מחנה חיים חלק א שכז

ממעט מפקידה וא"כ אינו עושה פעולה לטהרות וע"כ שלבעלה עשו חומרא והנה לכאורה הגמ' שם צריך ביאור דפריך והא המשמשת קתני ומשני תני ומשמשת ורש"י נדחק שם מאד

ונ"ל כי לענד"נ סברא אחת בודאי אם נאמר דאשה שאין לה וסת בעי בדיקה קודם תשמיש לבעלה אפי' אז יש חשש שהיא לא תבדוק יפה בחורי' וסדקי' מתוך שמהומה לשמש יעו"ש דהא האשה הנ"ל ע"ב צריכה לבדוק עצמה והיא מוכרחת לבדיקה ואינה בודקת רק לפטור החיוב אז אינה בודקת יפה דחוששת שמא אם תבדוק בחורי' יבא קלקול והיא משתוקקת לשמש אבל באשה שיש לה וסת שאינה חייבת מצד הדין רק אם תרצה להיות צנועה ואז אם היא רוצי' להחמיר על עצמה אולי יהי' טפה בכותלי בית רחם אז בודאי בודקת יפה דאם היא משתוקקת לשמש אז יראתה לנפשה מה לה לכנוס לצרה זאת לבדוק כלל וע"כ שאינה משתוקקת לבעילה ורוצי' להחמיר על עצמה אז בודאי תבדוק שפיר בכל חורי' וסדקים והנה הרמב"ם סובר דאשה שאין לה וסת צריכה בדיק' קודם תשמיש מצד הדין אז יש לחוש שאינה בודקת יפה בחורי' וסדקים דהא היא אינה בודקת בעבור טהרות דהא גם אם אינה עוסקת בטהרות היא צריכה לבדוק לבעלה וכיון שהוא לבעלה אינה בודקת יפה אבל אם היא יודעת שתבדוק רק בעבור הטהרו' שעשתה מקודם ואשה יודעת שלטהרו' צריכה בדיקה בחורי' וסדקי' ובודקת שפיר רק אם היא תעשה הבדיקה לבעלה וגם מחויבת בה אז יש חשש הנ"ל ולכך נקט הרמב"ם אשה שאין לה וסת כדי לכתוב שאז אינו ממעט ודוק

היוצא מזה אם הבדיקה חיוב אז לבעלה אז לא מהני לטהרות אבל אם באשה שיש לה וסת שאז לבעלה לא צריך בדיקה רק בעבור טהרות אז בודאי הוי בדיקה מעלי' הבדיקה שקודם תשמיש

והנה בדף ה' דאמר רב יהודא עד שלפני תשמיש אינו ממעט ופריך א"כ פשיטא ומשני כדתנן בנות ישראל וכו' אב"א ב' בדיקות אצרכה רבנן וכי קתני הר"ז כפקידה אלאחר תשמיש ופריך המשמשת קתני ומשני תני ומשמשת ועיי' ברש"י שם שלשון המשמשת משמע רשות ומשמשת משמע חוב ורש"י נדחק שם לפרש

והנה הרמב"ם פוסק כן בא"ב כתי' זה וסובר כמ"ש לעיל בודאי באשה שאין לה וסת שאז חיוב הבדיקה בעבור לבעלה גם אם אינה עוסקת בטהרות אז אמרינן מתוך שמהומה לביתה אינה בודקת שפיר אבל באשה שיש לה וסת אז באמת מהני הבדיקה שקודם התשמיש דכיון שזוכרת שבודקת בעבור טהרות אז בודקת שפיר וזה הי' קו' הגמ' איך אמרת שקודם תשמיש לא מהני הא המשמשת קתני משמע רשות וכיון שאינה חובה והאשה תעשה זאת או לצניעות או לטהרות ובודאי מהני ומשני תני ומשמשת שהבדיקה חיוב לבעלה והוא באשה שאין לה וסת אז לא מהני כיון שהבדיקה חוב ובזה נכון מאוד דאמרי' בגמ' ב' בדיקות אצרכו' רבנן וקשה איך שייך שרבנן אצרכוה הא אמרי' לקמן במתני' שהוא רק לצניעות ולשיטת רמב"ם נכון מאד דזה דוקא באשה שיש לה וסת אז הוא צניעות אבל באשה שאין לה וסת הוי חוב וז"ל רמב"ם בפ"ד ממו"מ וכל אשה בודקת בשעה שעוברת לשמש את ביתה מפני הטהרו' עכ"ל ולכאורה אין מובן לדבריו כיון דאמרי' דעד שלפני התשמיש אינו ממעט מפקידה וע"כ שבדיקה לפני תשמיש הוי לבעלה יען שצריך בדיקה אחר תשמיש לטהרות וע"כ לא הוי הבדיקה מפני טהרות וגם שנקנו שם מתחילה שבדיקת שחרית מהני לטהרות של לילה וה"ה להיפך ונקט שבדיקה לשמש את ביתה מפני הטהרות נשמע מדבריו כמו שבדיקה שחרית מהני לטהרות שקודם ה"ה בדיקת שימוש מהני ועוד דלא מזכיר שם שצריך בדיקה אחר תשמיש ואיך כ' שצריך בדיקה לפני תשמיש יען שצריך אח"כ ג"כ בדיקה הא לא הזכיר שם כלל בדיקת אחר תשמיש והוא פלא גדול אמנם הוא הדבר אשר דברתי יען דשם עוסק באשה שיש לה וסת אז מהני בדיקה שקודם תשמיש וזה הוא חיוב מדרבנן כמו בדיקת שחרית וערבית שחששו חכמים להציל טהרות שעשתה מקודם ולכך קתני במתני' ובשעה שעוברת לשמש את ביתה והיינו באשה שיש לה וסת אז חיוב הבדיקה בעבור טהרות יען שבדיקה מהני אז אבל אחר תשמיש אין חיוב עלי' לבדוק מדרבנן שיש בידה שלא לעסוק עוד בטהרו' מכאן ולהלן אבל במתני' בריש נדה דשם קתני ומשמשת בעדים בלשון חיוב יען דבדיקה שקודם תשמיש לא מהני ויש חיוב בדיקה אחר תשמיש בעבור טהרות ג"כ להציל טהרות שעשתה קודם התשמיש דהא בדיקה שקודם תשמיש לא מהני באשה שאין לה וסת ועתה מזוקקי' דברי רמב"ם באשה שאין לה וסת הביא שלא מהני בדיקת קודם תשמיש ובדיקה שאח"כ מהני אבל באשה שיש לה וסת אז דוקא מהני בדיקה שקודם התשמיש ומבדיקת שאחר התשמיש באשה שיש לה וסת לא תקנו בטהרות כלל ואפשר שלא מהני בה בדיקת אחר תשמיש יען שלבעל חיוב דוקא קנוח ומה שהיא עושה בדיקה זה אינו חיוב ולא מהני ועיי' במ"ל שם הל' ד' ודו"ק

ובזה יש לפרש למה תי' הגמ' אב"א ומדחיק עצמו ליתנו תחת המשמשת ומשמשת הלא כבר הי' לגמ' דרך ישר שלא נימא ש"ז כיסה את הדם יעו"ש ולפמש"ל נכון מאד דבודאי הסברא שחדשתי שאם הבדיקה אינה חיוב לבעלה רק שיודעת שעושה זאת לצניעות או לטהרות שחוששי' לטהרות לכותלי בה"ר מוקמי דם לבדוק שחרית וערבית קודם תשמיש הגם שלבעלה לא צריכה וסמכינן לכותלי בה"ר לא אוקמי דם ובטהרות חששו וחמור בעיני נשים ובודקת שפיר אבל בחוב לבעלה היא מקילה דהא יודעת שנשים שיש להן וסת אינן בודקו' לבעליהן וגם שאחר תשמיש גם לבעלה לא תעשה אלא קנוח אז הוא קל בעיני' כמש"ל ולכאורה רב יהודא א"ש לא ס"ל סברא זו דהוא גופי' אמר לקמן דאשה שאין לה ושת אינה צריכה בדיקה לבעלה ואף עפ"כ כ' כאן שבדיקה קודם תשמיש לא מהני וע"כ דלית לי' חילוק זה אבל הגמ' בעצמה ס"ל חילוק זה כמ"ש הרמב"ם וע"כ דין דרב יהודא אין לו התקיימת באשה שיש לה וסת ותי' אב"א ורמב"ם שפסק באמת שם לא כריא"ש לכך פסק שפיר בה' מו"מ ודו"ק

אחר שכתבתי זאת עיינתי בפי' משניות וב"ה אשר הנחני בדרך אמת וז"ל שם במשנה ראשונ' ואמרו המשמשת בעדי' לא תבין ממנו שהאשה תשמש בלא עדי' אמנם ירצה בו שאם שמשה אשה ביתה אין מותר עלי' אלא בעדים עכ"ל ואח"כ הביא שמה שאשמועי' חז"ל שמהני בדיקת אחר תשמיש שלא נאמר תתפנה שכבת זרע ואח"כ וז"ל אמנם העד אשר תקנח בו קודם התשמיש כמו שיתבאר שזה מחייבה לא ממעט יעו"ש הנה הקדים הרמב"ם שבדיקת קוד' תשמיש הוא חיוב דהא כ' שאין מותר אלי' אלא בעדים וכן מסיים על בדיקה שקודם התשמיש היא מחייבת רק אח"כ ביאר מאי חידוש הוא שמהני בדיקת אחר תשמיש משום ש"ז ובדף י"א כתב הרמב"ם ומשמשת וז"ל וכן כל המשמשת משמשת בעדי' ואחר התחיל בהבדל אחר וכל אשה שתעסוק בטהרו' תצרוך שתבדוק עצמה בג' עתות והם שחרי' וערבית וקודם התשמיש אמנם אם לא תהי' עסוקה בטהרות לא יחייב עלי' בדיקה קודם תשמיש לפי שעיקר אצלינו כל לבעלה לא בעי בדיקה ואפי' אשה שלא קבעה לה וסת לא תצטרך בדיקה לפני תשמיש ואין הלכה כר"י עכ"ל הנה מבוא' כמ"ש הרה"מ שמשמשת בעדים אכל הנשי' קאי שכתב כאן שאחר כך מתחיל באשה העסוקה בטהרות והנה הרמב"ם שחשב כל העתים שצריכה לבדוק בטהרות ולא מנה רק בדיקה