מחנה חיים חלק א לה

שוין בשלומא בתמיד ומוסף שבת או מוסף שבת ור"ח גילתה התורה דתדיר קודם דיש על התמיד ג"כ קדושת שבת ועל מוסף שבת יש ג"כ קדושת ר"ח הגם שמקודש שוה כמקודש ותדיר עכ"פ הקדים הקדוש ברוך הוא תדיר ומקודש נגד מקודש לבד אבל תדיר נגד מקודש אין לו מעלה ויוכל להקריב מקודש קודם לתמיד קמ"ל דאין לך דבר קודם לתמיד שיש ג"כ כאן מעלה לתמיד למצוה שיהי' ראשונה אבל לעולם ליכא איסור עשה כלל רק תמיד הוי מעלה למצוה מן המובחר

ובזה יובנו דברי הגמ' דהקשה תמידין אין מעכבין המוספין ומוספי' אין מעכבין את התמידין ופריך אילימא לקדם והתניא העולה עולה ראשונה שלא יהי' דבר קודם ומשני אביי לעולם דאית לי' ולקדם ולקשי' לך שלא יהי' דבר קודם למצוה בעלמא ולכאורה פלא עכ"פ יש מצוה ואיך יתורץ קושי' הגמ' אילימא לקדם פי' רש"י דאי בעי מוספי' קריב ברישא וקשה איך יוכל לקרבם ברישא הא יש מצוה וצע"ג ועוד יש לדקדק מאי תיבת בעלמא דאמר אביי הי' לו לומר למצוה וצ"ע

ונ"ל דהמקשן סבר מדכתיב שלא יהי' דבר קודם משמע שיש גם במקודש נגד תמיד עיכוב למשל אם יש כאן בחול להקריב חטאת ותמיד שהמה שוין אפ"ה יש כאן איסור עשה כונו דהוי איסור עשה אם הקדים אינו תדיר לתדיר ה"ה אם הקדים חטאת שהוא מקודש לתמיד שהוא תדיר הוי איסור עשה הגם שבעלמא תדיר ומקודש שוה אבל בתמיד יש איסור עשה דהא גם בשבת גילתה תורה שתמידי' קודמי' הגם שמוסף מקודש וכ"ת דאין ראי' דשם הוי גם התמיד מקודש מכח שבת זה אינו דמאי אולמא מקודש ותדיר נגד מקודש בלבד אם יהי' הדין בחול דשוה מקודש דחטאת לתדיר דתמיד כמובן אלא ע"כ שיש איסור עשה בחול בתמיד נגד חטאת וה"ה בתמיד נגד מוסף דשבת הוי ג"כ איסור עשה ומשני אביי דלעולם דאית לי' ולקדם דגם כאן ליכא איסור עשה אפי' אם שחט חטאת קודם לתמיד הוי ג"כ רק מצוה מן המובחר אבל איסור עשה ליכא שאם לא ירצה לעשות מצוה מן המובחר יוכל לכתחילה להקריב חטאת קודם לתמיד והתורה גילתה רק זאת שאין לך דבר קודם שלא תטעה שמקודש שוה לגמרי לתמיד קמ"ל שיש מצוה מן המובחר שתמיד יהי' קודם הגם שבעלמא יש עכ"פ רשות להקדים המקודש וזה הוא לשון מצוה בעלמא מצוה מן המובחר ועיי' תוס' מנחות דף ה' ע"ב וז"ל מה שאמרו עד הביאכם את העומר למצוה היינו מצוה בעלמא עכ"ל מבואר דיש קרא על מצוה מן המובחר וזה מצוה בעלמא והבן וממילא במוסף שבת נגד תמיד הוי ג"כ רק מצוה בעלמא מצוה מן המובחר אבל איסור ליכא כמש"ל וה"ה דמוסף שבת קודם לר"ח דהוא ג"כ תדיר ומקודש נגד מקודש רק מצוה מן המובחר שכן תעשה להקדים תו"מ נגד מקודש לבד וק"ל

תמצית הדברים דיש חלוקי דינים (א) לקרבן תמיד יש מעלה הגם דבעלמא תדיר ומקודש שוה ויוכל להקדים איזה שירצה אבל תמיד יש לו קדימה למצוה מן המובחר נגד מקודש (ב) תדיר ומקודש נגד מקודש לבד יש לו ג"כ מעלת קדימה למצוה מן המובחר אבל בדיעבד אם לא ירצה להתנאות לפניו אז בודאי גדול כח מקודש לבד כמו תדיר ומקודש (ג) דתדיר כנגד אינו תדיר ומקודש נגד אינו מקודש יוכל להיות אפי' פסול כיון דהתור' גילתה שיהי' מעלת תדיר פועל אפי' בקדושה כמו במוסף שבת ומוסף ר"ח שיקדים התדיר הגם ששם רק מצוה מן המובחר הוא יען שמקודש שוה לתדיר לגמרי ומה שמוסף הוי ג"כ מקודש לא מגרע כח קדושה של ר"ח אבל בתדיר נגד אינו תדיר יוכל להיות אפילו עיכוב ומכ"ש איסור עשה כנלענ"ד ולא קשה מידי על הרמ"א מגמ' הנ"ל ודוק

ועדיין חזות קשה יש כאן א"כ די בפסוק העולה עולה ראשונה דמבואר דתמיד קודם לחטאת דהוי תדיר נגד מקודש וקרא דמלבד למה לי דשם הוי תדיר ומקודש נגד מקודש הוא ממילא נלמד מדיש מצוה עכ"פ להקדים תמיד לחטאת דבעלמא תדיר ומקודש שוה ולתמיד יש מעל' מכ"ש דתמיד בשבת ויו"ט דהוי תדיר ומקודש פשיטא דתמיד עדיף וצע"ג אך דבר זה כבר התעוררו בתוס' בזבחים דף פ"ט ובמנחות מ"ט ובפסחים דף נ"ח וביומא דף ל"ד והגם שיש שינוי לשון פעם נראה דהוקשו להם דלא יכתב קרא דמלבד ופעם הקשה להם דלא יכתב קרא דהעול' אבל העול' מדבריה' הוא קושי' הנ"ל וביומא דף ל"ד תירצו דקרא דמלבד לא צריך לתמיד אלא ללמד דבכל מקום תדיר קודם אבל על תמיד לא הוצרך כלל פסוק הנ"ל יעו"ש רק המ"ל בפ"א דתמיד' התפלא על דבריהם מגמ' פ' כל התדיר דפריך הגמ' אשכחן תמידין מוספי' מנ"ל ומשני הגמ' דכתיב תעשו ואביי משני אשר לעולת התמיד ל"ל יעו"ש ולתוס' לא קשה קושי' הגמ' דתלמידי' לא צריך קרא ובא להורות רק על כל תדיר בשאר מצות והניח בקושי' והיא קושי' קשה כברזל וצע"ג

אמנם ד' האיר עיני ליישב בנועם ודעת בעזה"י דהך דין דתדיר ומקודש יש לחשוב בשני אופנים כאשר אבאר בעזר שדי (א) תדיר מקרא מה שהוי בכל יום ויום בלי הפסק כלל שמצוה חמורה שנעשת חוב על קרקפתא דגברי מידי יום ביומו כמו קריאת שמע ותפילה וכדומה למצוה הנ"ל יש חשיבות מזה דתורה הקפיד' עליה חק ולא יעבור (ב) יש תדיר אשר אין המצוה נוהגת בכל יום ויום רק ניתנה לפרקים לימים ידועים ונזמנים ידועים ואין במצו' הנ"ל בעצמה מעלה דהא אינו נוהגת בכל יום ויום רק אם תעלה בכף מאזנים נגד מצוה אחרת תחשב היא לתדיר כמו מוסף שבת ומוסף ר"ח הגם שמוסף לא הוי בכל יום רק משבת לשבת ואין קרבן מוסף תדיר בעצם בכל זאת נגד מוסף ר"ח דהוי מחדש לחדש נחשב גם קרבן שבת לתדיר להקדימו למוסף ר"ח כמובן ורבינו קדוש נקנו במשנה כל התדיר מחבירו קודם לחבירו ולא נקט תדיר קודם לאינו תדיר מאי הוא שנקט תדיר מחבירו וצ"ע אבל הן הן הדברים דאם הי' נקט תדיר קודם לאינו תדיר משמע שצריך להיות תדיר בעצם כמו קרבן תמיד שהוא תמיד ממש בכל יום ויום שם שייך מעלת תדיר אבל לפלוג עוד ולומר מוסף שבת קודם לר"ח או מוסף ר"ח קודם למוסף ר"ה יען שזה הוה איזה פעמים בשנה יותר מחבירו הלא אין זה תדיר בעצם קמ"ל רבינו הקדוש כל התדיר מחבירו אם אינו תדיר רק כנגד חבירו בכל זאת יש לו קדימה והבן: (וכן כל מקודש מחבירו אם רק כנגד חבירו הוא מקודש ולא קדוש' ראשונ' בעצמה ואכ"מ)

ובא ברוך ד' וראה נפלאות כי הגמ' חקר אשכחן תמידי' מוספי' מנ"ל ופי' רש"י דילמא דוקא תמיד דהוי בכל יום הוה מעלה מנ"ל דשבת ויו"ט הוי מעלת תדיר הלא רבינו קדוש נקט כל התדיר מחבירו ומנ"ל הא ומשני דכתי' תעשו את אלה שאצל המוספי' יקדים ג"כ התדיר וע"כ דתדיר מחבירו הוי ג"כ תדיר ואביי משני דהתורה רמזה אשר לעולת התמיד הך דתדירה קודמת מי שרגיל יותר מחבירו קודם לחבירו דאל"כ הא לא משכחת עוד קרבן אשר יהי' בכל יום כמו התמיד ולמה לי טעם בתמיד אלא ע"כ שגילתה הטעם על תדירא ועל שם תדיר כתיב תעשו את אלה] ותוס' חדשו דעל תמיד גופ' לא צריך קרא אלא לגלות שבכל מצות שבתורה תדיר קודם אך עדיין דילמא דוקא מצות תמידיות בכל יום ויום כמו ק"ש ותפילה ותפילין וציצית אבל תדיר מחבירו בלבד לא ידענא רק מכאלה תעשו ודוק

ובחידושי יצאתי להביא ראי' לט"ז דתדיר לא פועל