מחנה חיים חלק א רצח

והנה דקדקתי בלשון הגמ' דנקט לר"א הספק אי מהני קדושי חוץ דקנין מעלי' בעי' ולא נקטו דקנין גמור בעינן דהא קדושי חוץ הוי רק קנין כל דהוא דהא לרבנן נסתפק ג"כ אי מהני קדושי חוץ ונקטו בלשונם אבל התם קנין כל דהוא הלא דבר הוא

ולפמ"ש נראה לפרש פי' חדש דבודאי איש אשר מקדש את אשה ואומר לה חוץ מראובן בודאי מהני קדושיו דהוא עושה קנין מעלי' עכ"פ דהיא ראוי' לבעילה דאיסור פנוי' אין כאן מכח צד ששייר כמו שפרשתי דהא לא גרעה ממיוחדת ואפי' אם מהני אחריו קדושי חוץ ותאסר לשניהם אח"כ כמו שביאר הרשב"א עכ"פ בשעת קנין הוי קנין טוב [וגם אפשר לו בקדושי ביאה דהוא אינו עושה איסור בבעילתו] והגם שלא הוי קנין גמור דהא שייר לגבי אותו חוץ הוי עכ"פ קנין מעלי' כי יקח איש אשה ובעלה ואם מהני לר"א קדושין באשה שקבלה גנו בחוץ מאיש פלוני דנשאר ג"כ חלק פנוי' לעולם רק שתהי' מותרת לו אח"כ [ושם אי אפשר בקידושי ביאה כמש"ל] ומכ"ש בקידושי חוץ דודאי מהני הגם שנשאר צד פנוי' ודו"ק ואפילו לרבנן מסתבר דיהי' מועיל קדושי חוץ דהלא אין עיכוב כלל בהויי' אבל בגט יש חסרון שאינו כורת לגמרי ומשייר באישות הגם שהגט כורת האישות וא"כ אכתי אגידא בי' ואין כאן ספר כריתות אבל בקדושי' למה לא יוכל לשייר בקנין חוץ אם נאמר יען שקדושי' קדושת הגוף ומצא מקום לפשוט בכולה אז אין קדושה לחצאין עי' קדושין דף ז' אבל השכל מחייב דיהי' מועיל קדושי חוץ מפלוני כמובן

רק אם בא איש שני אחריו וקידש את האשה אם קידושי השני מהני על זה נסתפק ר' אבא בין לר"א ובין לרבנן דאפשר דאפי' ר"א מודה דלא מהני קידושיו דהא לא הוי קנין מעלי' דעיקר קידושי' אינם ראוי' לבעילה מכח אישות דראשון והלא עיקר קידושין כי יקח איש אשה ובעלה ואפ' אם קשמס"ל הוי קידושין שאני התם דאיסור אחר מפסיק אבל כאן יש חסרון בגוף הקנין כמש"ל וא"כ אפי' לר"א לא מהני וכן יש להסתפק אי לא מהני אפי לרבנן דבגט כיון שמשייר לא גירש כלל דאין כאן ספר כריתות דהא משייר באישו' ואינו כורת לגמרי א"כ לא עשה מאומה אבל בקידושי בעל שני הגם שלא עשה קנין מעלי' יען שאין ראוי' לבעיל' עכ"פ קנין כל דהוא עשה ומשני הגמ' דלר"א מהני מכח היקש דיצאה והיתה כיון שמהני גט בחוץ ה"ה אם יש קידושי' בחוץ ולרבנן לא מהני מכח היקש אבל עדיין נשאר בספק אולי קידושי דראשון מהני אפי' לרבנן כיון דלא משכחת קידושין עוד מאיש אחר א"כ ליכא חסרון כלל בקידושי חוץ דראשון דהא לעולם תהיה אשתו ויכול לבעול אותה דהא אי אפשר שיבא איש אחריו ויעש' האשה עליו באיסור אישות וגם איסור פנויה ליכא בזה וא"כ השכל גוזר שמהני חוץ אם כאמר יען שהיא ראוי' להיות כולה באישו' ולא יכול לשייר בקדוש' הגוף והבן זה

ואם כנים דברי א"כ משכחת קידושי חוץ אבל אשת שני עתים לא משכחת דדוקא קידושי דראשון מהני הגם שאמר חוץ אבל קידושי שני לא מהני דאי אפשר בבעילה וזה שרות אביי אם איתא לדר"א דמהני לר"א קידושי חוץ אפי' מאיש השני שמקדש אחר קידושי חוץ דראשון א"כ משכחת אשת שני מתים אבל באמת משכחת קידושי חוץ ואשת שני מתים לא משכחת לה דאל"כ מאי מספר אביי דלר"א משכחת אשת שני מתים פשיטא אלא להשמיענו שלא נטעה דר"א קאי על קידושי דאיש ראשון ולא משכחת אשת שני מתים קא משמע לן דר"א קאי על קידושי שני אבל אם לא מהני קידושי חוץ בראשון לרבנן לא נפשט מכאן ודו"ק

ועתה בא ברוך ה' וראה שרמב"ם לא באר שם איך יהי' אם יבוא האי איש חוץ ויקדש ג"כ האשה אם צריכה גט גם מאיש החוץ הנ"ל והלא אם קידושי חוץ הוי ספק בדין א"כ משכחת שצריכה שני גטין מראשון וגם מהשני וצע"ג ולפמ"ש נכון דבקדושי איש אשר הי' בתורת חוץ לקידושי' הראשוני' בודאי לא צריכה גט דנפשט לרבנן מכח ויצאה והיתה דלא מהני אבל קדושי' דראשון דלא נפשנו בגמ' זה נשאר בספק ושפיר פסק הרמב"ם ומיושב קושי' הר"המ ודו"ק וממילא לק"מ קו' הלח"מ דאשת ב' מתים לא משכחת דקדושי שני לא מהני מכח ויצאה והיתה ותבן

(ג) במתני' חוץ מאבא ואביך לא הוי חוץ אבל חוץ מאלמנ' לכ"ג הוי שיור ובגמ' חוץ מזנותיך מהו ורצה לפשוט מחוץ מאבא ואביך ומשני בעבר ונשאה יעוש"ה ברש"י והסוגי' פלא (א) א"כ מאי חילוק יש בין תפיסת קדושין או לא עכ"פ בזנות אסור (ב) איך תלי' זה כלל אם יש קדושי' עיי' באבני מלואי' ובהג"ה שם שרבו מאוד הקו' בסוגין

ונלע"ד ליישב בעזה"י והוא דעל פסול גנו אם אמר חוץ מפלוני יש ב' טעמים (א) יען דתורה אמרה ונתן לה ספר כריתות שהספר צריך לפעול כריתות בין הבעל לאשתו ואם אמר חוץ א"כ שייר לעצמו חלק אישות באשה כנגד אותו איש שאומר עליו חוץ מזה וא"כ לא עשה הבעל כריתות דהא האשה אגידא בי' גם מכאן ואילך (ב) לו יהיה דתורה לא הקפידה על כריתות בין איש לאשתו או שנאמר שגם זה בכלל כריתות יען שהאשה יכולה להיות לאשה לכל יתר האנשי' בכ"ז הגט פסול יען דתורה אמרה היקש שהויי' שני' צריכה להיות כמו הויי' ראשונה כל מה שבעל הראשון קנה באשה כן צריך בעל השני לקנות באשה הנ"ל כמו תשו' ר"י

והנ"מ לדינא בין ב' טעמים הנ"ל הוא כך אם אחד מגרש אשתו ואמר לה חוץ מזנותיך שאז האיש המקדש אותה אח"כ אין מחדש בקדושיו איסור זנות דהא בזנות בלא"ה אסורה מכח אישות דראשון ולא פעלו קדושיו רק שלא יתפיסו באשה הנ"ל קדושי' מאיש אחר וגם שתהיה מותרת לו בבעילה ואם הטעם דשיור בגט פסול דלא הוי כריתות דאגידא בי' הי' שיור בזנות כשר דדוקא אם משייר בדבר אשר מותר אם אינו משייר זה נקרא שיור דאגידא בי' בדבר אשר הי' בלא"ה מותר אבל אם גם בלי זה ששייר היה הדבר אסור לא נקרא אגידא בי' כסברת הגמ' ובלי שיורו ג"כ זנות אסור הגם שעכשיו ע"י שיורו הוי הזנות באיסור מיתה ובלא שיורו הוי זנות רק לאו עכ"פ היתר לא הוי ודו"ק אבל אם שיור פסול יען דמקיש הויי' שניי' להוי' ראשונה שכל מה שפעל הראשון בקדושיו צריך לפעול גם השני בקדושיו גם בשיור דזנות פסול הגט דראשון פעל בקדושיו מאיסור לאו [לשיטת הרמב"ם דזכות דפנוי' בלאו] ולכל הפחות [אפי' לשיטת הראב"ד דפליג על הרמב"ם] בגרושה לכהן הדיוט ובאלמנה לכה"ג מאיסור לאו לאיסור מיתה והשני לא יכול לפעול זאת בקדושיו דבלא"ה אסורה לכ"ע בזנות במיתה ודו"ק

אמנם נכון בסברא דוקא אם הפלוני הנ"ל שמשויר הוא בר קדושי' כנגד אשה הזאת א"כ מי שמקדש את האשה פעל בקדושיו גם כנגד איש המשויר בחוץ דלא יוכל הוא לקדש את האשה לעצמו ממילא צריך לפעול כנגדו גם לענין זנות אבל אם בזנות אסור מכח בעל הראשון ובנשואי' אסור מכח בעל שני לא מהני הגט דהא מי שמקדש אותה ויפעל בקדושיו לא יפעל בכולו כמו שפעל בעל הראשון שהוא פעל בזנות וגם בנשואי' אבל אם התנה על איש שאי אפשר לו לקדש את האשה נמצא אפי' אם לא היה שיור בגט מבעל הראשון מה היה פועל בעל השני משמקדש את האשה כנגד איש הנ"ל רק איסור זנות שעכשיו תהיה אסורה באיסור אשת איש הזנות [אבל לענין נישואין לא פעל דלא תפסי קדושי' באשה הנ"ל] ואם בעל