מחנה חיים חלק א שמח

והוא נעשה אחר המכירה ולא הי' בשעת המכירה סיבה שלא להביא ב' שערות וא"כ קטן ממש היה אז כשמכר ונוקמי הנכסים בחזקתן ויש לחזק הקו' דנימא כיון שהיה מתחילה ראוי להביא שערו' רק נסתרס נימא אוקמי אחזקה ועכשיו נסתרס וכל זמן שנוכל לאחר שנעשה סריס הוא טוב משנימא נסתרס כבר קודם י"ג שנה והוא הי' הסיבה שלא הביא ב' שערות וצע"ג

על זה נאמר דלק"מ דהנה יש לנו רוב אנשי' נעשי' גדולים בשנת י"ג שנים ומביאים שערות להראות גדלותם ורבא אמר שחזקה הביאה סימני' ועיי' תוס' בב"ב דף קנ"ד שמוציאים ממון עפ"י חזקה הנ"ל יען שחזקה הוא מכח רוב בטבע ועתה בשלומא אם נאמר דכבר נסתרס קודם שנת י"ג לא יצא אדם זה מרוב בני אדם שנעשים גדולי' לשנת י"ג דגם הוא נעשה גדול אז ומה שלא הי' ב' שערות היה בסיבת סריסות שלו אבל אם נאמר דאח"כ נסתרס ואעפ"כ לא הביא ב' שערו' אחר י"ג וע"כ יצא מרוב בני אדם שנעשי' גדולי' אחר י"ג שנים מיד אז טוב יותר לומר שנסתרס קודם י"ג שנים ובאמת נעשה גדול משנת י"ג וכ"ת א"כ יצא מכלל רוב דלא הוי סריסים זה אינו דבכל אופן יצא מרוב בני אדם שאינם סריסים כלל והוא הוי סריס ואמרי' שנסתרס כבר קודם י"ג שנים ונעשה עכ"פ גדול בשנת י"ג ודו"ק

ולפ"ז הדרא הקו' לדוכתא למה צריך הריב"ש להזכיר דהוי סריס מבטן דאפי' אם לא הוי מבטן אמו עכ"פ תלי' שנסתרס קודם י"ג שנים ולא הי' ראוי להבאת שערות ונעשה גדול למפרע וכן באכילת חלב ביבמות דף פ' דאמר רב נעשה סריס למפרע דמשם יצא דין הריב"ש הנ"ל אינו מוכרח דהוא סריס למפרע רק דמחזיקי' שנסתרס קודם י"ג שנים ולא הי' ראוי להבאת ב' שערו' ונעשה גדול בשנת י"ג ולא תלינן שנסתרס אח"כ דא"כ יצא מכלל רוב בני אדם שנעשי' גדולים לשנת י"ג וצע"ג

אך נלענ"ד דלק"מ דהנה רוב בני אדם לא נולדי' סריסים מבטן אמם אבל מיעוט בבי אדם הוין סריסי מבטן אמם למשל ממאה הנולדים יש עשרה סריסים אבל להיות נעשה סריס אח"כ ע"י חולי או פחד או קול רעם הוא אחד מני אלף אשר נעשה אח"כ סריס ועתה אם אנו רואי' איש אשר נעשה סריס ואנו חוקרי' אם הוא סריס מבטן אמו או שנעשה אח"כ סריס אמרי' בודאי שהוא סריס מבטן והוי מן המיעוט השכיח מאשר נאמר דנולד ולא הוי סריס ויצא מן הרוב ונעשה סריס דהוא מיעוטו אשר לא שכיח כלל ולכן החליט הריב"ש כיון דראינו אותו בסריסו' אמרי' דנולד מבטן אמו לסריס והבן זה כי ישר

ובכל זאת איננו שוה לי דעכ"פ לאיזה תכלית הזכיר הריב"ש שהוא סריס ממעי אמו נימא סתם סריס למפרע דאם הוא סריס ממעי אמו בודאי טוב וגם אם אינו סריס ממעי אמו עכ"פ אמרי' מכח רוב המביאים ב' שערו' בזמנן דנעשה סריס קודם י"ג שנים וא"כ למה מזכיר שהוא סריס מבטן

ונ"ל דהן אמת דמכח הרוב שמביאים לי"ג ראוי לומר דנסתרס קודם י"ג שנים וגם זה אמת דיותר טוב לומר שהוא מן מיעוט הנולדים בסריסות משנאמר שהוא ממיעוט דלא שכיח שנולדים אינם סריסי' רק נעשי' סריסים אח"כ אבל עכ"פ הא אין הולכים בממון אחר רוב היכא דאיכא חזקת מרא קמא וא"כ למה נאמר דמהני מכירה וכן באכל חלב הא הי' לו חזקת קטנות וחזקת פטור ואיך נימא מכח הרוב לחייב אותו מלקות או קרבן ובפרט כאן שהוא להכניס איש בחיוב התורה דילמא קטן הוא ולא נכנס בכלל החיוב לילך בתר רוב והארכתי בסברא זו במק"א דרוב מהני לגדול שמחויב במצות אחרי רבים להטות אבל מי שהוא ספק אם מחויב בתורה אז יש ספק דלא נכנס כלל בחיוב זה דרוב מהני והבן ועיי' דוגמא בפנ"י חדושי דף ס"ג אלא בודאי דלא משכחת סי' סריסו' אלא במי שהוא סריס מבטן אמו והבן זה שלכך הזכירה ריב"ש שאיגלאי שהוא סריס מבטן אמו ודו"ק

היוצא מזה בנידן שאלתינו יש להתיר ולסמוך על הרמב"ם וראב"ד וטור הגם שתוס' מחולקי' עליהם ומכ"ש שלא תעגן כל ימי' די מה שראינו סי' סריסות בגדלות ודו"ק

אך ראיתי מבוכה גדולה על הש"ע שריב"ש פוסק בסי' תס"ח שאם מכר אחר י"ג שנים והביא סימני סריס עד עשרים או עד רוב שנותיו איגלאי מילתא למפרע דהוא סריס ממעי אמו ומהני המכירה וכן נפסק בש"ע ח"מ סי' רל"ה סעיף י"ג להלכה ורמ"א לא הגיה שאם לא נבדק אחר הלידה מיד דלא סמכי' שהוא סריס ממעי אמו והוי ספק מכירה ובריב"ש סי' תע"ד פוסק בחליצה ויבום דצריך דוקא בדיקה אם עושה כיפה מיד אחר הלידה ואם לא נבדק הוי ספק סריס ממעי אמו וצריכ' חליצה מספק והובא ברמ"א בש"ע א"ע ס' קע"ב והוא פלא בעיני אי סמכי' שהוא סריס ממעי אמו להוציא ממון למה לא נסמוך באיסור לאו של אשת מת החוצה וצע"ג

וגם זאת אדרוש מרמ"א בסי' קע"ב בא"ה שבסעיף א' מביא דברי ריב"ש שצריך מיד אחר לידה סימן שלא עושה כיפה ואם לאו הוי ספק ואח"כ בסעיף ה' שמונה הש"ע סימני סריס כ' הרמ"א עליו באין לו שערות בזקן די בסימן אחד מאלו והוא פלא הא יש בסימני' הנ"ל סי' אשר אינם ניכרי' ממעי אמן וא"כ הי' לו לפרש אם יש לו סימן אחד הניכר ממעי אמו וצע"ג

ונ"ל דלעיל קאי לפטור גם מחליצה מצריך דוקא סימן כיפה שניכר מלידתו אבל בסעיף ה' כוונת רמ"א בסימן אחד מכל אלו הוי עכ"פ ספק שמא הוא סריסות ממעי אמו דבסי' א' מאלו הוי עכ"פ סריס וא"כ אסור עכ"פ לייבם אבל ביש לו שערות בזקן דצריך כל הסימנים ואם חסר אחד מותר אפי' לייבם ודו"ק

ועוד זאת מצאתי שרמ"א מחמיר בסי' קע"ב שבזמן הזה חוששי' על השערות שמא נשרו וא"כ נתפרדה כל החקירה חוץ אם נאמר במקום עיגון יש לסמוך על הדין

(ד) הנמ"י ביבמות דף פ' וז"ל ה"ד סריס חמה אמר ר"י וכו' לאו לשון שאלה הוא אלא מדבריו של ר"י הוא שמפרש סריס חמה דמתני' שהוא בענין שלא היה לו שעת הכושר מעולם כיון שסריס אדם חולץ משום שהיה לו שעת הכושר דאל"כ הא מפרשי' לקמן סימנים כל שלא ראה וכו' שלקה ממעי אמו כיפה בולטו בלע"ז שאין הקלוח השתנתו הולך למרחוק כשהוא מטיל כלפי מעלה ואין נעשה ככיפה זה הוא סימן מיוחד ומובהק למי שהוא סריס חמה ממעי אמו ואלו סריס חמה דעלמא הא לקמן נתפרשו בו סימנים הרבה סימני סריס אין עושי' בו מעשה להחזיקו בגדולי' עד שיהי' בן כ' שנים שלימות ולא הביאו ב' שערות דהשתא נדונים לסריסים וגדולים אבל קודם לכן נדונים כקטנים אעפ"י שנולדו בהן סימני סריס ואיילונית עכ"ל

ואקדים דנ"ל לברר דבר הא דשמואל פליג על רב אי אמרי' נעשה סריס למפרע או לא היינו דוקא אם לא הי' סימני סריס ממעי אמו כגון בשעת קטנות הי' עושה כיפה ובשרו העלה הבל רק אח"כ נולדו בה סי' סריס אז פליג שמואל כיון שבשעה שהגיעה הנערה לשנת י"ב לא הי' לה סי' סריסות והיינו מחזיקי' אותה לקטנה מכח רוב בני אדם שאינם סריסים אז הגם שנולדו סי' סריסות ונתחזקו בשנת ח"י לא אמרי' סריס למפרע דנהפוך הוא דהא מעיקרא הי' לה חזקה שלא נולדה בסריסות דהא לא הי' לה סי' סריסו' מבטן אמה וגם בשעה שהיתה ראוי' לשערות בשנת י"ב עדיין לא היו בה ס' סריסות הגם שנולדו בין שנת י"ב לשנת ח"י ונתחזקו בשנת י"ט דעדיין לא הביאה ב' שערות ועכשיו היא סריסה בודאי בכל זאת