מחנה חיים חלק א שמז

כיפה אבל נמצא בו סימן בהיפך שבשרו מעלה הבל אז יהי' ספק סריס וחולץ ואינו מיבם ומנו לדעת כל סימנים אולי ימצא אחד בהיפך והבן זה [ולפמש"ל בהבנת הרמב"ם יש ליישב קו' הנ"ל גם מצד השני שאפי' אם יש לו שערות בזקן מהכי אח"כ ביאת שתי שערות למטה אבל אם נולדו סימני סריסות שוב הבאת שערות למטה לא מהני ונשאר קטן עד ל"ה שנים ויש להאריך בזה וקצרתי]

אמנם דע הא דחדשתי דלראב"ד מהני סימן סריסו' כגון שאינו עושה כיפה אבל ידעי' שבשרו מעלה הבל הוי ספק סריס ובעבור זה הודיעו חכז"ל לדעת כל סימני סריס זה דוקא בשאר סימני סריס אבל אם יש בו ב' שערו' בזקן שהוא סימן גדול שמורה שאיש הזה ראוי להביא שערו' אז אפי' אם ניכר בו כל שאר סימני סריס לא הוי ספק סריס אלא נשאר בקטנות דכיון דגוף הנ"ל מביא שערות בזקן שוב לא אפשר שיהי' סריס דהגם דב' שערות בזקן לא פועלים לעשות אותו גדול יען דרגיל לבוא שם שערות עיי' ברא"ש ביבמות דף פ' אבל זאת פועלים עכ"פ שסימני סריסות לא יועילו להחזיקו בסריס אלא נשאר בקטנותו עד ל"ה שני' ואז נעשה גדול ולא סריס דכמו אם אין לו שערו' בזקן אז אין לך סימן סריס גדול מזה ה"ה יש לו ב' שערות בזקן שוב א"א להיות סריס עוד דהא חסר הראש מסימני סריסות וזה הבנת הראב"ד בגמ' אם הביא שתי שערות בזקן כ"ע ל"פ עד שיהי' כולם וזה א"א להיות דכמו לר"ה דאמר עד שיהי' בכולם הוי הכוונה שאם חסר סימן אחד נשאר בקטנות ולא בסריסות ה"ה לר"י אם הביא ב' שערו' בזקן כ"ע ל"פ שנשאר בקטנות דעד שיהי' בכולם הוי הפי' כל סימני סריס אשר מנו רבנן וזה א"א ונשאר כקטן והבן

וראי' ברורה לזה דרמב"ם פ"ב מאישות הל' י"ב כ' וז"ל הגיע לשנת כ' פחות ל' יום ולא הביא ב' שערות למטה והביא ב' שערות בזקן אעפ"י שנולד לו אחד מסימני סריס אינו סריס אלא הר"ז בקטנותו עד שיולדו לו כל סימני סריס או עד שיהי' בן ל"ה שנה ויום א' עכ"ל מבואר לרמב"ם שדוקא כל סימני סריס צריך אם הביא ב' שערו' בזקן אבל ע"י סימן אחד או שתים הוא נשאר בקטנותו ועל אותו הלכה השיג הראב"ד וז"ל כ' הראב"ד ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם עכ"ל מבואר לשיטתו דסובר דראש מסימני סריסות הוי סימן דאין לו שערות בזקן וכיון דיש לו שערות בזקן חסר ראש סימן הסריסות ונשאר בקטנות ועיי' כ"מ שפי' בפירש דלראב"ד חסר סימן אחד ור"י אמר דצריך כל הסימני' וזה א"א יעו"ש וא"כ הוי לראב"ד כמו לרמב"ם שאם חסר סימן אחד נשאר קטן גמור והבן זה כי הוא דבר חדש בעזה"י

ולפ"ז יש ליישב קו' השני של כ"מ למה אמר ר"י אפי' באחד מהם ולא אמר אין לו שערות בזקן הוא סריס ולפמ"ש נ"ל ליישב דהא הם קאי על הסימנים דמנו רבנן ור"ה אמר הך דמנו רבנן סריס חמה דלא הביא שערות למטה ויש לו כמה סימני סריס הוא דוקא בכולם ע"ז משיב ר"י אפי' באחד די כל זמן שלא ידעי' שיש היפך סימן ואם יש היפך סימן הו' ספק סריס חוץ אם יש לו שערות בזקן אז הוי ודאי קטן דצריך כולם וזה אי אפשר ודו"ק

ומה שהקשה הלח"מ מר"נ כמו שהבאתי בקו' ג' נ"ל ליישב דראב"ד סובר בודאי ב' שערות בזקן למעלה במקום אחד מוציאים מידי סריסות דכמו דב' שערות למטה מהכיס לעשו' אדם לגדול ה"ה המה סימני' שאדם זה לא הוי סריס אבל הגם אם יש בזקן למעלה כמה שערות אבל המה מפוזרים בקצוות הזקן בכל פאה שערה אחת שערות כאלו לא מוציאי' מידי סריסות כי הפיזור מורה שהמה שומות ולא שערות כלל תה כוונת הגמ' סיכי דיקני הוי לי' כמו יתדות אוהל שיש אחד בכל פאה כך הי' לו לר"נ שערות ולכן ציוה לראות אם בשרו מעלה הבל ומצאתי און לי ברש"י שכ' וז"ל סיכי דיקני יתדות הזקן כלומר בכמה מקומות הוי לי' שער בזקנו עכ"ל מבואר שהי' לו רק יתדות הזקן בכמה מקומות הי' לו שערות אבל לא הי' לו ב' שערות במקום אחד כנלענ"ד לאמתו בראב"ד

ואכתי פש לתרץ קו' הב"ש על הראב"ד שהקשה בסי' קע"ב לראב"ד דדי באין לו שערות בזקן א"כ ומנא ידעי' דהוא סריס ממעי אמו ותי' בדוחק דמתחילה לא הי' עושה כיפה ועכשיו עושה כיפה רק אין לו שערות בזקן גם זה נקרא תחילה וסוף לקוי יעו"ש ולפמש"ל בשיטת רמב"ם דכל סימני סריס המה באי' דוקא ע"י סריסו' מבטן אם אבל מה שנעשה סריסות אח"כ ע"י איזה סיבה אינו פועל סימני סריסות א"כ כיון דלראב"ד הוי אין לו שערות בזקן ראש מסימני סריסות א"כ ממילא ידענו שהוא לקוי ממעי אמו שקו' הגמ' הי' רק זאת שמא נתרפא בנתים ודו"ק היטב

(ג) הטור בח"מ סי' רל"ה כ' וז"ל אי כמי עברו רוב שנותיו ולא הביא ב' שערו' אעפ"י שלא נולדו לו סימני סריסות בין הביא אח"כ ובין לא הביא ב' שערות איגלאי מילתא למפרע שהי' סריס ממעי אמו הלכך כל שאלו הביא ב' שערו' קודם שמכר הי' ממכרו ממכר עתה נמי שנתברר שהוא סריס הוי מכר למפרע עכ"ל והנה כאן לענין מקח וממכר הי' די אם יהי' נעשה סריס אחר שהי' בן י"ג שנים דכיון דנעשה סריס למפרע עכ"פ בשעה שמכר גדול הי' אעפ"כ כ' כיון דהביא לשנת כ' סימני סריס או שנעשה ל"ה ולא הביא שערות וגם לא סימני סריסות דאיגלי עכשיו שהוא סריס ממעי אמו וע"כ דסובר דלא משכחת סימני סריסות חוץ אם נולד בטבע לסריס ומדעכשיו סריס ידעי' דהי' מתחילה סריס ועי' בב"י שהביא בשם הריב"ש דיש הפרש בין שערות לסריסו' דבשערו' לא נעשה גדול למפרע ובסריסו' נעשה סריס למפרע מבן י"ג שנים שכ' וז"ל משום דעתה נתברר שהי' סריס ממעי אמו עכ"ל ואי משכחת שאחד יביא סימני סריסות אשר אינם מבטן אמו למה לו לריב"ש להוסיף שנתברר שהי' סריס מבטן אמו די לו שיאמר דפסקי שסריס נעשה סריס למפרע וגם לא הזכי' דאיירי דהי' בודקים בשעת לידה ונראה בו סימן סריסות אלא ודאי נשמע דלא משכחת סימני סריסו' רק אשר נולד מבטן אמו ודי אם ראינו עכשיו שהוא סריס נדע שהוא סריס מבטן אמו רק אצל יבום שצריך שלא הי' לו שעת הכושר חקר הגמ' פן נתרפא בנתים ומשני דלא חיישי' שנתרפא וחזר לסריסות

ואוסיף בטעם כעיקר להסביר דברי ריב"ש שלולי כן שלא משכחת סי' סריס אא"כ הי' מבטן אמו איך נאמר דמה שמכר מ"ג שני' מהני הגם שלא הביא ב' שערו' דהוי הטעם דעכשיו נתברר דמה שלא הביא ב' שערות אחר י"ג שנים הי' מסיבת סריסות דילמא עכשיו נעשה סריס מחמת פחד רעם או חולי נמצא דאחר שנת י"ג הי' ראוי להביא ב' שערות רק שנתאחר אצלו הגדלות והי' מביא אותם עד שנת כ' רק בתוך כך נעשה סריס אבל עכ"פ בשעת מכירה ה' קטן ממש דאז לא הי' בעולם סיבה המונעת מלהביא סימני שערות ואיך נוציא ממון הנכסים אשר היו בחזקת הקטן מספק אם הי' בעל מכר אלא ודאי דלא משכחת סימני סריסות אא"כ נולדו לו מבטן אמו ומצאתי לרמב"ם בפי' משניות בפ' הערל שלכך נקרא סריס חמה שלא ראה חמה בשלימות רק משעה שראה החמה הי' סריס דפח"ח ודו"ק

אמנם לכאורה יש להשיב דהגם אם לא הי' הוכחה מדנמצאו סימני סריס ע"כ הי' סריס מבטן אמו אעפ"כ נאמר דמכירה שמכר אחר י"ג שנים מהני דנעשה סריס למפרע דתלי' דסריסות הי' מעכב הבאת ב' שערות ומה שנפלא בעיני דנימא דנעשה סריס ע"י חולי או פחד