מחנה חיים חלק א רצג

לאישות הראשון על אישות השני ודוק קו' (ג) לק"מ דר"א מודה דהיום אי את אשתי ולמחר את אשתי גרע מחיץ היינו אם לא אמר ע"מ אבל כאן באומר ע"מ אז קדושה מוציא מידי קדושה והוי גט גמור על אותו רגע. קו' (ד) לק"מ איך אמרו בע"מ שלא תנשאי דהוי שיור בגט יען דכל הסברא דמהני אם אמר ע"מ הוא יען דאי לא פקעה לא הוי קדושי' כלל לגבי אותו פלוני א"כ נגלה דשייר בקדושין והיינו שייר בגט ודו"ק קו' (ה) לק"מ מאי הבדל יש בין שם בגמ' דנקרא פסק לגמרי וכאן נקרא לא פסק לגמרי ולפמ"ש נכון שם דלא אמר על מנת רק שרצונו שהיום אי את אשתי ולמחר את אשתי כיון דגירושי' דהיום לא קשורי' באישות דלמחר אם כן נפסק היום אישות לגמרי וכיון דאיפסק נפסק אבל כאן לא פסק לגמרי דהא קשור גירושי' דהיום באישות דלמחר דהא אמר ע"מ והוי רק גירושי' לזמן ואיך נאמר איפסק איפסק לגמרי והבן כי נכון ואקוה שמקום הניחו לי מן השמים להתגדר בו

ולכאורה פלא בעיני על הר"ן הנ"ל איך נימא דגט חל רק על אותו שעה דנעשו נשואי פלוני דילמא אדעתא דהכי לא קבלה גט רק על גירושין עולמי' אך זה שיבוש גדול מאוד הכי בעינן דעת אשה בגט הלא הבעל מגרש בע"כ שלא ברצונה א"כ הכל תלי' איך ברצונו לגרש ואמרי' דבכח ע"מ שלא תנשאי לפלוני הוי כאלו פירש שמגרש בע"כ רק על שעת נשואין כמובן ופשוט אך עדיין קשה נימא איש פלוני המקדש אותה לא קידש אותה אלא שתהי' אשתו עולמי' ולא שתהי' אשתו שעה אחת וא"כ בטלו הקדושין למפרע ולא עברה על התנאי כלל אך גם זה טעו' דכל איש מקדש אשה אינו מתנה שתהא קדושה עולמית שעיקר הקדושי' הוי שאוסר אותה על כולי עלמא כהקדש וממילא כמו באיסור הקדש כל זמן שיוכל להיות קודש נמשכה הקדושה הוא הדין כל זמן שיוכל להיות קדושת האישות נמשך קדושת האישות וכאן שאי אפשר להיות נמשך קדושה של אישות רק על זמן אם כן ממילא נתבטל אח"כ איסור קדוש' של בעל שני ואיך יאמר אדעתא דהכי לא קידש וגם אין הבדל בין קדושין לזמן ובין קדושין לעולם אין קדושין אלא בפרוטה והכל שוה אם לשעה או לעולם [ומכ"ש אם ידע מתנא של בעל ראשון שהתנה בגט ע"מ שלא תנשא לו א"כ ידע שקדושיו אינם רק לשעה] ועוד הלא גם קדושיו הוין לעולם רק אישות דראשון מפקיע אישות של השני ונפקע קדושה בעבור קדושה אבל קדושין של בעל שני הוין ג"כ לעולם בכח עצמן לולי שקדושה אחרת מפקיע אותם ודו"ק

אמנם במי שנותן מתנה לחבירו ומתנה עמו בתנאי ע"מ שלא למכור איך נימא אם עבר ומכר הוי רק מתנה על אותו שעה שמכר אבל על מקודם ואח"כ הי' של נותן זה אי אפשר מכמה טעמים (א) מי נימא שמקבל מתנה הי' מרוצה ליקח קנין שעה דילמא כיון שלא מהני מתנה לעולם בקנין שעה לא חפץ כלל והלא בקנין צריך דעת קונה כמו דעת מקנה ומי פתי יחפוץ בקנין שעה הנ"ל הלא ע"י כן נקרא שעבר על התנאי ויפסיד הקנין עולם וכ"ת הלא קיבל בשעת המתנה החפץ על תנאי זה והי' מרוצה לתנאי א"כ קיבל עליו הקנין שעה זה שיבוש גדול אז קיבל המתנה שחישב לשמור התנאי אבל עכ"פ בשעה שעובר התנאי ונימא שמקבל עכשיו קנין שעה מי פתי יעשה זאת הלא מי שאמר שיקבל קנין שעה יוכל לחזור מדבורו ודו"ק. (ב) במכר נימא האיש הקונה את החפץ לא רצה לקנות רק קנין עולם ולא קנין שעה שמי פתי יקנה קנין שעה אם הוא קונה קנין עולם והלא הדמי' מודיעי' אם הלך לקנות קנין שעה או קנין עולמית וגם בכל קנין יאמר בפי' אם קונה קנין שעה או קנין עולם ובודאי הקונה חפץ לקנין עולם לא רצה לקנות קנין שעה וא"כ נתבטל הקנין ולא עבר המוכר תנאו ודו"ק. (ג) בקדושי' קדושי יום אחד או קדושי עולמי' שווי' בשם אשה איש אבל בקנין קנין עולמי' הוי קנין הגוף וקנין שעה הוי קנין פירו' א"כ קנין שעה נגד קנין עולמית הוי קנין אחר ודו"ק. (ד) בשלומא בקדושין שייך קדושה מפקיע מיד קדושה אבל בקנין לא שייך שקנין של הנותן מפקיע קנין עולמית של המוכר הכי שמענו שקנין ממון מפקיע קנין ממון של איש אחר ודו"ק

ומעתה לא אוכל לירד לדעת אבני מלואי' בסי' ק"מג סעיף ט"ז שכתב שלכך לא חשש הש"ע בח"מ לדעת תוס' בגיטין יען דרק באישות חולק תוס' דליכא כריתו' לזמן אז אמרי' דאם נשאה בחיי בעל ראשון לא מהני הקדושי' ולא נתבטל הגט אבל בממון דיש מכירה לזמן גם תוס' מודה לדעת הר"ן דאמרי' דהוי מתנה על שעה של מכירה כדי שיעבור על תנאי יעו"ש ולפמ"ש נ"ל בהיפך בגט שהוא בע"כ וגם מקדש לזמן או לעולם שוה אז שייך דהוי גירושי' לשעה אבל במקבל מתנה דתלי' ברצונו אם רוצה בקנין שעה וגם תלי' בדעת הקונה אם יחפוץ קנין שעה אז לכ"ע לא שייך לומר דהוי קנין לשעה שיעבור על תנאי

ודע דמלבד מה שהשגתי על אב"מל יש לי עוד פליאה עליו דלכאורה השתוממתי על הר"ן דחידש דע"מ שלא תנשאי לפלוני הוי כאלו אמר אם תנשאי לפלוני תהי' אשתי עד שעת נשואין ואחר הנשואין אלא שבשעת נשואין אי את אשתי והקשתי הלא אז אין כאן גט ומאין תתגרש אלא דלק"מ דאיירי דהגט קיים ועדיין הוא ברשות' והר"ן לשיטתו אזיל בפ' הזורק במשנה כנסי שטר חוב שביאר שם כיון שהי' נתינ' מיד בעל ליד אשה אפי' לא הי' אז לשם גירושין רק לשם פקדון ואח"כ אמר הר"ז גיטך מגורשת היא דעכ"פ נעשה נתינה מידו לידה הגם שלא הוי בשעת כריתו' יעו"ש וא"כ אם הגט קיים בשעת נשואין לפלוני הוי גנו מעלי' דהא נעשה נתינה מידו לידה וק"ו הוא כאן דהא נותן מתחילה לגירושי' אם לא תנשאי לפלוני ודו"ק

וראה פלא שאבני מלואים בסעיף ט"ז כשהביא תי' הר"ן כתב בשמו וז"ל והתנאי הי' כל שתהי' נשאת לפלוני לא יהי' גט חל כלל לא להבא ולא למפרע רק בעת נשואי פלוני יהי' הגט קיים וחל עכ"ל הרי שלב חכם השכיל פיו והוסיף מן דילי' תיבות יהי' הגט קיים נראה עין בעין שהרגיש איך תהי' אז מגורשת אם אין כאן גט ע"ז הוסיף יהי' הגט קיים והבן

וא"כ פלא הלא בקנין ג"כ משוך פרה ולא תקנה אלא לאחר ל' יום לא קנה דאזלה משיכה ואם יהי' רק מתנה בשעת מכירה שעובר על תנאי איך יקנה אז אם קנה החפץ באחד מהקנינים אשר ספו תמו מיד אחר המעשה וצע"ג על גאון כמותו אך זה עכ"פ לתרץ דנימא יהי' קנין שעה משעת מתנה עד שעת מכיר' לעבור על תנאי ויצדקו דברי ש"ע אבל לפי השגות שבארתי למעלה לא מהני כלל סברת הר"ן ודו"ק

והנלע"ד ליישב למה לא חשש הש"ע בח"מ על דעת תוס' גיטין הנ"ל והוא דרא"ש שם בתשובה ביאר שאי אפשר להתנו' שלא יוכל למכור ואם ימכור יהי' המכיר' בטל ומתנה קיימת דזה אי אפשר אם יהי' המתנה קיימת א"כ יוכל אדם לעשות בשלו מה שלבו חפץ א"כ אפי' כתיב שלא יוכל למכור ע"כ רק הכוונה אם יעשה מעשה מכירה תהי' המתנה בטלה יעו"ש א"כ נלמד דע"כ מי שמתנה תנאי במתנה צריך לעשות אופן דמתנה תהי' בטילה דלולי כן התנאי בטל כמובן

אך מי יכחיש שדעת נותן חפץ שתהי' מתנה קיימת רק שמקבל מתנה לא יעבור התנאי וא"כ מסתבר דלא יהי' כוונתו אם ירצה לעבור תנאי הגם שבאמת לא יהי' העברת תנאי תהי' המתנה בטלה רק כוונתו אם יהי'