מחנה חיים חלק א שא

הגדתי פעם אחת לפני התלמידים ליישב קו' מהרש"א וטו"א שהקשו מנ"ל דגדול ת"ת מכיבוד אב ואם דילמא שוין הם והקו' חזקה מאוד

ואמרתי לתרץ בעזה"י דבפ' יוהכ"פ הביא הר"ן דעת ראב"ד אם חולה צריך בשר בשבת אם נשחוט בעבורו או אם יותן לו בשר נבילה שחוקר אם איסור נבילה מעכב או איסור שבת מעכב בודאי נבילה מעכב כמו שבת וא"כ טוב להאכילו נבילה שהוא איסור קל והר"ן השיג עליו וז"ל ול"נ דלגבי חולה אין איסור נבילה קל מאיסור שבת דנהי דנבילה איסור לאו ושבת איסור סקילה איכא חומרא בנביל' לפי שהאוכלם עובר בלאו כל זית וזית שבה כדאמרי' לגבי נזיר שהי' שותה יין אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת אבל לענין שבת לא עבר אלא בשעת שחיטה וחד לאו הוא דאיכא דמעשה שבת מותרי' דקי"ל היא קודש ואין מעש' קודש ומשו"ה לאוין הרבה דנבילה לא מקרי איסו' קל לגבי חד לאו דשבת ואע"ג דהוי איסור סקילה עכ"ל והקשה בכפ"ת קו' נפלאה א"כ איך יכלכל דברי הגמרא בן תימא אומר טבל ולא תרומה יען דתרומה חמורה וקשה הלא טוב להפריש תרומה וליתן לו לאכול אח"כ התרומה וגם החולין דאז יאכל כזית א' איסור חמור שהוא תרומה ואם לא יפריש יאכל עשרה זיתים טבל והוא קו' גדולה וחזקה מאד

ונלע"ד ליישב בעזה"י ואקדים הקדמה קטנה הגם שר"ן חידש דנבילה לא מקרי קל כנגד שבת יען דהגם שבת חמור באיכות האיסור אבל נבילה חמור בכמות האיסו' שצריך לעבור עשרה פעמי' איסור לאו הוי כמו פעם אחד איסור סקילה לכן הוין שוין אבל לא חידש דעשרה פעמים איסור לאו הוי חמור ופעם א' איסור חמור הוי קל כנגדו זה לא חידש הר"ן דייק בלשונו ותראה שבראש דבריו כתב ח"ל ונ"ל דלגבי חולה אין איסור נבילה קל מאיסור שבת עכ"ל וכן בסוף דבריו כ' וז"ל ומשו"ה לאוין הרבה דנבילה לא מקרי איסור קל לגבי חד לאו דשבת ואע"ג דהוי איסור סקילה עכ"ל ראה בעיניך שלא הזכיר דנבילה חמורה יען שצריך לעבור י' פעמים רק ביאר בעין יפה שיען שצריך להרבות לעבור הלאו לא הוי קל כנגד שבת אבל מודה הר"ן דשוין הם ודוק

ונקודה נפלאה בעיני דברי מג"א בסי' שכ"ח סק"ט שכ' וז"ל שוחטי' לו דשבת הותרה אצל פיקוח נפש ומשמע ברא"ש ביומא דאפי' איסור דבריהם אין מאכילי' אותו אבל הר"ן כ' הטעם דבנבילה עובר על כל כזית ממנה ובפחות מכזית איכא נמי איסור דאורי' אעפ"י שאין בו מלקות והוי הרבה לאוין וחמירי מלאו א' דשבת עכ"ל ביאר בהדי' דהרבה לאוין חמורי' מאיסור שבת שהוא בסקילה אליבא דהר"ן ולא ידעתי היכן ראה כן הר"ן השיג על הראב"ד דסובר דנבילה קל כנגד שבת וחידש הר"ן דלא הוי קל כנגד שבת אלא שקולי' המה וא"כ תלי' איזה איסור שבא לפני החולה אי איסור נבילה מעכב אותו או איסור שבת מעכבו כאשר חקר הראב"ד ופלא שלא הרגיש אחד מהאחרונים בזה שיש להפליא על המג"א וצע"ג כעת

ולפ"ז נ"ל לחדש סברא אחת השכל גוזר התורה אמרה וחי בהם ולא שימות בהם ומותר לאכול איסור כדי לרפאות מחליו רק מאכילין קל קל תחילה ולא החמור זה דוקא אם מונח לפנינו ב' איסורי' כנבילה וחלב לדחות אז הקל נדחה והחמור כשאר אבל אם יש לפנינו רק איסור חמור וראוי מן התורה לדחות מפני החולה מהכ"ת נעשה אנחנו מעשה ולחדש איסור שעדיין לא בא לעולם כדי שיודחה מפני החולה כדי שישאר החמור נימא הך איסור שפגע בו החולה הוא יודחה ולא לברוא איסו' אשר לא נפל לפני החולה לדחו' [הלא במצוה אמרי' צריך להתחיל לעשו' מצוה קלה הגם שנדחה עי"כ ממצוה חמורה יען מצוה שבא לידך צריך להתחיל ולא בא עליו מצוה השנית עי' רשב"א סוכה דף כ"ה] וא"כ למ"ד ובל חמורה דסובר דמפרישי' התרומה ואח"כ מאכילי' לו התרומה והחולין ביחד קשה אמאי אנו בוראין איסור חדש כדי לדחות יהי' טבל נדחה וצע"ג

אמנם משבשתא הוא דתורה אמרה על כל איסורי' ביחד וחי בהם ולא שימות בהם שכלל גדול שלא ימות אדם ע"י איסורי' וא"כ נדחה איסור כדי לרפאות אותו והקל נדחה ולא החמור וא"כ כיון שאפשר לרפאות על ידי איסור קל לא נפל לפניו איסור החמור להיות נדחה וא"כ צריכי' אנו לברוא את האיסור הקל ולא לדחות איסור חמור כי מעולם לא הותר לפניו החמור אם יש לרפאות אותו בקל ודו"ק

אך כ"ז בחמור כנגד קל אבל בב' איסורי' שוין אז בודאי אם שניהם בעולם ונפלו לפניו לדחות ויוכל לברר איזה שירצה אבל אם הא' בעולם והשני אינו בעולם אז בודאי מאי חזית לחדש איסור להיות נדחה לפניו הלא אם יהי' בעולם יהי' ג"כ חמור כמו האיסור שכבר נפל לפני החולה וא"כ יש לזה מעלה שהוא לא נברא עדיין ולא נפל לדחות והאיסור שכבר בעולם כבר נפל לפני החולה להיות נדחה ועי' סברת ר' יהושע בר"ה דף כ"ח טוב לעבור בל תגרע מבל תוסיף יעו"ש] אז בודאי אסור לברוא איסור ולהאכיל טוב לדחות את זה שלפנינו ודו"ק

ומעתה מיושב קו' כפות תמרי' דלמ"ד תרומה חמורה מאכילין אותו טבל הגם שמאכילי' לו כמה זיתי' ושוה כמו כזית תרומה שהוא חמור באיכות האיסור אפ"ה מאכילין לו טבל דלו יה' שיהי' כאן כזית תרומה בעולם [ויהי' די לו בכזית תרומה חיטין טובי' כמו ד' זיתי' חיטין רעי' של טבל] אז יה' איסורן שוה השתא שטבל כבר בעולם ותרומה אינו בעולם לא נחדש איסור בעולם אשר יהי' שוה עם איסור שישנו פה והבן

ומדי דברי אודיע לך שסברת הר"ן דוקא אם הרבה איסורי' הנ"ל משם אחד כמו לאכול עשרה זיתים נבילה אז שוה הרבה איסורין משם אחד כמו איסור חמור פעם אחד אבל איסור חמור כנגד הרבה איסורי' מכמה לאוין אז כל הלאו בשם שלו נדחה בעבור איסור החמור ומיושב קו' שעה"מ שהקשה למה במת מצוה מטמא נדר ולא כהן שקדושתו חמור' הא יש בנזיר ד' לאוין יעו"ש ולפמ"ש מיושב דשם לאוין נפרדי' ור"ן איירי לכפול לאו אחד כמה פעמים ודו"ק

והנה כיבוד אב ואם נמנה בכל מקום רק למצוה אחת עיי' פרשת דרכי' ח"א מדרך מצותיך אבל בודאי מקיים מצוה אצל האב ומצוה אצל האם רק לענין מנין המצות נחשבי' לאחת ואם האב מצוה לבן שיעשה דבר וגם האם מצוה דבר כל אחד אומר הבא לי מעט מים מקיים שתי מצות בפעם אחד אבל ת"ת אי אפשר לקיים ברגע אחת שתי פעמי' וליעקב הי' אב זה יצחק וגם אם זו רבקה ובכל זאת לא נענש על התורה שלמד בבית עבר וע"כ שגדול ת"ת יותר מכיבוד אב וגם כיבוד אם ואם ת"ת רק שוה עם מצות כיבוד א"כ מעילא יש למצות כיבוד מעלה שהיא מעולה בכמות מה שלא משכחת בת"ת וע"כ גדול ת"ת יותר מכיבוד אב ואם והוי ת"ת ברגע מצוה אחת שקול כנגד כיבוד אב ואם שמקיים ברגע ב' מצות ודו"ק

ואגב גררא אכתוב לך חקירה אחת אשר אין בידי לברר נסתפקתי אם יש כאן חולה שיש בו סכנה ואומרי' הרופאים שצריך לאכול כזית ויש כאן לפנינו חצי זית היתר וע"כ צריכי' אנו לצרף חצי זית איסור כדי שיאכל כזית ומונחי' לפנינו כמה חצאי זיתי' איסור כגון נבילה וחלב או תרומה וטבל וכדומה אם צריכי' אנו לדקדק ליקח חצי זית מאיסור קל דוקא ולהניח חצי זית חמור או נימא כל