מחנה חיים חלק א שמט

אמרי' אוקמי אחזקתה קמייתא מכח רוב בני אדם שאינם נולדים סריסים והיתה ראוי' להביא ב' שערות רק במלאות ח"י שנים נעשית סריסה וזה שדייק קטן הי' באותו שעה בשנת התחלת י"ג היתה מוחזקת לקטנה דהא לא היו לה אז סימני סריס ולכן לא אמרי' נעשה סריס למפרע וזה שדייק רש"י וז"ל קטן הי' באותו שעה דלא מחזקי' לי' בגדול אלא מי"ח ואילך שהוא מוחזק בסריס עכ"ל אבל אם הי' לה סי' סריס משעה שנולדה אז מתחילה לא התחלנו לומר יען שלא היתה מביאה ב' שערו' עד י"ב שנה קטנה היא דנימא שלא הוי' סריסה מכח רוב אנשים אינם סריסים זה אינו דרוב אנשים שאינם סריסים לא נולדו עמהם מבטן אמם סימני סריס וזו שנולדו עמה סי' סריס וגם בשנת י"ב לא הביאה שערות הגם דבכ"ז לא נוכל להחזיקה ודאי סריסה עד שנת ח"י אבל אם אז נתחזק אח"כ הסריסות אמרי' למפרע היא סריסה דהא בשעת אכילת חלב לא הי' מחזיקי' אותה לקטנה נהפוך הוא רוב מביאים סימנים בשנת י"ג לזכר וי"ב לנקבה וזה יצא מרוב הנ"ל ולא הביא ב' שערות ונצרף עוד רוב בני אדם לא נולדו בהם סי' סריסות מבטן אמם וזה יש לו סי' סריסות והוי תרתי לריעותא הגם שלא מחזיקים עד עתה לודאי סריסות אבל משעה שנתחזק לסריסות אמרי' למפרע הוי סריסות אפי' לשמואל ודו"ק

ומצאתי און לי בתשובת ריב"ש סי' תע"ד באחד שנמצאו בו סימני סריס בשעת מיתה אם אשתו מותרת להתיבם דנימא מכח חזקה דרבא דבודאי הביא ב' שערות קודם שהביא סימני סריסות ומותרת להתיבם והשיב דחזקה דרבא לא מהני רק לחומרא ולא להקל ויש חשש שמא לא הביא סימנים קודם וכ"ת סריסים מעוטא נינהו אזלי' בתר רוב דאינם סריסים ואמרי' דהביא ב' שערות שלא נחזיק אותו לסריס זה אינו כיון דרוב אנשי' אין להם סימני סריס ולזה יש סי' סריס איתרע לי' רובא כמו בכתובות רוב נשי' אית להם קול ולזו אין קול איתרע רובא וכן בפ' החולץ רוב נשים ניכר עוברן וזו שלא ניכר איתרע רובא דיולדת לתשעה יעו"ש

אבל קשה לי א"כ שם דפריך ר"י לרב דמשכחת לר"מ דיש לאיילונית קנס וקשה א"כ גם לשמואל תקשי הא משכחת לה קנס כגון אם הי' לה סי' סריס ממעי אמה דאז גם שמואל מודה דנעשה סריסות למפרע וצע"ג ונ"ל דבשלומא לשמואל יש לתרץ דסתם איילונית אשר לא ניכר ממעי אמה סי' סריסות אין להם קנס לר"מ אבל לרב קשה הלא לכל איילונית יש להם קנס דכל איילונית נעשו' גדולו' למפרע ודו"ק

ומעתה נ"ל לחדש דבר דיש ב' סריסי חמה (א) סריס חמה בטבע ממעי אמו (ב) סריס חמה הנעשה ע"י חולי או רעם דבגמ' יבמות דף פ' ע"א ה"ד סריס חמה אר"י כל שלא ראה שעה א' בכשרותו מנא ידעי' אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה כיפה ע"כ בדף הנ"ל ע"ב ה"ר איזהו סריס חמה כל שהוא בן כ' ולא הביא ב' שערות ואפי' הביא לאחר מכאן הרי הוא כסריס לכל דבריו ואלו הן סימניו אין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק ומביא הגמ' רשב"ג אומר כל שאין מימיו מעלי' רתיחות וי"א כל המטיל מים ואינו עושה כיפה ואח"כ פליג ר"ה ור"י ר"ה אומר עד שיהיו כולם ר"י אומר אפי' בא' מהן וקשה לי (א) הא לעיל שאל הגמ' איזה סר"ח והשיב ר"י שלא ראה שעה אחת בכשרותו ומנא ידעי' ומשני כל שאין עושה כיפה משמע שליכא שום סימן אחר רק זה ובסי' זה די לדעת שלא הי' לו שעת הכושר ובע"ב מפ' הגמ' אין לו זקן ובשרו מחליק ושערו לקוי והך דאין עושה כיפה הוא רק בשם י"א משמע דלאו כ"ע מודי' שהוא סימן וגם אם נאמר שר"י שהשיב אינו עושה כיפה סובר באחד מהן די וה"ה שיכול להשיב כל שאין מימיו מעלה רתיחות אבל מהכ"ת שרבנן אשר נמנו לספר סי' סריס לא יזכרו סי' שאין עושה כיפה וצ"ע (ב) הלא בת"ר לא נתחדש רק ב' דברים שאפי' אם הביא שערות אח"כ אעפ"כ הוי סריס וגם שמפרטי' אלו הם סימניו אבל הא דצריך להיות סימנים הוא מבואר במשנה דנדה דאמרי' בגמ' דיקא נמי דקתני והוא הסריס דהלא הי' ראוי לומר במשנה הגיע לעשרי ולא הביא ב' שערות לא חולץ ולא מייבם שהוא סריס אז יש במשמע שאפי' בלא סימני' הוא סריס יען שלא הביא עד כ' ב' שערות ומדנקט במשנה והוא סריס משמע שזה הוא מתנאי הדברי' שהגיע לכ' ולא הביא ב' שערות וגם זאת והוא סריס שיש לו סי' סריסות אז הוי הדין לא חולץ ולא מיבם כמובן וא"כ הי' ראוי לרבנן הנ"ל להגיד דבריהם על המשנה שאפי' הביא סימני' אח"כ הוא סריס וגם אלו הם סימניו וצע"ג (ג) יש לי לדקדק הלא הך ת"ר הוא דבר שנוגע למשנה לדעת איזה סר"ח פטור מחליצה וכבר הביא מסדר הגמ' לעיל איזה סר"ח אר"י שלא הי' לו שעת הכושר ואביי אמר שאינו עוש' כיפה ופלפלו לר"א ממשנה דנדה דף מ"ז והי' ראוי לסדר הך ת"ר לדעת שיש עוד סי' על סר"ח ויש פלוגתא בין ר"ה ור"י אי צריך כל הסימנים או לא ולמה הפסיק מסדר הגמ' בנתים בפלוגתא דרב ושמואל באכילת חלב וצע"ג

(ד) עוד פלפל הגמ' על סי' שאינו עושה כיפה שניחוש שמא הבריא בנתים ומשני כיון דתחילתו וסופו לקוי לא חיישי' לזה וכאן שמונים סימנים הרבה לא חקרו כלל שניחוש שמא הבריא ולשנו' דאיירי שבדקו תחילה וסוף וצע"ג

אך ברור בעיני לפרש בודאי אין כאן שום סי' סריסו' אשר מעיד על סריסו' מבטן האם רק זה שאינו עושה כיפה כי הולד אשר יצא מרחם אמו שלם בכחותי' יעשה כיפה אבל שאר סימנים אשר מנו אינם מעידים שהוא סריס מבטן אמו אבל יש עוד סריס חמה אשר אינו סריס ממעי אמו אבל נעשה סריס ע"י איזה חולי או פחד רעם וע"ז יש סימנים הרבה אשר ספרו רבנן בשרו מחליק ושערו לקוי ואין לו זקן או נשתנה קולו או קולה או שכבת זרעו אינו דוהה או מימיו אין מחמיצי' וי"א אין מי רגליו עושי' כיפה דגם סימן הנ"ל יוכל לבוא ע"י פחד או חולי ולפ"ז נכון מאוד לעיל דחקר ר"י לענין איזה סר"ח שפוטר מחליצה ומיבום אשר צריך להיו' סריס מעולם אשר לא הי' לו שעת הכושר היינו סריס ממעי אמו פריך הגמ' מנא ידעי' ומשני כל המטיל מים ואינו עושה כיפה הוא סימן אחד לבד אשר יש לעדות על סריסות מבטן ובסימן זה בלבד די כי הוא סימן מובהק וליכא מאן דפליג שיצרוך עוד עדות למשל אם בשרו מחליק או שערו לקוי או מימיו מעלי' רתיחות כי סי' הנ"ל לא יבאו מכח סריסות מבטן האם רק אם ימצאו בתינוק המה מחמת חולי או רעדה אבל בע"ב חקרו רבנן על סר"ח אשר לא נולד מבטן אמו רק אמו דנין לדעת אם הוא סריס לרב למפרע ולשמואל מכאן ולהבא אבל הכל רק על זמן חיוב עונשים אז לזה לא צריך להיות סריס ממעי אמו ואמרו על סריסות ע"י חולי או פחד יש הרבה סימני' כגון בשרו מחליק וכו' וי"א מוסיפי' סי' אחרים ולכן אמרו אם הגיע לכ' ולא הביא ב' שערות אעפ"י שהביא לאחר מכאן הוא כסריס לכל דבריו כמו שסריס מבטן אמו שאינו עושה כיפה ה"ה סריס הנ"ל אשר נסרס ע"י מקרה הוי כסריס אלו הן סימניו שכאן יש סימנים רבים וי"א ה"ה שאינו עושה כיפה הוי ג"כ סימן

ולפ"ז מיושבים הדקדוקים דכאן איירי רבנן בסר"ח שאינו בטבע ממעי אמו רק שנסרס ע"י חולי או פחד ולא דנו לענין חליצה ויבום רק לענין עונשים אם הוא סכיס ונעשה גדול או הוא קטן ולא צריך להיות סריס ממעי אמו ולית לן בה אם הבריא בנתים והי' לו שעת הכושר ולכן הקדימו פלוגתא דרב ושמואל דפליגי לענין עונשי' ולא רצה