל אם הוא לא התפלל שחרית ואין לעת ערב זמן רק או על תשלומין של שחרית או על תפילת מנחה אז בודאי לא מדחינן תפילה בזמנה בעבור תפילת תשלומין הגם שתפילת שחרית אין לה תשלומין בלילה יען שעברו שני תפילות אבל עכ"פ אין לתפילת תשלומין כח לדחות תפילה אשר זמנה עתה ועיקר מצותה עכשיו בשלומא בעבור מוסף נדחה מנחה דגם תפילת מוסף זמנה עתה רק שיש למנחה מעלת תדיר אז אמרי' הוי מוסף מצוה עוברת לגמרי ולתפילת מנחה יש תשלומין אבל בעבור תפילת תשלומין לא נדחה מצוה אשר זמנה עכשיו זה אחד מן המושכלות בעזה"י

ומצאתי בשג"א בסי' י"ט שפסק ג"כ הדין כך אבל מטעם אחר יען דהוי הדין דלא מהני תפילת תשלומין עד שהתפלל החוב וא"כ אם אין זמן רק על תפילה אחת ע"כ צריך להקדים מנחה דאל"כ לא יוכל להתפלל תשלומין של שחרית יעו"ש ויש לחקור אחריו אולי דוקא אם יש זמן להתפלל שניהם אז צריך להקדים החוב אבל בנידן דנימא דתפילת החוב יודחה יען שיש לה תשלומין א"כ אין עכשיו מוטל עליו תפילה של עכשיו כך התעורר בן אחי הבח' החרוץ כמו"ה משה נ"י ולדעתי בלא"ה הדין עמו כי בעבור תשלומין לא נדחה חוב של עכשיו כן נראה לפי ענ"ד ברור בעזה"י

שוב בא תחת ידי ספר צל"ח וראיתי בדף כ"ו בד"ה ורמינהי שעמד על החקירה בנידן זה אם יודחה מנחה בעבור תשלומין דשחרית והביא לפי דעת הלבוש הוי חובת שעתא רק מטעם תדיר וא"כ טוב להקדים תשלומין דשחרית דמעלת תדיר נדחה בעבור שלא להפסיד לגמרי של שחרית אבל לפי הבנת המע"מ שכ' טעם אחר על חובת שעתא א"כ אפשר שנדחה תשלומין דשחרית בעבור מנחה דשעתא יעו"ש ולא ביאר מה שחידש המע"מ ובודאי הוא כשיטה הט"ז בסי' ק"ח שהביא דעת הלבוש ופליג דמצות שעתא קודמת הוא מטעם חביבה מצוה בשעתה יעו"ש שהאריך דלא כלבוש וא"כ ממילא תפילת מנחה לא נדחית ודו"ק

המורם מזה דאם צריך לשלם תפילת שחרית ולא יהי' פנאי למנחה אז מנחה קודם לשחרית ודוק

סימן ז' שאלה בנכרי שבא לישראל אשר הוא ממדינה שמותר מחק המלכו' שיתגייר נכרי לדת ישראל ומבקש שישראל ילמוד עמו תורת משה כי יש לו נטי' לקבל אמונת ישראל אם יוטבו דברי תורה בעיניו אם מותר לישראל ללמוד עמו ולא יקרה לו און בזה או אם הוא איסור

תשובה לכאורה אסור לישראל לעשות כן דעובר על לפני עור לא תתן מכשול דהא מבואר בסנהדרין דף נ"ט דגוי שעוסק בתורה חייב מיתה או מטעם דתורה הוי כנערה מאורסה דכתיב תורה צוה לנו משה מאורשה עיי' רש"י שם או מטעם דהוי גזל עכ"פ הגוי עובר בזה חיוב מיתה וכן פסק הרמב"ם פ"י מה' מלכים וא"כ אם ישראל מלמדו עובר על לפני עור לא תתן מכשול כמבואר בע"ז דף ו' דאסור לישראל ליתן אבר ומן החי לבני נח יען שגוי יעבור איסור וה"ה הכא אסור לישראל להכשילו באיסור מיתה והוא פשוט

ולכאורה עלה בדעתי דליכא בזה לפני עור דדוקא אם יש משכחת הך איסור אצל הנותן כמו כוס יין לנזיר שגם הוא יכול לקבל עליו חירות אבל באיסור לימוד התורה דלא משכחת אצל ישראל ליכא כלל איסור דלפני עור וצע"ג

אמנם ראה זה בב"מ דף י' ע"ב בתוס' בד"ה דאמר מבואר שישראל המקדש לכהן גרושה דעובר על לפני עור וא"כ ה"ה בישראל הלומד לגוי תורה דעובר על לאו דלפני עור וק"ל ויותר נ"ל אפי' אם נימא דישראל אינו עובר יען דעליו לא ניתן מצות כהונה אעפ"כ ישראל הלומד עם הגוי תורה עובר על לפני עור יען הא דאסור לגוי ללמוד תורה הוא או מטעם דתורה נקרא נערה מאורסה או מטעם גזל כמבואר בסנהדרין דף נ"ט ועל שם איסור הנ"ל ישראל מצווה דהוא מצווה על איסור נערה מאורסה ומצווה ג"כ על שם איסור גזל וכיון דשם האיסור שייך בגווי' בודאי עובר בו על לפני עור ודו"ק

וראה זה מצאתי מבואר דישראל הלומד עם הגוי תורה עובר על לפני עור לא תתן מכשול בתוס' חגיגה דף י"ג ע"א דאמרו בגמ' אין מוסרין דברי תורה לכותי שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטי' בל ידעום בתוס' בד"ה אין מוסרין הקשו וז"ל תיפוק לי' דכותי העוסק בתורה חייב מיתה והמלמדו עובר על לפני עור לא תתן מכשול עכ"ל מבואר מזה דיש בזה לפני עור ומוכח אחד מתרתי או דיש לפני עור אפי' לא משכחת הך איסור בנותן או יען דאיסור של גוי הוא מטעם נערה מאורסה או משום גזל א"כ יש הך איסור גם בישראל וא"כ יש איסור לישראל שלא ללמד לגוי הנ"ל ודו"ק

אך הדבר קשה בעיני א"כ לא משבחת לישראל אפי' על אדמתם לקרב מן הגויים לעבודת ד' כי אין רשאי ללמוד אתם והלא אמרו שקדוש ברוך הוא מתפאר עצמו