מחנה חיים חלק א שמג

אבן הבוחן דהנה אם הביא סי' סריס ואחר כך ב' שערות אמרי' סריס הוא והנך שערות כשומא נינהו עיי' יבמות דף פ' בנולדו לו סי' סריס ואח"כ הביא שערו' דאמר רב נעשה סריס למפרע וזה ברור וגם להיפך אם הוא אחר עשרים ומביא ב' שערות למטה אעפ"י שהביא אח"כ סימני סריס הוא גדול ולא סריס דרב אמר דוקא אם נולדו לו סי' סריס ואח"כ ב' שערות אבל בודאי אם הביא אחר עשרים ב' שערות אפי' הביא אח"כ סי' סירוס הוא גדול דאמרי' האי סריסות חולי הוא עיי' ריב"ש סי' תע"ד ומכ"ש בלא הביא אח"כ סי' סירוס דלא מגרע לגדלות מה שאיחר להביא השתי שערות כמובן בפשוט

ולפ"ז נ"ל לחדש דבר לר"י דמהני אפי' סימן אחד אבל ביש לו ב' שערות בזקן מודה דצריך כל סימני סריס ואם נולד רק סימן אחד של סריסות לא הוי סריס יען דיש כנגדו מופת גדלות ע"י השערות בזקן אבל עכ"פ לולי שערות הנ"ל בזקן הי' הוא סריס ע"י סימן א' של סריסות שהביא א"כ פועל הסימן סריס אחד עכ"פ דלא מהני אח"כ הבאת שערות למטה להיות גדול מיד רק לא נעשה גדול עד רוב שנותיו דהגם דשתי שערות בזקן גרעי לכח סימן סריסות שהביא שלא נחזיק אותו לסריס אלא נשאר בקטנו' אבל עכ"פ יש כאן סימן סריסות שבא אחר עשרים טרם הבאת שתי שערות דלמטה ושתי שערות הבאי' אחר סימן סריסו' הוין כאלו אינם ונשאר בקטנות עד רוב שנותיו ואז נעשה גדול ולא סריס דבשלומא בלא הביא שום סי' סריסו' רק הך דאין לו שערות בזקן וזה בלבד לא הוי סימן סריסו' להחזיקו לסריס כאשר אבאר אי"ה דעת הרמב"ם דחסרון הנ"ל דלא הביא שערות בזקן לא הוי סימן סריסות בפני עצמו דהוא רק אות ממוצע בין קטנות לגדלו' ובעבור זאת מצריך הרמב"ם עוד סימן סריסות למשל לא הביא ב' שערו' בזקן וגם לא עושה כיפה] לכן אם ליכא סימן סריסות רק שלא הביא ב' שערות בזקן מהני אח"כ עד רוב שנותיו ב' שערות למטה להיות גדלות אבל בדאיכא סי' סריסות גמור רק דסימן הנ"ל לא הי' מהני להחזיקו לסריס יען דהי' לו שערות בזקן שהוא מורה על גדלות ולא על סריסות אבל עכ"פ נראה בו סימן סריסות גמור אחר כ' שנים טרם שנראה בו סימן שני שערות למטה שהוא סי' גדלות ולא פועלי' כלל

ועדיין דבר זה צריך בירור מן הש"ס הנה ביבמות דף צ"ז פריך הגמ' על מתני' דקתני אחד בן תשע ואחד בן עשרים שלא הביא ב' שערות והקשה הגמ' ממתני' דנדה דף מ"ה דתנן לא חולץ ולא מייבם ומשני הא איתמר עלה והוא שנולדו בו סימני סרי' אמר רבא דיקא נמי דקתני והוא הסריס וחקרו וכי לא נולדו סימני סריס עד כמה אר"ח עד רוב שנותיו והנה נפלא בעיני מפשטות הלשון משמע דחקר הגמ' לדעת על המתני' דנדה דהוי סריס אם נולדו לו סימני סריס ומיבעי לי' הגמ' לדעת אם אין לו סימני סריס ואעפ"כ יהי' סריס להיות פטור מלחלוץ ומליבם ועיי' בריב"ש סי' תע"ד ולכאור' צריך הבנת הריב"ש התבוננת מנ"ל כך דלמא הוי הפי' כך דהגמ' משני דשם בנדה איירי דנולדו בו סימני סריס וע"כ דמתני' דיבמות דבן עשרי' דומה לבן תשע איירי דלא נולדו לו סימני סריס ופריך הגמ' עד כמה יהי' נחשב הבן עשרי' כבן תשע להיו' כקטן ומשני עד רוב שנותיו אבל בהגיע לרוב שנותיו ולא הביא סימני סריס הוי גדול ולא סריס דאין סריס בלא סימני סריסות וא"כ מנ"ל לריב"ש דין הנ"ל דבלא הביא סימני סריסות נעשה סריס לל"ה שנים דילמא נעשה גדול ולא סריס וצע"ג

אמנם הריב"ש הוכיח דע"כ כוונת הגמ' עד כמה שהיה השאלה איך יהי' סריס בלא סימני סריסות דאל"כ דגמרא מסופק לדעת על מי שלא הביא סימני סריסות מתי יהי' גדול ולא יהי' נחשב כקטן א"כ הי' לגמ' למבעי וכי לא נולדו לו ב' שערות עד כמה דהא במתני' דיבמות קתני דבן עשרי' שלא הביא ב' שערות דומה לבן תשע והוא קטן וא"כ צריך למבעי וכי לא הביא ב' שערות עד כמה דזה נזכר במתני' ולתרץ עד רוב שנותיו ואנא ידענא דאחר ל"ה שנה הוא גדול בלא סימני גדלות דהשכל גוזר דצריך להזכיר באיבעי' אותו דבר שנזכר במתני' לטעם שהוא כקטן ולשאול עד כמה יהי' הבן עשרים קטן אם לא נולדו לו שערות ומדנקט הגמ' וכי לא נולדו לו סי' סריס עד כמה ע"כ קאי על המתני' דדן על סריס בסימני סריסות ועתה מבעי' איך נדע שהוא סריס בלי סי' סריסות ובעבור זה לא שאל הך ספק עד כמה עד שתי' לו דשם איירי בסי' סריסו' ולא חקר על המתני' דיבמות דקתני שבן כ' דומה לבן ט' עד כמה ואח"כ יפרוך שמתני' הנ"ל סותר למתני' דנדה דשם הוי בבן כ' סריס אע"כ דהאבעי' היה על סריס בלא סימן

ואוסיף נופך דאי קאי על המתני' א"כ הי' צריך לתרץ שהוא קטן עד שיביא ב' שערות או עד רוב שנותיו דהלא שערות ג"כ מהני' אחר עשרים אם לא נולדו לו סי' סריסות אע"כ דמבעי' לי' עד כמה ימתין בלא סי' סריסות ויהי' סריס וא"כ לא יוכל לשנות עד שיביא שתי שערות דאז יהי' גדול ולא סריס והוא חקר לדעת סריס בלא סימני סריסות ולא יוכל לתרץ רק זה עד רוב שנותיו ודו"ק

אך הא גופא קשה למה לא חקר הגמ' על מתני' דיבמות דקתני שבן עשרי' הוי כקטן עד כמה יהי' קטן ויתרץ עד הבאת ב' שערות או עד רוב שנותיו אלא ע"כ דאז הוי במשמע דנעשה לרוב שנותיו גדול ולא סריס והגמ' ידע דבכל אופן כיון דלא הביא ב' שערות הגם דלא הביא ג"כ סימני סריסו' אעפ"כ הוי סריס ואם ישיב הגמ' על המתני' דיבמו' עד רוב שנותיו הי' במשמע ברוב שנותיו נעשה גדול וזה אינו ודו"ק וכי תקשה למה לא מבאר הגמ' דב' שערות מהני אחר עשרים לק"מ דהא קתני במתני' שבן עשרי' שוה לבן תשע וכמו דמהני לבן תשע שערות ולכן צריך להמתין עד שיגדיל ויביא שערות וה"ה לבן עשרים שצריך להמתין על שערות וכן פי' רש"י במתני' וז"ל אחד בן תשע ובן עשרים כל כמה דלא מייתי שערות קטן הוא וק"ל [לא הקשתי למעלה שיחשב ג"כ הבאת ב' שערות רק אם כוונת הגמ' להקשות עד כמה יהי' לו דין קטן במתני' והוא משני לו עד רוב שנותיו אז קשה שישיב לו שני אופני' יש לדעת גדלות אחר עשרים אבל בודאי ל"ק למה לא חקר הגמ' על המתני' עד כמה וישיב לו עד הבאת שערות משום דמרומז ב' שערות במתני' והבן זה

אבל כל זה אינו שוה לי דא"כ איך בא דין זה וכי לא הביא סימן סריס עד כמה לכאן ביבמות דף צ"ז שם בנדה דף מ"ה שקתני במתני' דין עשרי' והוא הסריס שאינו חולץ ואינו מיבם שם מקומו לחקור אם לא הביא עד כמה אבל כאן דקתני במתני' דאם לא הביא שערות הוי קטן איך בא לכאן וכי לא הביא סי' סריס עד כמה ימתין ויהיה סריס הוא שלא בדרי דאונא וצע"ג ועוד פלא בעיני א"כ לא שייך הלשון עד כמה דלשון זה משמע מה שאנו מחזיקי' אותו עכשיו עד כמה יהי' בחזקה זו ומשמע הא במתני' קתני ששוה בן עשרי' לבן תשע והוא בחזקת קטנות עד כמה יהי' בכלל קטן ורש"י כ' וז"ל עד כמה נידון כקטן עכ"ל מבואר דהחקירה הוא כמה יהי' קטן ומשני עד רוב שנותיו ואז לא נקרא קטן אלא גדול ולפי' הריב"ש הי' לגמ' לומר וכי לא הביא סימני סריס מתי יהי' סריס שיתחיל דבר אחר אשר לא הי' עד עתה וצע"ג

לכן נ"ל דבאמת יש לנו ב' אופנים בבן עשרים שלא הביא סימני סריס (א) שלא הביא ב' שערות כלל לא בזקן