מחנה חיים חלק א שכד

כי לא זכיתי עדיין לברר הדבר בכל המקומות אשר רעיוני נבוכו בו

ועתה אהובי תלמידי נ"י מחול לי שלא אשיב לך על יתר התורה כי לא אחפוץ לסתור מה שבנית עלה והצלח עד עולם ואי"ה אעתיק איזה פליאות אשר כתבתי על ספר אמרי אש של אדמ"ו הגאון הקדוש ז"ל ואכתוב אותם לבנו הגאון הצדיק הרב נ"י אולי אשמע ממנו דבר ותראה אותם שם ואם יהיה בפיך מענה תודיעני במהרה ואתן, תודה לאלף

סימן צ"ד נשאלתי מאשה אחת אשר מבית אמה היא למודה לבדוק בשבעה ימי ספירת נקיים בעומק צוואר הרחם בכל חורין וסדקין אבל זה כחצי שנה היא מקולקלת ע"י בדיקה הנ"ל שבנקל לא תוכל לטהר לבעלה ושאלה לרופאי' ואמרו שהיא מקולקלת בצואר הרחם ע"י שתמשמש בעומק בחורין וסדקין ולכן נפשה בשאלתה אם אין להקל שתבדוק רק במעט אותו מקום שאם לא נתיר לה לא יודעת מה תהי' באחריתה כי בעלה ממר לה מאד

הנה עיי' בב"י יו"ד סי' קצ"ו שהאריך שצריך בדיקת חורין וסדקין כל שבעה אבל הנוב"י בסי' מ"ו בתשובותיו ליו"ד ח"ר יצא לחדש דמהני קנוח לכל הפחות בשאר ימי' רק בהפסק טהרה וביום הראשון יהי' בדיקת חורין והביא ראיו' ברורו' מגמ' דבת שבע קנחה בי"ג מפות יעו"ש ותמצא נועם

ולע"ד אחר מכ"ת ז"ל נ"ל להוכיח דרמב"ם סובר שאינו קנוח לבעלה דוקא בדיקה ולא כמו שכ' הנוב"י דלבעלה אקרי קנוח בדיקה ומ"ש בפ"ו מא"ב בדיקה הוא רק קנוח

ואקדים דנ"ל דבודאי לרמב"ם אינה מותרת לבדוק אחר הביאה בכדי שיעור חטאת כונו שהוכיח הרה"מ בפ"ד שם דר"י אמר לא תבדוק אם כן לבו נוקפו ופורש אמנם אחר שיעור חטאת כ' הרמב"ם אפי' אשה שיש לה וסת צריך בדיקה ולכאורה קשה למאי צריך בדיקה הנ"ל אי לענין לחייב קרבן אי אפשר דהא הוי לאחר שיעור חטאת ואי לענין לידע שהיא טמאה ואסורה לשמש מכאן ואילך הא לענין זה סגי אם תבדוק עצמה אחר שיעור כדי שתרד מן המטה ותהי' היא טמאה ולא יסופקו כלל דלמא שימש עם הטמאה וגם הא אם כל הבדיקה היא לדעת אולי היא טמאה ואסורה לשמש עוד הי' טוב יותר לבדוק בחורין וסדקין אולי תמצא דם ותהי' אסורה על הבעל הגם שלבעלה אמרי' כותלי בית הרחם לא מוקמי דם עכ"פ הא כל בדיקה לאשה שיש לה וסת הוי רק מכח חומרא אולי תמצא דם שבא בשעת שימוש תיחוש נמי לזה אלא כך נ"ל בודאי בדיקה שאשה בודקת להציל הבעל שלא יכשל באיסור כדה בודאי צריך בדיקה בחורין וסדקין דאולי תמצא דם דבודאי אם דבר זה אי אפשר שכותלי בית רחם יעכבו דם גם לטהרות כא הי' חשש רק דרוב דמי' באים מיד ומיעוט מעכב ואיכא לברורי בבדיקה ולא סמכי' על הרוב לכתחיל' ועי' במג"א ה' ציצית סי' ח' ואם להפסק טהרה פשיטא דצריך בדיקת חורי' וסדקים והוא דכבר בירר הגאון מחצית השקל בסי' ח' על סתירת מג"א דבר נכון כל מה דאנו רוצי' לסמוך על חזקה בלבד צריך לברר היכא דאפשר כמו בציצית אמנם אם יש רוב כגון חזקת כשרות של בהמות שאין אנו בודקי' אחר הטריפות יען שרוב הוא גדול מחזקה דרוב וחזקה רוב עדיף אז אין צריך לברר אבל אם יש חזקה מנגדת לרוב אז גם ברוב צריך לברר כגון בדיקת חמץ יעו"ש

וא"כ באשה שיש חזקת טומאה כנגד ואנו רוצי' בהפסק טהרה לסתור חזקת טומאה ואיכא לברורי אם פסקה בטהרה בודאי צריך לברר אלא אפי' בלא הפסק טהרה ג"כ צריך לברר והוא בשלומא אם אנו סומכי' על חזקה ואין מתחילי' לברר בודאי ניחא אבל אם אפי' בתוך הזמן שבין וסת לוסת שיש לה חזקת טהרה ואעפ"כ אין אנו סומכי' שלא לבדוק כלל וא"כ חזקה גרועה היא ומתחילין לברר אז צריך לברר לגמרי אבל לברר חצי הדבר זה לא פועל כלל אי אנו סומכי' על החזקה לא נברר כלל ואם אין סומכי' אז צריך בדיקה לגמרי ודוק ולדעתי זה כוונת הרשב"א שכ' אי חושש לה אפי' לחורי' וסדקי' חושש לה ואם אי אתה חושש לחורי' וסדקי' למה את מצריך בשאר מקומות והנוב"י השיב יען דלטהרו' חששו לכותלי בית רחם מוקמי דם ולבעל לא חששו לטמא למפרע וכמו לענין לטמא למפרע לא חיישי' וסמכי' אי הוי דם מעיקרא הוי אתי ה"ה בבדיקה

ולפמ"ש לק"מ דבודאי שכבר מצאה האשה דם ואנו דנין לטמא לבעל להיות בועל נדה למפרע סמכי' על הרוב דדם מעיקרא אתי וכתלי' לא מוקמי דם דשם לא שייך איכא לברורי אבל כאן אם אנו סומכי' על הפסק טהרה פעם אחד כמ"ש הרמב"ן ויש לנו חזקה ולמה מצרכי' בדיקה ככל וע"כ חזקה גרועה היא ואיכא לברורי צריך לברר או כמש"ל דבכל חזקה אם איכא לברורי מבררי' וצריך לברר היטב ולא לחצאי' דאין זה בירור ואם אתה סומך על החזקה לח תהי' צריכה בדיקה כלל כנלע"ד ברור

ובזה מיושב עוד מה שהשיג הנוב"י וס"ט על הרשב"א שהשיב על הראב"ד איך יהי' איסור הבעל בכרת קל ממעלות הטהרות והשיבו הגאונים הא חזי' דלבעל' לא צריכה בדיקה ולטהרות צריכה בדיקה ועוד דכמה דברים החמירו בטהרות בעניני חציצות והס"ט השיב הא חזי' דחמור לענין לטמא למפרע ע"ש

ולפמ"ש בודאי במה דהחמירו בטהרות מצד חומרא ולא מצד הדין אז ל"ק על לבעלה דקל הוא דלבעלה חולי' הוא אבל מה שהצריכו לגבי בעל ע"כ אינו מצד חומר' דהא חזי' דאמרו דלבעלה לא צריכה בדיקה יען דסמכי' על החזקה ומחמת מעלות טהרות חיישי' להחמיר מכח חומרא וכיון דחזי' דמה שנוגע לבעל לא עשו חומרו' רק מה שמצד הדין ואז מה שנוגע מן הדין בודאי הבעל חמור שהוא כרת ולפ"ז בתוך שבעה נקיים ולהפסק טהרה שאם הוא מצד חומרא הא לבעל לא עשו חומרא רק מה"ת צריך הפסק נקיים ספורי' לפנינו ואז מה שנוגע מצד הדין הבעל חמור וממילא ל"ק מן מטמא למפרע בטהרות ולא בבעלה יען ששם אדרבה שרוב אינו מעכב הדם בכותלי בית רחם ומצד הדין אינו מטמא למפרע רק עשו חומרות בטהרות אבל מה שנוגע להפסק נקיים לא שייך זה כנלענ"ד נכון

והנה לשיטת הרמב"ם דאשה שאין לה וסת צריך בדיקה וצד הדין אפי' קודם השימוש ה"ה אפי' אשה שיש לה וסת מצד צניעות והוי הבדיקה לברר שלא יכשל באיסו' נדה צריך בחורי' וסדקי' דכל מה דאיכא לברר צריך לברר זה הוא לענין בדיקה קודם התשמיש

אמנם בדיקה שאחר התשמיש דאז מה שעבר עבר וחטאת ליכא דהא הוי שלא בשעת וסתה ואנוס וגם שהוא אחר שיעור חטאת כמ"ש הרה"מ ואם לדעת להציל מכאן ואילך הי' מצד השכל שיהי' ג"כ בדיקה דוקא דהא איכא לברר וגם הי' כדי אחר שיעור כדי שתרד מן המטה ומה תבדוק בכדי שתטול ויהי' ספק שמא בעל אותה בנדתה ומדברי רמב"ם משמע שבודקת בכשיעור כדי שתטול עד מתחת הכר שכ' בפ"ד מא"ב הל' י"ד וז"ל ומקנח האיש במטלית נכונה לו ואשה מקנחת במטלית נכונה לה ורואי' שמא ראתה דם בשעת תשמיש והנה אם היא תבדוק בכשיעו' כדי שתרד אז א"א לדעת שהי' דם בשעת התשמיש וכך הי' לו לכתוב ותראה אולי בא דם מחמת התשמיש כמובן

לכן נ"ל דמלשון הרה"מ משמע שרק בכשיעור שיש קרבן אסורה לבדוק עצמה שאז לבו נוקפו ופורש אבל